הסדר בתביעת זכויות היוצרים של אייל גולן: בדיון שהתקיים היום בבית המשפט בראשון לציון הגיעו הצדדים להסדר שיסכם את התביעה בת 250 אלף השקלים. הצדדים חתמו על הסכם סודיות ולא מפרסמים מה הוסכם ביניהם בפשרה.
צמד התקליטנים גניה טרסול ומתן ג'נגה תבעו לפני כשנתיים את אייל גולן וחברת ליאם הפקות שמייצגת אותו בגין הפרת זכויות יוצרים. התקליטנים טוענים כי אייל גולן עשה שימוש בשיר שלהם "TAKADOOM" - שזכה למיליוני האזנות ביוטיוב, במסגרת הופעות חיות שלו. הזמר לכאורה השמיע חלק מהיצירה ושילב אותה יחד עם יצירות אחרות. בעקבות כך תבעו ממנו סכום של 250 אלף שקל.
טענה נוספת שעלתה בכתב התביעה, נוגעת לרקע ולחשדות לכאורה שנדונו בעבר כנגד הזמר המפורסם. לטענת התובעים, העובדה שהזמר קשור, לכאורה, לפרשיות שליליות שונות, פוגעת בערך היצירה שלהם, ומשייכת אותה בניגוד לרצונם לזמר, עם כל מה שכרוך בכך.
מוטי כהן, עו"ד לזכויות יוצרים, דיני אינטרנט, פרטיות ואבטחת מידע, מסביר כי "המסגרת החוקית המרכזית לנושא זכויות היוצרים, היא חוק זכות יוצרים משנת 2008. החוק קובע במפורש כי השמעה, או שידור, של שיר בציבור, היא זכות שנתונה לבעל זכויות היוצרים ביצירה. על פי הנטען בתביעה התובעים הם בעלי הזכויות בלחן ובעיבוד ביצירה".
לדברי כהן, "ביצירות מוזיקליות יש בדרך כלל מספר בעלי זכויות: כותב המילים, המלחין, וכמו כן בעל הזכויות ב"מאסטר". המאסטר הוא למעשה הקלטת המקור של השיר, וגם לעורך המאסטר זכויות להשתמש בהקלטה. אם בעבר היה מקובל שה"מאסטר" הוא בבעלות חברת התקליטים, הרי שכיום במקרים רבים, האמן עצמו או המפיק הם בעלי הזכות במאסטר. לכן, לפי סעיף 46 לחוק, אם גולן השמיע, או שידר את השיר במסגרת ההופעה שלו, ללא אישור, הרי שזו הפרת זכות יוצרים. סעיף 56 לחוק אף מציין כי ניתן לתבוע בגין כל הפרה פיצוי בסך 100,000 שקל מבלי להוכיח נזק".
האם קאבר הוא הפרה של זכויות יוצרים?
"ביצוע גירסת כיסוי (קאבר) אינו אסור בהכרח לפי החוק. חוק זכות יוצרים קובע שמותר לבצע קאבר בהתקיים מספר תנאים כגון : הודעה מראש לבעל זכות היוצרים, תשלום תמלוגים ראויים ושהשימוש לא יעשה למטרת פרסומת מסחרית. ככל הנראה בתביעה הנוכחית, לא מדובר בקאבר, אלא בהשמעה של השיר המקורי".
על הטענה השנייה של התובעים בנוגע ל"זכות המוסרית" ביצירה, מסביר כהן כי "זכות מוסרית היא זכות מיוחדת, שמתייחסת ומבטאת את הזיקה בין האמן לבין יצירתו. כך לדוגמא, הזכות לקבל קרדיט היא זכות מוסרית. הכוונה בהפרה של זכות מוסרית במקרה הנוכחי, היא עשיית שימוש בשיר באופן פוגעני - כזה שפוגע בכבודם או במוניטין של היוצרים. כאמור, התובעים טוענים שהשיוך שלהם ושל יצירתם עם אייל גולן, פוגע בתדמיתם ואף גורם להם נזק כלכלי".
בעבר נפסקו פיצויים בגין עילה זו: "אריאל זילבר תבע בעבר את להקת הדג נחש, בטענה שהם השתמשו בלחן מתוך השיר שלו 'ואיך שלא', בשיר - 'מה נעשה'. במסגרת התביעה הוא אף טען שהשיר של הדג נחש מעודד שימוש בסמים וגורם לו 'פגיעה אישית, עלבון, השפלה וביזיון'", מספר כהן. "במסגרת בוררות שנערכה בין הצדדים, נפסקו לטובת זילבר 75,000 שקל. והשופט אור ציין כי 'התובע רשאי למנוע כל קשר בין יצירתו לבין יצירה שיש בה התייחסות חיובית לסמים אסורים'".
גם בעולם נראו מקרים של הפרות מסוג זה: "דוגמא מפורסמת להפרות של זכות מוסרית, היא טענות ותביעות מצד הזמר ניל יאנג ומצד הרולינג סטונס, כלפי דונאלד טראמפ, בעת קמפיין הבחירות שלו ב-2020. טראמפ השמיע שירים של האמנים במסגרת עצרות ענק בקמפיין הבחירות שלו. בתגובה יאנג טען כי הוא 'אינו יכול לאפשר בתום לב שהמוזיקה שלו תשמש כמוזיקת נושא לקמפיין מפלג'. גם הרולינג סטונס דרשו שהמועמד לנשיאות יחדול מלהשתמש בשיר 'You can't always get what you want", " בעצרות בחירות שלו, וזאת מפני שהם אינם תומכים בו".
כהן ממליץ לאמנים וליוצרים: "יש להקפיד על דיני זכויות היוצרים, שכן הפרה שלהם חושפת את המפר לתביעות בסך עשרות ואף מאות אלפי שקלים, אף ללא הוכחת נזק. בכל מקרה של ספק, מוטב להתיעץ ולפעול על פי החוק".