"הקוסמטיקאית שניהלה שני יומנים נפרדים ומסופון האשראי שמשדר ישירות ליועץ המס". כך זעקה הכותרת של דוברות רשות המיסים, שניסתה למכור את ההצלחה הגדולה של ביקורת המס שלה לתקשורת.
באיזה היקף מדובר? ובכן - גם זה כתוב באותה הודעה. בחודש מרץ נערכו ארבעה (4!) מבצעי ביקורת: ברמלה, בירושלים, בבית שמש, ברמת גן ובבאר שבע. 144 עסקים נבדקו, מהם ב-64 נמצאו ליקויים של אי רישום תקבולים או אי ניהול ספרים.
במילים אחרות, אם נתייחס לביקורת של רשות המיסים כאל מדגם מייצג, הרי ש כ-40% מהעסקים בישראל מעלימים מס! כלומר, כמעט אחד מכל שני עצמאיים...!
אפילו כמי שחי בתוך עמו זה נשמע מטורף. לכן אניח בזהירות שלא כל אותם 64 מתוך 144 פעלו מתוך מטרה להונות את רשויות המס וכי אצל חלקם לפחות מדובר בטעויות בתום לב שנובעות מהמבנה המסורבל של רישום ודיווח שנדרשים מבעל עסק בישראל.
יחד עם זאת, אחרי שעשיתי לנו, ציבור העצמאים בישראל, כזאת "הנחת כמות", חובה להניח שיש גם בעלי עסקים שמעלימים מס, אבל לא נתפסו אפילו בבדיקה שערכה הרשות רק מפני שבאותו יום נתון לא ביצעו שום עבירה...
הטענה הבאה עלולה להישמע פופוליסטית, אבל רשימת הערים שעלו בגורל, מלמדת כרגיל על אכיפה מוגברת נגד החשמלאי שהתפתה לשים בכיס שטר של 200 שקלים במזומן תמורת ביקור, במקום לרשום קבלה של 234 שקלים, אחרי מס. יכול להיות שהוא אפילו אמר לבעל ארון החשמל התקול שזהו הסכום - והלה ביוזמתו הציע לו שטר כסף מזומן, רק כדי לחסוך 34 שקלים. אנחנו הרי יודעים בדיוק איך עובדת השיטה.
כלומר, לא מדובר בקבלן גדול או בעל מפעל שמגלגלים עשרות ומאות מיליונים, אלא שוב במי שנאבקים כדי לשרוד. זה לא מכשיר כמובן את מעשיהם, אבל כן מחשיד את מדיניות "מבצעי השטח" של רשות המיסים.
הכירו את האויב
ומן הכלל אל הפרט: במקרה של אותה קוסמטיקאית מירושלים נערכה אפילו "תצפית" (כלשון הדוח) ממנה עלתה קבלת הכנסה של, החזיקו חזק - 160 שקלים - ללא רישום כחוק בספרי העסק. יתרה מזו, בדיקה מעמיקה יותר גילתה אי רישום של כ-7,000 שקלים בשנת 2023 ועוד כ-10,000 שקלים במהלך הרבעון הראשון של 2024.
זה לא הכל: רופא שיניים ממודיעין נתפס בנסיבות דומות - ואף אצלו התגלו מספר עסקאות באשראי שלא נרשמו כחוק בין הכנסות העסק. כמה, אתם שואלים? 5 עסקאות השנה, 4 בשנה שעברה (שהסתכמו בפחות מ-8,000 שקל) ועוד אחת משנת 2022 בגובה של כ-2,000 שקל. כלומר, שוב יש כאן סיפורים שערכם הוא בהרתעה שהם אמורים לייצר כלפי בעלי עסקים אחרים ולא ממש הצלה לקופת המדינה.
העובדה שעל פי המשתמע מנתוני רשות המיסים עצמה, יותר מ-40% מהנבדקים התגלו כמעלימי מס, מלמדת שגם הרתעה מי יודע מה, אין כאן...
"מצטיין המחזור" הוא בעל עסק מבני ברק, שמסופון סליקת האשראי שלו לא היה מחובר כלל לקופה הרושמת של בית העסק. כאן כבר נראה, על פניו, שיש ניסיון להוליך שולל את רשויות המס: 1,300 שקלים לא דווחו כחוק, על פי הבדיקה, במהלך שני ימי העסקים שנבדקו. גם התירוץ היה מקורי, עת בעל העסק טען שהעסקאות אולי לא נרשמות בקופה, אבל המסופון מחובר ישירות אל משרד יועץ המס שלו, שם הן נרשמות כחוק... אשרי המאמין.
