הכניעה של מצרים: הצעד הנואש של המדינה השכנה

מצרים, המתווכת האולטימטיבית בין ישראל וחמאס, למעשה נמצאת בפשיטת רגל. האוכלוסייה הולכת וגדלה בטור הנדסי אדיר והגיעה כבר לכ-111 מיליון תושבים - הכפילה עצמה בתוך 40 שנה. במלחמת יום כיפור, בשנת 1973, מספר התושבים היה 37 מיליון, במלחמת "1948" נגד ישראל שנלחמה על עצמאותה, עת המצרים הגיעו "עד הלום" במבואות אשדוד, מנתה האוכלוסייה המצרית 20 מיליון תושבים. היום במצרים כבר אין מספיק מקורות להאכיל את הפיות הרעבים של אוכלוסייה שמחציתה מתחת לגיל 24 שנה, אפילו לא פיתה אחת ליום לאדם.

הדבר האחרון שהמצרים צריכים עכשיו על הראש זה עוד מאות אלפי פיות רעבים מתדפקים על שעריה, צובאים ברפיח העזתית, מבקשים להיבלע לרפיח המצרית ומשם דרכם של הפלסטינים פתוחה למצרים גופה. מטבע הדברים יידרשו המצרים להוציא כסף רב גם לבריאותם של העזתים, אם יגיעו לתחומם. בתחילת המאה מצרים ניסתה להגביל, כמו בסין, את הילודה לשני ילדים לאישה. שיעור הילודה אכן ירד מ-3.4 ילדים לאישה ל-3.1 בשנת 2009.

אך מהפכת תנועת האחים המוסלמים בשנת 2011, עת שהפכו למפלגה לגיטימית ובשנת 2012 כבר זכו בנשיאות בראשותו של מוחמד מורסי, הביאה לחידוש העלייה בשיעור הילודה, ובשנת 2013 שיעור הילודה לאישה עלה שוב ל-3.4 ילדים. לאחר בעיטת האחים המוסלמים מהשלטון בהמשך להפיכה צבאית והפגנות של מיליוני אנשים בשנת 2013, ירד שיעור הילודה ל-2.1 ילדים לאישה בשנת 2021. ירידה של ממש לעומת 5.9 ילדים לאישה בשנת 1973.

הנשיא המצרי עבד אל-פתח סעיד חוסיין א-סיסי, שעלה לשלטון בתמיכת הצבא בשנת 2014, פועל בשני כיוונים. האחד: אזהרה לישראל לא לדחוף את אוכלוסיית עזה לסיני המצרית. מצרים לא יכולה ולא רוצה לקלוט את העזתים שרובם מתנועת חמאס, הקשורה בטבורה לתנועת האחים המוסלמים שהוקמה במצרים עוד בשנת 1928, אותה מדכא השלטון המצרי. מצרים דלת האמצעים אינה מעוניינת לקלוט פלסטינים כפי שטורקיה, התומכת באחים המוסלמים ותנועת חמאס, קלטה מיליוני פליטים סורים ממלחמת ההשמדה של נשיא סוריה בשאר אל-אסד לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2011.

השני: א-סיסי הבין שאין ברירה וחייבים לשנות כיוון במדיניות הכלכלית כדי לפרנס ולהאכיל את אוכלוסיית מצרים. ממשלת מצרים עושה עכשיו את הבלתי ייאמן בעולם הערבי ומוכרת קרקע לזרים, ממש כך, קרקע שהיא תמיד מעין נכס קדוש בעיני העולם הערבי. אבל פושטי רגל ובמקרה של מצרים גם פושטי יד, חייבים לעתים להסתגל למציאות העכורה.

מצרים מנהלת ממש בימים אלה מו"מ מתקדם עם קונסורציום של איחוד האמירויות הערביות, למכור קרקע לחופי הים התיכון תמורת סכום אגדי השווה ל-22 מיליארד דולר. חלקם של האמירתים בפרויקט באזור ראס אל-חקמה הוא 80% והשאר יוחזקו ע"י תאגיד מצרי, קבוצת טלאעת מוסטפה. אתר התיירות בעיקרו נמצא 350 ק"מ צפונית מערבית לקהיר, 212 ק"מ מערבית לאלכסנדריה, לשונית חופי טורקיז יפהפיים ממש סמוך לים התיכון הטובים לקיט ומלונאות יוקרתיים, בעיקר של העשירונים העליונים בעולם.

העניין של הממשלה המצרית הוא בעיקר מזומן עכשיו ומיד. הממשלה המצרית טוענת כלפי הציבור המצרי כי העסקה טובה, תניב מאות אלפי מקומות עבודה עבור המצרים המחפשים מקור לעבודה, מגורים, פרנסה ופת לחם. רשות ההשקעות המצרית והאחראית על אזורי סחר חופשי מקדמת את הפרויקט שלהערכתה יקרום עור וגידים במהרה. גם הקבינט של ממשלת מצרים יאשר את המיזם "שיכניס סכום אדיר של מטבע חוץ".

