נכון שנוצר איום איראני אדיר על ישראל, שסוכל, אבל צריך להסתכל גם על הצדדים היותר חיוביים של מטר הטילים הבליסטיים, טילי שיוט וכלי טיס נושאי 50 ק"ג נפץ, כטב"מים, במתקפה האירנית על ישראל בתחילת השבוע. במחיר חרדה לאוכלוסייה האזרחית, מתח רב במערכת הביטחונית, הצבאית, המדינית, הבינלאומית, ישראל קיבלה, חינם אין כסף, שדה ניסוי חי השווה אולי מאות מיליוני דולרים. מעבר לכך יש את ההרתעה האדירה שישראל השיגה.
פיתוח מערכות הגנה נגד כלי טיס וטילים עולה למשרד הביטחון בישראל יחד עם העזרה הנדיבה מתקציב ההגנה האמריקאי עשרות מיליארדי שקלים לאורך שנות דור. הפיתוח כולל גיוס כוח אדם איכותי בו מצטיינת ישראל, תכנון, שרטוט, היתכנות, אינטראקציה יעילה בין המערכת המיירטת למערכת התקיפה, מערכות מחשוב, בקרה, מכ"ם ייעודי מתקדם ביותר ולבסוף השיא: סימולציות, ניסוי ועוד ניסוי להביא את המערכות ליכולת ביצוע בתנאי החלל והשטח. הניסויים, הסקות ולמידת הלקחים עולים הון, זקוקים למרחב אווירי וחללי רחב ידיים שלא ניסינו בעבר, רחוק מעיניו הסקרניות של האויב.
ישראל הזעירה ערכה באלסקה הרחוקה, ארה"ב, ניסוי מוצלח של מערכת חץ 3 ביולי 2019, סדרה של ניסויים מוצלחים. מינהלת "חומה" במפא"ת, המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתיות טכנולוגיות שבמשרד הביטחון, יחד עם הסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים, Missile Defense Agency, MDA, ערכו סדרה של ניסויים מוצלחים של חץ 3 באלסקה, רחוק מעיניו הסקרניות של האויב או של המעצמות התומכות באויב, רוסיה וסין, ניסוי שאינו ניתן לביצוע בישראל.
השתתפו בשדה הניסויים מפעל מל"מ של התעשייה האווירית, "מערכות לחימה משולבות", וכן תעשיות ביטחוניות נוספות של ישראל. המערכת הישראלית הצליחה ליירט מטרות בגובה רב מחוץ לאטמוספירה במהלך סדרה של ניסויים, תוך שימוש במכ"ם אמריקאי AN\TPY2, שהוכיחו יכולת קישוריות בין המערכות.
מטבע הדברים שיגור המטרה הניסיונית שאותה צריכה מערכת חץ 3 ליירט לאחר מכן לאטמוספרה, המדמה טילים בליסטיים המגיעים מחוץ לאטמוספירה, עולה כסף רב. עתה באו האיראנים ומשגרים "על חי", כבר לא ניסוי, לא פחות מאשר 110 טילים בליסטיים שהגיעו מהאטמוספירה לכיוון מטרות מוגדרות בישראל, בסיס חיל האויר בנבטים ואתרים אסטרטגיים נוספים. בהתקפה זו היה על מערכות ההגנה של חץ 3 להתמודד לא מול שיגור ניסיוני של טיל בליסטי אחד או מספר טילים, כמו בניסויים, אלה לזהות, לעקוב, להתמודד ולהפיל, בו זמנית, עשרות טילים המגיחים מהאטמוספירה. אין פלא שחמישה מהם הצליחו לחדור לישראל. כבר אין מדובר כבר במבחן של מה בכך בשדה הניסויים, בטח שלא בשולחן השרטוט.
נכון, המערכת של חץ 3 הצליחה ליירט קודם לכן גם מספר טילים בליסטיים תוצרת איראן ששוגרו מתימן ע"י החות'ים, עושי דברה של איראן, אלא שהפעם זו הייתה מניפת התקפות, עם עשרות טילים המגיחים בו זמנית מהאטמוספירה. אם הופעת עשרות טילים בליסטיים מהאטמוספירה הייתה מבוצעת בתנאים של פיתוח חץ 3, זה היה עולה סכומי עתק דמיוניים, אולי מאות מיליוני דולרים. האיראנים נתנו לישראל "במתנה" ניסוי בתנאי שטח וחלל. חיל האוויר וחיל הטילים הישראלי, שנסמך לחיל האוויר, עמדו במשימה כמעט במלואה, למעט נפילות בודדות בנבטים עם נזקים נסבלים למתקני הבסיס.
