חתיכת חודש עבר על בועז לוי. בליל ה-14 באפריל ליווה מקרוב את פעילות מערכת החץ ביירוט 100 טילים בליסטיים ששיגרה איראן לעבר ישראל, מערכת שהיה אחד ממפתחיה כמהנדס צעיר בתחילת שנות ה-90 ובהמשך עמד בראש הפרויקט בתעשייה האווירית. לפני שבועיים התבשר שישיא הערב משואה, ביחד עם שאול לוי מאלביט, שהוביל את תכנון מערכת השליטה והבקרה של החץ, ועם פיני יונגמן מרפאל, ממובילי מערכות כיפת ברזל וקלע דוד.
בשבוע שעבר אירח משלחת של משרד ההגנה וחיל האוויר הגרמנים, שרכשו את החץ-3, לדיון קבוע בהתקדמות הפרויקט. אביו עמיאל (92) היה אחד הקצינים הראשונים בצה"ל, אמו רבקה (86) היא ניצולת שואה, שעברה התעללות מהנאצים כילדה ברומניה לפני שהצליחה להימלט ולהסתתר מפניהם ביערות. אתמול, לפני הראיון שלנו, הוזמן למפגש בכנסת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה.
אתה מתרגש? עם נתניהו יצא לך להיפגש בדיונים ובסיורים, וגם בכנסת היית לא פעם לדיונים שנגעו לתעשייה האווירית.
"האמת, כן. בעיקר מהמפגשים והשיחות עם משיאי המשואות האחרים. אתה שומע את הסיפורים האישיים שלהם ונדהם. אלה גיבורים אמיתיים. אנשים שהצילו במלחמה חיים תוך כדי סיכון החיים שלהם, שואל מה עבר להם בראש ושומע שבכלל לא הייתה שאלה, וזה מה שהיה צריך לעשות באותו רגע. זכינו גם שלושתנו להרבה כבוד, אנשים ניגשו ואמרו תודה שהצלתם לנו את החיים באותה שבת. אתה מתמלא באהבה".
מה אמא שלך אמרה כששמעה שהחץ-3 נמכר לגרמנים?
"היא הייתה מאוד גאה. היא אמרה שאם הצלחתי למכור מערכת כזאת מתוצרת ישראל לגרמניה, זה הניצחון שלה".
בשבוע שעבר אירחת אותם בתעשייה האווירית.
"אני מאוד מעריך את ההגעה של הגרמנים לכאן. הם עמדו איתנו בצפירה. את דיוני ההתקדמות עשינו במשרד הביטחון, שמוביל את הפרויקט, אבל ביום השואה הם פשוט באו אלינו להביע סימפטיה, את ההשתתפות שלהם בצער ואת ההערכה.
"הראנו להם מה החץ עשה ב-14 באפריל, איך הכל ניגן במשך כל כך הרבה זמן, מול כל כך הרבה מטרות, ובכל מיני גבהים. הלסת נופלת כשרואים את זה. אם היה להם ספק אם בחרו את המערכת הטובה ביותר בעולם, היום כבר אין להם".
יירוט של 100 טילים בליסטיים כמו בחודש שעבר זה משהו שעשיתם בסימולציות?
"הרצנו גם כמויות גדולות יותר. אתה יכול להריץ סימולציות עד מחר, אבל רגע האמת זה רגע האמת. זה לא אותו דבר. כמו כל מערכת מורכבת, כשל קטן יכול לגרום לחץ לפקשש הרבה. מכ"ם שלא עובד כמו שצריך, בעיית תקשורת, ונפל לך כל התרחיש. וכאן הכל עבד בצורה מדהימה".
לוי (62), נשוי, אב לשניים וסבא לאחד, הצטרף לתעשייה האווירית ב-1989, בזמן לימודי התואר השני בטכניון בהנדסת מערכות, אחרי התואר הראשון בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל, ואחרי ששירת בחיל האוויר ועסק בטילי אוויר אוויר. הוא היה אחד מאנשי הצוות הראשונים שצורפו לפרויקט כמעט דמיוני, של יירוט טילים באמצעות טילים אחרים. בהמשך שימש כראש הפרויקט, כראש חטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית וב-2020 נבחר בידי הדירקטוריון למנכ"ל החברה.
מה שעבד בחודש שעבר מול האיראנים התבסס על החלטות שקיבלת כמהנדס לפני 30 שנה.
"בנינו אז את הארכיטקטורה של המערכת ואת התצורה של המיירט. היה צריך לחשוב איך לגרום לה לעבוד שנים קדימה, איך לבחור משלל האפשרויות, שמה שנחליט ב-1994 יהיה רלוונטי ב-2024, וגם הלאה. הרבה החלטות קטנות שקיבלנו והוכיחו את חשיבות ההנדסה".