האמירות של אבו דאבי, אחת משבע האמירויות המהווה את איחוד האמירויות, היא החלוצה בפרויקט המצרי. האזור שיפתחו הוא בגודל של 180 קמ"ר. למצרים אין כבר ברירה, היא חייבת למכור נכסים כדי לעמוד בתשלומי החוב התופח שלה לקהילייה העסקית הבינלאומית. למצרים חוב חיצוני של 165 מיליארד דולר. עוד השנה מצרים חייבת לשרת חוב בהיקף של 29 מיליארד דולר, בשנה הבאה תשלומיה לכיסוי חובות חוץ הם עוד 19 מיליארד דולר ובשנת 2025 עוד תשלומים בהיקף של 23 מיליארד דולר.

קרן המטבע הבינלאומי מתנה סיוע למצרים רק אם תבצע מכירות של נכסים של המדינה, מעין הפרטה. המכירה לאבו דאבי יכולה להקל על המו"מ של מצרים עם קרן המטבע הבינלאומית לגייס הלוואות חדשות לאחר שבדצמבר מצרים קיבלה כבר הלוואה מהקרן בהיקף של 3 מיליארד דולר.

כדי לשכנע את ציבור המשקיעים בעולם, מצרים העלתה בתחילת החודש את הריבית בעוד 6% ל-27.25% לאחר שחודש לפני כן כבר העלתה אותה ב-2%. הצפי הוא כי האינפלציה השנה תגיע במצרים ל-30%. מיד לאחר שחרור שער החליפין מניהול כושל, הפאונד המצרי, הלירה המצרית, בפי העם גְנֵיה, נפל מכ-31 לירות מצריות לדולר לכמעט 50 לירות מצריות לדולר. או אז משרד האוצר המצרי הצליח להנפיק מלווה קצר מועד לשנה בהיקף של 87.8 מיליארד לירות מצריות שהן כ-1.77 מיליארד דולר, בתשואה של 32.30%.

כדי שתקבלו מושג על המשבר של המצרים נציין כי תשואה האג"ח של מצרים עומדת על כ-30% לאורך כל עקום התשואה בין שלושה חודשים ועשר שנים. אין סיכוי למצרים לעמוד בהתחייבויותיה בלי עזרה מהעולם בטווח הקצר. לטווח הארוך תיאלץ לעודד את הפחתת הילודה במדינה המוסלמית, פחות פיות להאכיל.

קרן המטבע הבינלאומית הודיעה למצרים כי במסגרת ההסכם עמה הרפובליקה של מצרים חייבת לבצע רפורמות מקיפות כדי לזכות בהלוואה נוספת מהקרן. מצרים חייבת לפי דרישת קרן המטבע הבינלאומית לעבור לשער חליפין גמיש ואחיד לכל פעולות הממשלה והסקטור העסקי, לא מקובע, כלומר שער חליפין בשוק החופשי. על מצרים לעבור למדיניות מוניטרית מצמצמת, כלומר להעלות ריבית כשנדרש כפי שמצרים עשתה זה עתה בשיעור חד. מצרים חייבת לעבור למדיניות מוניטרית מצמצמת, כלומר הכבדה על הבנקים המסחריים שלא יזכו כה בקלות בקווי האשראי של הבנק המרכזי.

לא זו בלבד: על ממשלת מצרים להפחית את תקציבה, צמצום פיסקלי. לשם כך על מצרים לחתוך בשיעור חד את הוצאותיה על תשתיות. עד עתה מצרים שיחקה ב"נדמה לי", פעלה בהשקעות לתשתית, כולל מנהרות לסיני, עם הון חוץ-תקציבי שמקורו מחברות ממשלתיות, רשות החברות הממשלתית וגורמי מימון סמויים אחרים חוץ תקציביים.

מהיום, הודיע ראש הממשלה בצו רשמי, כל ההוצאות יהיו בפיקוח של משרד פיקוח תקציבי חשבונאי מרכזי. הכל נועד כדי להפחית את שיעור האינפלציה שפוגע בכל חלקה טובה, ממה שנשאר מהמשק המצרי. על האוצר המצרי למנוע את המשך ניפוח החוב של הממשלה, אומרת הקרן, חד וחלק. במקום פעילות ממשלתית בזבזנית שהביאה למשבר הנוכחי, ממשלת מצרים חייבת לעודד פעילות ויזמות של הסקטור העסקי הפרטי.