מדינה בתוך מדינה
היחס שלנו, היהודים, לעבירות מס הוא מורכב וניזון הן ממסורת גלותית ארוכת שנים שבה היו חלק ניכר מהקהילות היהודיות מיעוטים נרדפים על ידי המדינה, הן ממבנה שבטי בתוך החברה הישראלית, שקהילות שונות בתוכה אינן רואות בעצמן חלק מהמדינה (בעיקר אמורים הדברים בחלקים מהמגזר החרדי והערבי) והן פועל יוצא של ענישה קלה יחסית:
גם בעל עסק בארצות הברית (למשל) לא נהנה להתחלק בפרי עמלו עם הרשויות המקומיות או הפדרליות, אבל הוא יודע שאם יציע בטעות ללקוח מזדמן תשלום במזומן, ללא קבלה, הוא עלול למצוא את עצמו מאחורי סורג ובריח, ביחד עם רוצחים, אנסים וסוחרי סמים.
יש בישראל מבנים מוסדרים שכל תכליתם היא להונות את רשויות המס. אצל העשירים מדובר בתכנוני מס יצירתיים, שרשור של חברות שחלקן פעילות בחו"ל ומחזיקות חשבונות ביעדים שנחשבים למקלטי מס. תאמרו שבעידן הממוחשב והמקוון לא אמורה להיות בעיה להתחקות אחר אלה (גם מבלי לטוס, נניח לאיי קיימן או לשלוחה הבריטית של איי הבתולה), זה נכון כמובן, אבל בואו - אנחנו מדברים על אותה רשות שחוקריה הגיעו בקושי לבית שמש.
אצל החרדים מתנהלת פעילות ענפה של כלכלה שחורה דרך הגמ"חים. שלא תבינו לא נכון: גמילות חסדים היא מצווה והלוואי שכל קהילה בישראל תלמד מהחברה החרדית כיצד לדאוג ליתום ולאלמנה, איך לחסוך מפי ילדיך כדי לתרום לצדקה איך לעטוף ולתמוך במי שלא שפר עליהם גורלם.
ואחרי שגמרנו להתפעל, בלי ציניות חלילה, נפנה את המבט אל תעשייה שלמה, חלק גדול ממנה בכסף מזומן, שמגלגלת מיליארדים, שחלקים ממנה "אפורים" וחלקים ממנה שחורים ממש - בהיותם צינורות להלבנת כספים עבור ארגוני פשיעה, שראשיהם זוכים למחילה על פשעיהם מרבנים מושחתים, כאילו היו אל פצ'ינו כמייקל קורליאונה בקריית הוותיקן, בחלק השלישי של טרילוגיית "הסנדק".
לפעמים מגיעים הדברים לכדי גיחוך, בעיקר בגלל כוחם המוגבר של העסקנים החרדים במערכת הפוליטית. זוכרים את ימי הקורונה העליזים? מדינה שלמה אולצה שלא להתרחק יותר מ-100 מטרים מהבית, משפחות חגגו סדר פסח בזום, פשיטות נערכו על מי שחטא בג'וגינג או גלישה, כאילו היה מחבל ומי שהוריד את המסכה מקצה אפו, כדי לנשום מעט - הסתכן בקנס.
לאורכה של רוב התקופה הזאת התקיימה פעילות בנתב"ג, כזאת שייבאה ארצה וריאנטים חדשים של המחלה. למה? כי יש מגזרים, בעיקר מגזר ספציפי מאוד בישראל, שתלוי באספקה סדירה של כסף מזומן. זה לא ניסיון להטיל דופי בחלק חשוב בחברה הישראלית אלא רק להראות עד כמה העובדה שהמדינה מאפשרת עדיין את קיומו של מסחר בכסף מזומן בהיקפים שכאלה, היא הרסנית - ולא רק בהיבטים של מיסוי.
על מזומן ומגזר
הפסקת השימוש במזומן (לא לחלוטין, אבל צמצום ניכר של השימוש בו) הייתה יכולה לחסל גם את הכלכלה השחורה במגזר הערבי, שחלקים בו מתנהלים כיחידות כלכליות סגורות בהן כסף מזומן מחליף ידיים ללא כל רישום של עסקה.