לאחר הניסוי באלסקה הרחוקה, עם העלויות של הובלת כל הציוד התקנות והפעלתו, אמר משה פתאל ראש מינהלת "חומה" כי 10 שנות פיתוח רצופות אתגרים "הביאו אותנו לרגע זה". עוד התגאה, בצדק, כי העובדה שהניסוי התקיים באלסקה, עשרות אלפי ק"מ מישראל, היא עוד הישג חסר תקדים של חץ 3 לעמוד בהצלחה מול כל איום. חשוב לזכור ולהזכיר לגבי התעשייה הישראלית כי בפרויקט חץ 3 משתתפות עשרות חברות, לא רק התעשייה האווירית, אלא גם אלביט מערכות, רפאל ותומר, כולן בשיתוף פעולה עם בואינג האמריקאית מהצד האמריקאי המייצגת את MDA שנוסדה בשנת 2002.
עתה יש לקוות כי לא רק לתעשייה האווירית מובטחות הזמנות לאספקת המערכת ממדינות שונות בעולם, אלא גם הרבה קבלניות משנה של המערכת המצוינת שהוכיחה השבוע את יכולותיה.
נזכור כי הוצאות המו"פ האזרחי של ישראל כאחוז מהתוצר הן הגבוהות בעולם, 6.1% מהתוצר בשנת 2022. דרום קוריאה במקום שני עם פחות מ-5% וממוצע ה-OECD כ-2.8%. נכון שזה מו"פ אזרחי, חלקו ממומן ע"י הממשלה בעיקר למצוינות באוניברסיטאות, אבל הוא בסיס למו"פ הצבאי תחת אחריות מפא"ת המאפשר לגייס כוח אדם טכנולוגי מצטיין לפרויקטים ביטחוניים. מפא"ת, המשותפת לצה"ל ומשרד הביטחון, מטפחת כוח אדם טכנולוגי מצטיין וייעודי לתחומי המחקר והפיתוח בצה"ל ומערכות הביטחון, כולל תלפיות ופסגות.
ההשקעה במערכות הטילים וההגנה של ישראל מניבה גם פרי. גרמניה כבר הודיעה סופית לפני מספר חודשים על רכישת המערכת בשל חשש מרוסיה לאחר הפלישה לאוקראינה. גרמניה חתמה על הסכם לרכישת מערכות חץ 3 בהיקף של 14 מיליארד שקל. הסוללה הראשונה של חץ 3 תימסר לצבא הגרמני בסוף השנה הבאה, התעשייה האווירית קיבלה כבר מקדמה באישור הפרלמנט הגרמני דבר שמבטיח תעסוקה לאלביט, רפאל וכן תומר הממשלתית, המייצרת מערכות הנעה רקטיות.
מול כל היתרונות האמורים של המתקפה האיראנית, קצת נראית לי מגוחכת הטענה במעין חצי התרסה על כך שעלות ההגנה של ישראל כדי לסכל את המתקפה המשולבת נאמדת ב-5-4 מיליארד שקל. עצם נקיבת הסכום מגוחכת. למען מה נועדו כלי ההגנה של ישראל אם לא לעשות בהם שימוש ביום הדין? האם לא כדי לסכל מתקפה על ישראל?
אם הייתה המתקפה על ישראל מצליחה, היא יכלה לגרום נזק מיידי של מיליארדי שקלים אם לא יותר, פגיעה בחיי אדם והעיקר פגיעה ביוקרה של ישראל, ביכולת עמידתו הנפשית של העם בישראל המדוכדך בלאו הכי, מול האיום האיראני, לא רק באמצעות כלי הגנה, נקווה בהמשך גם להתקפה ישראלית. כלל אין לעשות חשבון בעלות מול תועלת מקרה זה, פנקסנות מכולת עלובה, הרי אין מדובר בבחינת רווחיות של מפעל שימורים או מפעל רהיטים.
גם סיכול חדירת 130 טילי השיוט לישראל ע"י חיל האוויר, שיירט 25 והשאר על ידי חילות אוויר אחרים, יילמד, אף הוא, בסופו של דבר כשאף אחד מהם לא הצליח לחדור לשטח ישראל. הסקת מסקנות גם בתחום זה שווה כסף רב. שום מטוס מתאבד מתוך 170 כטב"מים שאיראן שיגרה לישראל לא חדר לכאן. איראן תיאלץ עכשיו לתת הסברים לרוסים על כטב"מים שהיא מוכרת לה כדי להשמיד קווי הגנה של האוקראינים.