התחלתם מדף ריק. לפניכם רק האמריקאים והרוסים פיתחו מערכות יירוט, ואלה התבססו על טילים שצוידו בראשי קרב גרעיניים, לא בדיוק אותו דבר.
"זה לא אותו סדר גודל של מערכת. לא אותה חשיבה. אנחנו הלכנו על דיוק ואיכות, הם לא ידעו אז להגיע לדיוק כזה אז הלכו על פיצוץ אחד גדול. אנחנו עבדנו בצורה כירורגית. כשהפרויקט התחיל לא היה ידע בעולם ברוב התחומים שלנו. האמריקאים התניעו בתעשייה האווירית מחקר התכנות להוכיח שזה אפשרי בכלל. כשבאנו לממש את הרעיון נתקלנו בהמון נושאים טכנולוגיים שחלקם לא היו ידועים לאף אחד בעולם. היו טילים שטסו במהירויות האלה, ומתמרנים ככה.
"לא תמיד הצלחנו בניסויים בפעם הראשונה, ומיד היו קופצות הנשמות הטובות בארץ ובארה"ב, ש'אמרנו לכם שזה לא יעבוד'. אנחנו התעקשנו ושכנענו שאנחנו בכיוון הנכון, ורק ייקח יותר זמן. האמריקאים העריכו את החשיבה השונה וזרמו איתנו. בסוף אתה מעצב פיתרון, עושה 1,001 משוואות וסימולציות, ורק כשמגיע ניסוי נעלמים הספקות. כל מי שבונה היום בעולם טיל יירוט שפועל מחוץ לאטמוספירה נשען על הספר שאנחנו כתבנו אז".
לא נשאר איזה ספק? בסוף ניסוי זה ניסוי. עדיין לא יירטת בתנאי אמת, טיל שבא לפגוע בישראל.
"תמיד יש איזה ספק, למרות שעשינו הרבה מאוד ניסויים, בהמון תרחישים ומול סוגי מטרות ונקודות יירוט שונות. אבל אז מגיעים החיים האמיתיים".
למדתם דברים חדשים מהניסוי שנערך באדיבות האיראנים?
"היה לנו ניסוי ראשוני מוקדם באדיבות החות'ים, שם הכל פעל אחד לאחד. ואז עם האיראנים עברנו להתמודדות עם מטח טילים, מה שיותר אתגרי למערכת. אין תרחיש שאתה שולח טילים לכיוון החלל ליירט ולא לומד משהו. למדנו הרבה דברים קטנים שיבואו לידי ביטוי בבלוקים הבאים של החץ, אבל לא ראינו שום דבר מהותי. היינו מוותרים על הניסוי הזה בשמחה, אבל אם כבר קיבלנו, מיצינו עד תום".
בסופו של דבר היו זליגות, החץ לא יירט 100% מהמטרות.
"לא הבטחנו 100% הצלחה, אין מספרים כאלה. שיעור ההצלחה היה מעל מעבר לכל דמיון. מה שזלג לא סיכן שום דבר. היה שכל מאחורי זה".
קיבלת בטח הרבה תגובות. הייתה אחת שהפתיעה אותך?
"היו תגובות כבר תוך כדי המתקפה, בעיקר מחו"ל ולא רק מארה"ב. הרבה לקח שעות מרגע ששוגרו הכטב"מים, והצטרפו טילי השיוט והטילים הבליסטיים. בהתחלה אלה היו תגובות של דאגה, לי, למשפחה ולעובדי התעשייה האווירית. ואחרי שהכל נגמר והיה ברור שיירטנו בצורה מאוד מרשימה, זה התחלף להודעות שמחה והערכה, כולל ממדינות שאתה לא מצפה לשמוע מהן".
חץ משוגר ליירוט טיל בליסטי חות'י במלחמה
בשבוע שעבר פרסמה התעשייה האווירית את הדוח הראשון שלה ל-2024, שהציג שוב תוצאות שיא: מכירות של 1.43 מיליארד דולר ברבעון, רווח נקי של 135 מיליון דולר וצבר הזמנות שזינק ל-19.1 מיליארד דולר.
שבועיים לפני ה-7 באוקטובר חתמתם על ההסכם לאספקת החץ לגרמניה והתחייבת שהוא לא יפריע לאספקות למשרד הביטחון. ואז באה המלחמה, והאספקות לצה"ל זינקו.
איך אתם מתמודדים?