ממשלת מצרים בלית ברירה הסכימה לדרישת קרן המטבע הבינלאומית לא להפלות יותר לטובה מפעלים, סוכנויות וחברות בבעלות ממשלתית, לבטל את כל ההטבות לסקטור הציבורי ולהשוות את התנאים שווה בשווה כמו לסקטור העסקי הפרטי. כך ההשקעות הזרות הישירות במצרים יוכלו לגדול, אומרת קרן המטבע הבינלאומית, האמון של חברות עסקיות בעולם יעלה, יעודד צמיחה לטובת המשק המצרי. הניצן הטוב הראשון היא ההשקעה החדשה בראס אל-חקמה, מדגישה לחיוב קרן המטבע הבינלאומית. רק פעולות כאלה יאשרו את חידוש האמון של משקיעים ויזמים במשק המצרי ובכך יימנעו עוד זעזועים חיצוניים מחוץ למשק המצרי.

המצרים דורשים מקרן המטבע הבינלאומית שהסכום הנוסף של הקרן יהיה בהיקף של 8 מיליארד דולר במקום עוד רק 3 מיליארד דולר בדרישה המקורית. זאת בהתקיים התנאים שקרן המטבע הבינלאומית הציבה לממשלת מצרים. משלחת קרן המטבע הבינלאומית, שסיימה את חקירותיה בסוגיית מצרים בתחילת חודש פברואר, הגיעה להסכמה עם ממשלת מצרים כדי לעמוד באתגר הסבוך והפתלתל של המשק המצרי.

המצרים שטחו טענותיהם אצל משלחת קרן המטבע הבינלאומית, טענו כי הם נפגעים קשות מהירידה בהכנסותיהם בשל ירידה חריפה בתנועת האוניות בתעלת סואץ בגלל שיבוש התנועה הימית בבאב אל מנדב על ידי המורדים החות'ים בתימן המצוידים בטילים אירניים. הכנסות מצרים מאוניות ומכליות הבוחרות בנתיב תעלת סואץ ירדו בין 40%-50%, ירידה של כ-400 מיליון דולר בחודש. עוד טוענת מצרים שהמשק המצרי נפגע קשות מהמלחמה בין ישראל לחמאס ברצועת עזה.

קרן המטבע הבינלאומית כנראה תיענה לבקשה המצרית על רקע העובדה שמצרים מוכנה לעבור לכלכלת שוק לפי התנאים שהציבו לה ועל רקע הפגיעה החיצונית החות'ית והעזתית שבאו לה בהפתעה לרעה. בכך מקווה קרן המטבע הבינלאומית לשקם את יציבות המחירים בארץ הנילוס, לחזור לתפקוד הולם של מנגנון שער החליפין באמצעות איחוד שער חליפין יעיל. לא עוד שערי חליפין מפלים בין הממשלה לסקטור העסקי, למטרות שונות, דבר שיאפשר נגישות חופשית ליזמים וסוחרים למט"ח במחירי שוק. כוונת הקרן לעודד שינויים מבניים במשק המצרי יחד עם הסקטור הפרטי, דבר שייצור צמיחה ולבסוף יצירת מקומות עבודה נוספים עם יציבות מחירים מושגת.

קרן המטבע הבינלאומית הסכימה לדרישת ממשלת מצרים שהודיעה כי תמשיך תוכניות סיוע לעניים ונזקקים הנפגעים כרגע בגלל עליות המחירים הנמשכות. מטבע הדברים אין אזכור במסמך קרן המטבע הבינלאומית להוצאות הצבאיות של מצרים, שעלו משפל של 2.8 מיליארד דולר בשנת 2017 לשיא של 5.2 מיליארד דולר בשנת 2021 וירדו קמעא בשנת 2022 ל-4.7 מיליארד דולר, 1.1% מהתוצר לעומת 4.7% מהתוצר בישראל בשנת 2022, לפי נתוני הבנק העולמי. בישראל מדובר בהוצאות ביטחון כמובן טרם הטבח בעוטף עזה.

בתקציבה הדל של מצרים למלחמה בטרור היא העדיפה לאורך שנים להעלים עין מחימושו של החמאס שקיבל ציוד אדיר ומשוכלל דרך הברחות בשטחה של מצרים בסיני, מעין החלשה של ישראל בתקציב נמוך. עכשיו מצרים משלמת את המחיר של החלשת ישראל בדמות ההמונים הצובאים על גבולה ואין הפרוטה מצויה בידה ולא החשק לקלוט את אלה שרק אתמול עזרה להם מצרים בסמוי להתחמש מול ישראל עליה הומט אסון הטבח של שמחת תורה. זהו בומרנג קשה שהמצרים לא תיארו ולא ציפו שיביא להחלשתם עד כדי מכירת קרקע הלאום וכניעה לתכתיבים של סוכנות בינלאומית בדמות קרן המטבע.