השמדת כטב"מים איראניים נעשתה ביעילות, שנלמדת עתה ע"י ישראל ובנות בריתה, גם ע"י חילות האוויר של ארה"ב, בריטניה וירדן. מודיעין לגבי התקדמות כטב"מים אירניים בדרך סופק בזמן אמיתי ע"י סעודיה ומדינות המפרץ. ישראל לא מתערבת במלחמה שנמשכת בין רוסיה לאוקראינה זה קרוב ל-26 חודשים, אבל לבטח האמריקאים יספקו לאוקראינים כלים חדשים להבנה ולהתמודדות עם כטב"מים שאהד 136 או שאהד 238 שכבר הופעלו נגד אוקראינה.
למרבה הצער טכנולוגיית כטב"מים פותחה במקור ע"י ידי ישראל, שלא הכריזה על כך בזמן הפיתוח רשמית, ולבסוף התפזר הידע בכל העולם. עתה, כחרב פיפיות, נעשה בו שימוש על ידי האיראנים נגד ישראל.
פחות השקעות
הקרע בחברה הישראלית זה שנה וחצי גורר ירידה בהנעה להשקעות. בשנת 2023 ההשקעות של מפעלים בישראל במכונות וציוד, כולל ציוד טכנולוגיית המידע, ירדו ב-5.4% לאחר עלייה של 4.1% בשנת 2022. ההשקעות שמקורן ביבוא, שהיוו כ-73% מההשקעות, ירדו בכ-10%, ואילו ההשקעות שמקורן בייצור מקומי עלו בכ-9%. ההתפתחות החמורה ביותר אשתקד הייתה ירידה של 28% בהשקעות בתחומי המידע והתקשורת. לכל אלה שדואגים מהפסקות חשמל - ההשקעות לאספקת חשמל, שירותי מים, ביוב וטיפול בפסולת עלו בשנת 2023 ב-132%. יבוא מכונות וציוד ירד בשנת 2023 ב-4%, ברבעון הראשון של השנה ירד יבוא מכונות וציוד לישראל ב-7% לעומת הרבעון המקביל של 2022.
הריבית הגבוהה, אי הוודאות, גררו להמשך הירידה ביבוא ובהשקעות. עתה לאחר שישראל נתפסה במערומיה בתחום הציוד החסר, התחמושת, מלאים, הסתמכות בשיעור מוגזם על העזרה האמריקאית המוטסת בשעת מלחמת "חרבות ברזל" וההתמודדות מול ברד הטילים האיראניים ב"מגן ברזל", זה מחייב שינוי בחשיבה של ממשלות ישראל, יותר תוצרת מקומית וירידה בתלות האמריקאית ככל האפשר, יותר מלאים, יותר תחמושת, יותר טנקים, יותר נגמ"שים. לשם כך חייבים לפתוח מחדש בתי ספר לתעשיות אלה, להשקיע במפעלים ישראלים חדשים, שינוי של 180 מעלות בחשיבה של צבא קטן וחכם, מתברר שגם עירום.
יהיו קונים גם בחו"ל לתוצרת צבאית שישראל מפתחת בתנאי שדה מוכחים, כמו פינלנד שרוכשת את מערכת "קלע דוד" מרפאל, מערכת ליירוט רקטות וטילים לטווח בינוני וארוך, הפיתוח יחד עם ריית'יאון האמריקאית. הולנד רוכשת מאלביט 20 מערכות שיגור לרקטות. הודו רוכשת ציוד צבאי בהיקפים גדולים, בעשור האחרון בכ-3 מיליארד דולר.
ניסיונותיה של סין להרחיב את גבולותיה לתוך הודו רק יגבירו בעשור הקרוב את הרכישות ושיתוף הפעולה עם ישראל. הזמן דוחק, בעוד רפאל על סף הכנסה לשימוש מבצעי של מערכת יירוט באמצעות קרן לייזר, מגן-אור, Iron Beam, כרגע פיילוט מבצעי ככל הנראה, הבריטים הודיעו ממש עכשיו כי יש בידיהם את המערכת הראשונה בעולם ליירוט באמצעות לייזר, DragonFire, תהיה תחרות ראש בראש מול ישראל.
הנוסחה החדשה של ישראל בראייה שקולה צריכה להיות יותר ייצור מקומי עבור צבא הרבה יותר גדול יותר בעשור הקרוב, יותר יצוא לעולם למדינות שישראל תאפיין שיכולות ומסוגלות לשמור על סודותיהן של המערכות הישראליות ובכך לקבל את המיטב, עלות נמוכה יותר ליחידת נשק או ציוד גם עבור צה"ל. ללא יצוא מוגבר יתקשו המשק הישראלי והתקציב לשאת בנטל ההכבדה של עלייה בהוצאות הביטחון שהפלישה והטבח האכזרי של החמאס בשבעה באוקטובר 2023 ומטר הטילים של איראן ב-14 לאפריל, כפו עלינו. אין לנו דרך אחרת.