"אך אחד לא תיאר מלחמה שתיקח כל כך הרבה זמן. הורגלנו לחשוב במושגים של מלחמת ששת הימים ויום כיפור, ואנחנו כבר כמעט 8 חודשים במצב שנכפה עלינו. בשיא היו 2,000 עובדים שלנו מגויסים, עכשיו פחות. עבדנו מסביב לשעון נתנו תמיכה מלאה לכל הקווים. כשהיינו צריכים להאיץ נעזרנו המון בפנסיונרים שלנו. אנשים שעד לפני שנה הפעילו מכונת יצור, אתה פונה אליהם אומר 'אני צריך אותך' והוא רק שואל 'לאן לבוא ומתי'. זה מחמם את הלב. אין פנסיונר שאקרא לו לדגל ולא יבוא בשמחה במידי. גם כעת אנחנו עדיין מעסיקים פנסיונרים, כי הזמנות גדלו וחייבים לספק בזמן".
היו פרסומים בשבוע שעבר שגם בריטניה שוקלת להצטרפות לפרויקט המגן הגרמני.
"יש הבנה ביותר ויותר מדינות, גם בעקבות המלחמה באוקראינה וגם אחרי המתקפה האיראנית, שמדינה שנמצאת תחת איום צריכה להיות מסוגלת להגן על האזרחים שלה. זה מחלחל גם לפוליטיקאים. אבל אלה מערכות אדירות, ולוקח זמן עד שדברים מתגבשים לעסקה".
יש כעת מתיחות גדולה בין ממשלת ישראל לממשל האמריקאי. אתם מרגישים אותה?
"זו מתיחות פוליטית על נושאים פוליטיים. אנחנו עובדים בצורה טובה מול גורמים ממשלתיים בארה"ב, וזה נמשך כרגיל. אני לא יכול להגיד שאני שמח ממה שקורה, אבל אני בטוח שזה עניין נקודתי. קורה שיש מחלוקות בין בעלי ברית. והברית חזקה, כך שנדע להתגבר".
אנחנו יכולים להסתדר בלי האמריקאים?
"אנחנו לא מנסים וזה לא נכון ללכת בלי האמריקאים. יש כמה צדדים שמעורבים וצריך למצוא את הנקודה שמתאימה לכולם. אני בטוח שנמצא את הנוסחה שתאפשר לכל הצדדים להמשיך בדרך המשותפת".
האמריקאים מימנו עד היום את החץ ביותר מ-5 מיליארד דולר, אבל לא רכשו אותו לעצמם. יש סיכוי שהם יקנו לעצמם את החץ-4 או 5 שאתם מפתחים כיום?
"בסוף אנחנו מונעים מצורך מקומי. החץ נבנה לפי סטנדרטים אמריקאים, ואם יש צורך אז יהיה חלופה אפשרית גם עבורם. יש לארה"ב מערכות מקבילות משלה. אנחנו מרגישים שהאמריקאים מכירים היטב את הפתרון שלנו והיכולות שלו. לא מן הנמנע שזה יקרה".
אתם מפתחים כיום גם מערכת יירוט בלייזר. תע"א יכול לממן פיתוח של מערכת כזאת כשמגן אור שבה בחר משרד הביטחון להגנה נגד רקטות מפותחת בידי רפאל ואלביט?
"משרד הביטחון מממן פרויקטים רבים. אנחנו עוסקים בפיתוח לייזר בטכנולוגיה קצת שונה שלהערכתנו תביא בשורה לעולם היירוט ברגע שתוכח. אנחנו משקיעים בזה הרבה, כן, אנרגיה".
ראינו במלחמה עכשיו ובאוקראינה עד כמה רחפנים וכטב"מים הפכו למערכות נשק משמעותיות. אתם גם מייצרים אותם וגם מערכות הגנה נגדם.
דווקא כשאתה נמצא משני הצדדים ויודע להסתכל גם מצד התוקף וגם מצד המגן המערכות שלך יהיו טובות יותר. בסופו של דבר לכלים הקטנים יש אימפקט לא זניח, אבל לא אסטרטגי".
החץ הצליח בזכות החלטות שהתקבלו לפני 30 שנה. עדיין מקבלים פה במדינה החלטות ל-30 שנה קדימה?
"כן, גם אצלנו בחברה ומההיכרות שלי, גם במערכת הביטחון. אני חושב שגם ההזמנה שלי ושל עמיתי להשיא משואה היא חלק מזה, להציב זרקור שבלי היכולות שאנחנו מספקים היינו היום במקום אחר כעם. אני משיא את המשואה בשם עובדי התעשייה האווירית ושאר התעשיות הביטחוניות, כדור שני לשואה וכדי להזכיר שגם החלל הוא לא הגבול שלנו, ושזה לא הולך להשתנות".