ממשלת אירלנד מושכת השקעות בחברות ישראליות: קרן ההשקעות האסטרטגיות של אירלנד (ISIF)הודיעה אתמול (ו') כי תפסיק להשקיע בשש חברות ישראליות שיש להן פעילות בהתנחלויות ביהודה ושומרון, זאת בשל הערכתה כי פרופיל הסיכון של החברות כבר לא תואם למדיניות ההשקעה שלה.
החברות כוללות את הבנקים הגדולים - בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט, בנק מזרחי טפחות, הבנק הבינלאומי הראשון וכן את רשת רמי לוי. כלל ההשקעות בכל חבורת אלה עומד על כ-3 מיליון יורו.
לפי הדיווח של הסוכנות לניהול האוצר הלאומי של אירלנד (NTMA), השקעות אחרות באזור יסווגו כ"תחת בדיקה", כלומר יבוצע מעקב אחריהן וייתכן שיימשכו בעתיד.
מייקל מקגראת', שר האוצר של אירלנד, אמר כי "נודע לי על ידי NTMA שהיא החליטה למשוך השקעות מסוימות בפורטפוליו הגלובלי בחברות שיש להן פעילויות מסוימות בשטחים הפלסטיניים הכבושים, זאת לאחר שקבעה כי פרופיל הסיכון של השקעות אלה אינו נכלל עוד בפרמטרים הרצויים להשקעה וכי ניתן להשיג את המטרות המסחריות באמצעות השקעות אחרות".
לדבריו, ההחלטה תיושם בהקדם האפשרי במהלך השבועות הקרובים. "אני סבור כי זו החלטת ההשקעה הנכונה ביחס לנכסים שהיא מנהלת מטעם המדינה", הוסיף.
אירלנד נחשבת לאחת המדינות האוהדות ביותר לצד הפלסטיני והעוינות ביותר לישראל. לאחר טבח ה-7/10 התקיימו באירלנד הפגנות פרו-פלסטיניות רבות, פוליטיקאים התבטאו נגד ישראל ובעד עזה, בכירי ממשל התגייסו לעזרת עובדת שפוטרה משלוחה של החברה הישראלית וויקס באירלנד לאחר שכתבה פוסט נגד ישראל, שחקניות נבחרת הכדורסל של אירלנד סירבו ללחוץ את ידיהן של שחקניות הנבחרת הישראלית (ואז הובסו במשחק), וגם המאמן האירי של מכבי תל אביב ספג לחץ בנושא.
בשנה האחרונה חוק מקודמת בפרלמנט האירי הצעת על ידי מפלגת שין פיין, קובעת כי ממשלת אירלנד לא תוכל להיות בעלת מניות בחברות הפועלות בהתנחלויות. לפי הצעת החוק, על הממשלה האירית למכור את כל אחזקותיה בחברות שהיא משקיעה בהן כיום ופועלות מעבר לקו הירוק.
נכון לשנת 2022, השקיעה הקרן הממשלתית האירית לא רק במניות הבנקים אלא בחברות נוספות הכוללות בין היתר את עזריאלי, בזק, צ'קפוינט, טבע, טאואר, ויקס וצים. כן החזיקה באג"ח של מדינת ישראל בהיקף של כמה מיליוני יורו.