גם כאן, ההשלכות המיידיות של צעד כזה היו עלולות להיות קשות, אבל לטווח הארוך הייתה צומחת טובה גדולה לחברה הישראלית כולה ובכלל זה לחברה הערבית עצמה. הכרח לפתוח חשבון בנק ולהשתמש בכרטיסי חיוב במקום במזומן היה מביא להסדרת מבנה השכר, רישום של משכורת מסודרת היה מביא ליכולת לקבל משכנתא, משפיע ישירות על הסדרה של רישום בתים ודירות כחוק - ומהווה חלק חשוב בהסדרת מנגנונים רבים שמאפשרים היום לחלקים גדולים בחברה הערבית להתקיים כמדינה בתוך מדינה, חלקה של זו הראשונה נתון לשליטת ארגוני פשיעה (שבתוך חברה מבוססת מזומן, הפכו בעצמם לבנקים).
שוד המס הגדול
מי שחושב שלתקציב המדינה אין קשר לנכונות של האזרחים לשתף פעולה עם העלמות מס, טועה. לפני כחודשיים העבירה הכנסת תקציב מדינה שערורייתי, כזה שכולו גזל של האדם העמל והפניית חלק גדול מהכנסותיו שעליהן עמל בזיעת אפו, למגזרים שונים שהפכו לאבן ריחיים על צוואר הקהילה היצרנית, שמשקלה הסגולי במונחי הפעה פוליטית, נמצא בנסיגה.
קל להפנות כאן את האצבע אל החרדים, קל מדי. למה? כי אל הרשימה הזאת צריך להוסיף מנגנון ציבורי מנופח - ממחלקות שלמות בשלטון המקומי שלא מתפקדות ועד למנגנון ממשלתי עם עשרות שרים על לשכותיהם. המנגנון הזה, יש לזכור, מתקיים עכשיו תחת ממשלת נתניהו, אבל התקיים גם תחת ממשלת בנט-לפיד. כלומר - מי שמצפה לכך שמהפך פוליטי ינער את הענף שעליו יושבים אותם אוכלי חינם, טועה.
יהיה מי שיוסיף לרשימה הזאת אפילו את קודש הקודשים, לכאורה או שלא לכאורה, של הציבוריות הישראלית - צבא ההגנה לישראל. נכון שיש לו צרכי אמת שחשובים להישרדותנו במרחב העוין.
יחד עם זאת, חובה לזכור ולהזכיר שמדובר גם במנגנון מנופח, כזה שמשמר בתוכו לא רק את הטובים ביותר אלא גם את הבינוניים שנהנים מתנאים מפליגים - ומילא זה, כאשר רואים איך התגלה הצבא במערומיו ביום פקודה, לא חלילה ברמת החייל הפשוט או הקצין הזוטר, אלא דווקא בתפקודם של הבכירים והמתוגמלים ביותר, מתחשק להוסיף גם אותו אל הרשימה של מי שנהנים מפרי עמלנו ללא שום יכולת פיקוח.
ואחרי כל אלה חובה לזכור ולהזכיר שתקציב המדינה הנוכחי הוא אולי מופת של שחיתות פוליטית, אבל גם בעידן מתוקן מזה, תמיד יהיה מישהו שלא יהיה מרוצה מניתוב התקציבים שמורכבים מהמסים של כולנו. לכן כדי לשמור על אופייה הדמוקרטי של המדינה, מרד מיסים אינו אופציה: בל יהפוך האינטרס הציבורי (לכאורה), למפלטו האחרון של הנבל, מעלים המס.
זו לא רק שעבירה שנתפסת כנגד המדינה היא בעצם עבירה חברתית, כזאת שפוגעת במשפחה, בחברים ובשכנים שלנו, אלא גם פוגעת בכולנו: כל שקל שאנו מסליקים במרמה הוא שקל שחסר לרופאים, למורים, לעובדים הסוציאליים, לשוטרים וכך הלאה.
נסו לזכור את זה בפעם הבאה שבה הקוסמטיקאית מירושלים או רופא השיניים ממודיעין מציעים לכם בקריצה "הנחה" בגובה המע"מ תמורת תשלום במזומן.