אין מלחמות חינם: זה הזמן להעלות מסים לשכבות החזקות

כבר בראשית דבריי פה אומר כי פשוט אין מלחמות חינם, חייבים להעלות מסים עכשיו ומיד על השכבות החזקות. אין מספיק בסיוע האמריקאי הנדיב והקוצני, שמכפיף את המדיניות הצבאית של ישראל ברצועת עזה ובלבנון. לא רק המלחמה עולה הון רב, גם נפגעיה.

המערכת הרפאית הצבאית בשיא תפארתה, עירויי דם בשטח, פינויי חירום במסוקים, הגעה במהירות לבתי חולים בעשרות דקות. התוצאה היא פחות הרוגים ממלחמות ישראל בתנאים אלה אבל הרבה יותר פצועים, כבר מעל 7,200 לכיוון 7,500. חלקם יישארו לכל חייהם נכי מלחמה, עם הזכות לחזור לחיים סבירים ככל האפשר. המדינה, כלומר אנחנו, מחויבים לדאוג להם היום, מחר, מחרתיים וגם בעוד שבעים שמונים שנה.

נותרו יתומים שצריך לנטוע בהם תקווה, אלמנות שייאלצו להתמודד בשיניים לא רק עם השכול אלא גם עם החסר, וכן הורים שימשיכו בחיי היומיום, אבל יילכו וידעכו. כן, זה עולה הון רב. אנו חייבים לתמוך, לעזור, ללוות ולהכשיר לחיים סבירים ככל האפשר, אם בכלל אפשר לחזור לחיים סבירים, בשנים המיידיות ולאורך עשרות שנים קדימה. גיוס המשאבים לטיפול בגיבורים הוא צו השעה, צו מצפוני וצו יהודי.

והממשלה? היא לא עושה דבר בתחום העלאת מסים, למעט ההכרזה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ופקידיו על העלאת מע"מ, שדווקא אותו אסור להעלות, מס רגרסיבי. המע"מ פוגע בעיקר בשכבות החלשות שמוציאות את מרבית הכנסתן החודשית, מוציאות וממוסות מיד עם מע"מ דוקרני לעומת השכבות החזקות שמוציאות מטבע הדברים פחות מהכנסתן, ומכאן שהמיסוי במע"מ השוטף נמוך יחסית. העלאת מע"מ מתאימה לחשיבה הבטלנית של פקידי האוצר, מבחינתם אין צורך לעשות חשיבה ופעולות הכרוכות במחקר ועבודה כדי להעלות את הכנסות המדינה, משנים ספרה אחת וזהו, 18% במקום 17%. קל מאוד.

עוד רעיון מגוחך שמעלים בימים אלה הוא לבטל לחלוטין את הקלות המס על רכישת רכב חשמלי, כאילו שהציבור מגביר רכישת כלי רכב. בינואר 2023 הופחתו הטבות המס לרכישת רכב חשמלי, בתחילת השנה שבו והפחיתו את ההטבות לרכב חשמלי ורכב "פלאג-אין", התוצאות לא איחרו לבוא: בשליש הראשון של השנה הייתה כבר ירידה של 35% ביבוא כלי רכב בכלל לצריכה פרטית של משקי הבית ועוד ירידה של 37% ביבוא כלי רכב לצורכי עסקים. בפועל גם הייתה ירידה ביכולת לייבא כלי רכב. העלאת המס האפקטיבית על כלי רכב תרחיק עוד יותר את הציבור מרכישת רכב וכך הכנסות המדינה הכוללות ממיסוי רכב דווקא ימשיכו לרדת. כלי רכב בטראומה בה ישראל נמצאת הוא כלי חיוני לכולם, לניידות לעם הדואב.

צריך להעלות מסים כדי למנוע את המשך התנפחות הגירעון הממשלתי, שמביא ויביא להמשך העלייה בעלות גיוס ההון של הממשלה, דבר שגורר באופן טבעי עלייה בעלות גיוס ההון של הסקטור העסקי ומכביד עליו. משם הדרך קצרה לירידה בהשקעות במשק. פשוט, ריבית גבוהה יותר גוררת הפחתת השקעות, חד וחלק. כך, לדוגמה, התשואה של אג"ח ממשלתי צמוד מדד לפדיון בעוד 12 שנה עלתה מ-1.48% ערב המלחמה ל-1.88%. תשואת אג"ח נומינלי לא צמוד לפדיון באפריל 2032 עלתה מ-4.27% ערב המלחמה ל-4.51%.

טירוף, הממשלה גייסה בשליש הראשון של השנה סכום נטו, כלומר לאחר פדיון אג"ח, של 77.8 מיליארד שקל, מתוכם 25.6 מיליארד שקל בחו"ל, אתם חושבים שהיא תוכל להמשיך לנפח את החוב של ישראל? גם עלות נטילת המשכנתאות נמצאת בעלייה כתוצאה מכך. הציבור מתחייב עתה לשלם ריבית גבוהה יותר לאורך שנים כדי ליטול משכנתאות. בהמשך עם פחות השקעות יש חשש לעלייה בשיעור האבטלה, ככה זה עובד, אין מנוס. הריבית הגבוהה בשוק ההון יחד עם אי הוודאות הביטחונית, הפילוג החברתי, אי ודאות עסקית הדרושה למשקיעים, כבר בשטח.

