כ-30 בכירות ובכירים במשק פנו הבוקר ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, בדרישה כי תעדכן בדחיפות את הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לנוכח המשא ומתן לעסקת חטופים וכניסה אפשרית לרפיח.
בפנייה, שנשלחה באמצעות עו"ד דפנה הולץ לכנר, נכתב: "נדרש כי הסדר ניגוד העניינים העדכני יבטיח היעדר קיומו של כל חשש סביר לניגוד עניינים בין חובתו של נתניהו לפעול אך ורק בהתאם לאינטרס הציבורי, בעת קבלת החלטות הרות הגורל בניהול המלחמה, ובכלל זה במסגרת המו"מ לשחרור החטופים, הלחימה ברפיח, שאלת הרחבת הזירות לחזית הצפונית, ביצוע או אי ביצוע של כל פעולה יזומה בעלת אופי בטחוני וכן דיון או הימנעות מדיון בסוגיית 'היום שאחרי', אשר משפיעות על חיי אדם, ביניהם אזרחים, חיילים וחטופים - החלטות אותם עליו לקבל אך ורק על יסוד שיקולים ענייניים של טובת הציבור, תוך שאיפה להסדרה ולמציאת פתרון למצב המלחמה ולהשבת החטופים במהירות המירבית לשם ההגנה המתחייבת על שלמות גופם וחייהם ככל הניתן - לבין האינטרס האישי העומד לנגד עיניו, כנאשם בפלילים בעבירות חמורות שיש עמן קלון, להאריך את מצב המלחמה ואולי לסבך אף יותר את מצבה הבטחוני של מדינת ישראל, בכדי לדחות את המשך משפטו הפלילי ככל שניתן ולמנוע בכל דרך הכרעה שיפוטית בעניינו".
הבכירות והבכירים שמאחורי הפנייה נמנים על קבוצת "מבצר הדמוקרטיה", וביניהם מייסדי אורמת וחתני פרס ישראל לתעשייה, יהודה ודיתה ברוניצקי; יזמי ומשקיעי ההייטק דב מורן, ינקי מרגלית ויובל רכבי; נשיא האקדמיה למדעים וחתן פרס ישראל, פרופ' דוד הראל, והפרופסורים רבקה כרמי, מנחם מגידור וניב אחיטוב; אלוף במיל' נמרוד שפר, תא"ל במיל' עופר לפידות ותא"ל במיל' חיים גופן.
הפנייה לבהרב מיארה מגיעה בעקבות החלטת בג"ץ מוקדם יותר השבוע לדחות עתירה שהגישו אותם בכירים, ואשר בה דרשו לפסול את כהונת נתניהו או להוציאו לנבצרות בגלל ניגודי העניינים. בהחלטתו קבע בג"ץ, כי הדרך להתמודד עם ניגודי העניינים של ראש הממשלה היא באמצעות עדכון והתאמה של הסדר ניגוד העניינים שגיבש עבורו הייעוץ המשפטי לממשלה לפני מספר שנים.
ההסדר המקורי אסר על נתניהו לעסוק במערכת המשפט, וכעת דורשים הבכירים ליישם את פסיקת בג"ץ ולעדכן את ההסדר כך שימנע מנתניהו לקבל החלטות הנוגעות למלחמה, ואשר הוא עלול להיות בניגוד עניינים לגביהן. הבכירים אף מזכירים לבהרב מיארה, כי פנו אליה לגבי דחיפות הנושא כבר בפברואר האחרון, אך נענו רק כעבור כחודשיים - ואפילו אז לא זכו להתייחסות לטענות שהעלו.
בפנייתם מדגישים הבכירים, כי בהרב מיארה עדכנה לפני למעלה משנה את ההסדר לנוכח מעורבותו של נתניהו בהפיכה המשטרית - והצורך בעדכון ההסדר כעת בוער עוד יותר. לדבריהם, "הנסיבות החריגות והקשות שלפנינו, הכרוכות בניהולה של מלחמה עקובה מדם וארוכה, השזורה באופן בלתי ניתן להתרה גם בניהולו של מו"מ להשבת חטופים, אשר להן השלכות כבדות משקל על חיי אדם של אזרחים, חטופים וחיילים - הינן נסיבות חמורות ומסוכנות שבעתיים מהסיכון שהיה כרוך בביצוע הפיכה משטרית".
עוד נכתב בפנייה, כי "בזמן מלחמה הצורך באמון הציבור בעומד בראש הרשות המבצעת, המשמש כראש קבינט המלחמה ומקבל החלטות הרות גורל לחיי אדם, הינו צורך קיומי וחיוני ממדרגה ראשונה לחוסנה של המדינה וליכולתם של אזרחיה לעמוד ולשאת את המורא והסבל הרב הכרוכים במלחמה. מתחייב כי הורים השולחים את ילדיהם לשדה הקרב, תוך סיכון חייהם במובן האכזרי ביותר של המילה, יידעו בוודאות שראש הממשלה קיבל את החלטתו לשלוח את ילדיהם לסכן את חייהם, אך ורק משיקולים ענייניים, מתוך נאמנות מלאה לאינטרס הציבורי, וללא בדל של אינטרס אישי".
הבכירים חותמים את פנייתם וכותבים, כי אם בגלל "האינטרסים האישיים החריגים והעוצמתיים" של נתניהו תמצא בהרב מיארה כי אין דרך למנוע את ניגודי העניינים באמצעות הסדר, היא מתבקשת לפסול את כהונתו. זאת, כפי שהיועצת עצמה הצהירה בתגובתה לעתירתם הקודמת של חברים בקבוצת "מבצר הדמוקרטיה", לפיה כשאין עוד כל דרך לגדר ולמנוע את מצב ניגוד העניינים, לא נותר עוד אלא לנקוט באמצעי הקיצוני ביותר של פסילת הכהונה.
בחודש שעבר עתרה לבג"ץ קבוצת בכירים במשק, בהייטק, באקדמיה ויוצאי מערכת הביטחון, בדרישה להוציא את נתניהו לנבצרות בעקבות ניגוד עניינים "עוצמתי וחריג" סביב ניהול המלחמה.
העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד דפנה הולץ-לכנר דורשת לפסול את כהונתו של בנימין נתניהו כראש הממשלה או להוציאו לנבצרות בגלל ניגוד העניינים שבו הוא מצוי בין אחריותו לפעול לטובת המדינה בניהול המלחמה לבין השימוש שהוא עושה, לכאורה, במלחמה כדי לדחות ולעכב את משפטו הפלילי בתיקי האלפים.
זו העתירה הראשונה לבג"ץ המבקשת לפסול את נתניהו לא בגלל שהפר את הסדר ניגוד העניינים שגיבש עבורו הייעוץ המשפטי לממשלה אלא בגלל עצם הימצאותו של נתניהו בניגוד עניינים מובנה בין תפקידו הציבורי לבין משפטו הפלילי. על סמך פרוטוקולים מבית המשפט המחוזי בירושלים, שם מתנהל משפטו הפלילי של נתניהו, העותרים טענו, כי ראש הממשלה השתמש מספר פעמים מאז פרוץ המלחמה בעיסוקו סביב ניהולה כהצדקה להגשת בקשות לדחיות ולעיכובים במשפטו.
השבוע דחה בית המשפט את עתירתם על הסף.