התוצאה: יבוא מוצרי השקעה ירד בשליש הראשון של השנה בשיעור של 17% לעומת השליש הראשון של 2023, כך לפי הלמ"ס. יבוא מכונות וציוד, שהם מאוד חיוניים לצמיחת המשק, ירד ב-8%, יבוא משאיות, טנדרים ואוטובוסים ירד ב-33% ויבוא אוניות ומטוסים ירד ב-57%. לפי נתוני המגמה, הירידה בייבוא מכונות וציוד החלה באוגוסט אשתקד וכך גם הירידה ביבוא משאיות, טנדרים ואוטובוסים, בשיא הפילוג החברתי שעדיין מבעבע בחברה הישראלית.

הגירעון התקציבי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים לחודש אפריל השנה היה 7% לאחר 6.2% לחודש מרס, חלק מהעלייה בחודש האחרון עקב דחיית תשלומים בגלל החגים. יעד הגירעון של הממשלה בבסיס התקציב השנה, 6.6% מהתוצר. חברת דירוג האשראי מודי'ס צופה כי הגירעון התקציבי יגיע השנה ל-7.8%. הגירעון הממשלתי בשנה האחרונה התנפח ל-132.2 מיליארד שקל. הגידול בהוצאות הממשלה בשליש הראשון של השנה היה 36% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. למעט הוצאות בגין המלחמה, הייתה עלייה בהוצאות הממשלה בהיקף של 12%. הוצאות הביטחון עלו בשליש הראשון של השנה לעומת השליש המקביל אשתקד במאה עשרים וחמישה אחוז, כן ב-125%, הוצאות המשרדים הכלכליים עלו ב-56%, הוצאות המשרדים החברתיים עלו ב-17%, הוצאות המשרדים המנהלתיים עלו ב-6%.

קרן השפע של המדינה, מספסור של המדינה בקרקעות הלאום, וכן מהכנסות ענף הנדל"ן הנחשק, כבר אינה מניבה הכנסות בסדר גודל שיכול לעזור לאיזון תקציב המדינה. ההכנסות ממיסי מקרקעין ירדו בשליש הראשון של השנה ב-25% ל-4.75 מיליארד שקל בלבד. הכנסות המדינה ירדו בשליש הראשון של השנה ב-2.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כתוצאה מכל האמור הנה לכם תפיחת הגירעון התקציבי.

לשם שיקום, קימום, בנייה, ביסוס והרחבה של עוטף ישראל בשמו הקודם עוטף עזה, עזה הרצחנית, חייבים להטיל מס רכוש שבוטל באמצע שנות השמונים של המאה שעברה. חידוש מס זו עבודה כבר יותר מסובכת עבור פקידי האוצר העצלים והפוליטיקאים שמבקשים להכביד על השכבות החלשות שאף הן שולחות את יקיריהם לקרבות מרים ברצועת עזה בהם הם עומדים בגבורה ויש המשלמים גם בחייהם ונכות לאורך שנות חיים.

מס רכוש נדרש עכשיו לבניית ושיקום מחדש בואך עוטף ישראל, צריך הרבה כסף והון תקציבי לתשתיות, בתים, מפעלים, כבישים, מערכות טלפוניה וחשמל, בנייה מחדש של החבל השרוף. הצעתי: ההתוויה צריכה להיות מס רכוש שנתי בשיעור של 0.4% על ערך רכוש, בית, דירה, על היתרה מעל שווי של 5 מיליון שקל. מי שמחזיק בנכס נניח של 8 מיליון שקל ישלם מס רכוש שנתי של 12,000 שקל. עלינו לזכור שהרכוש של הישראלים מבוטח ע"י המדינה בגין מעשי איבה, ראו בכך תשלום פרמיית ביטוח ממלכתית.

במערכת מיסוי מקרקעין של רשות המסים בישראל יש מסד נתונים בגין עסקאות הנעשות בישראל ומשם אפשר לגזור במהירות יחסית את שווי הרכוש עליו יוטל המס. אם פקידי האוצר מתקשים למצוא את שווי הנכסים בכל ישראל, יוכלו להיעזר בבינה מלאכותית בדיפ דאטה, על יסודות מאגר הנתונים שלהם וגם בשוק החופשי. גם על מגרשים ושטחים ריקים יוטל מס רכוש בהמשך לאחר אפיון המס המוצע פה. אם הצעה זו תתקבל יחלו ליילל בעלי הרכוש למה מעלים מסים, אותם אנשים שתמהים על מעשי הגבורה של חיילי הסדיר והמילואים, בכי תנינים.

הגליל העליון, עמקים בצפון ואפילו עד בואך נהריה נפגעים, רובם נטושים, הרס בבתים ורכוש וגם בעסקים, מלחמה של ממש הבריחה את האוכלוסייה המסכנה שאיבדה את העבר, לפחות נדאג לה לעתיד. חייבים להעלות מיד את הבלו על בנזין ושאר דלקים כולל הגז להנעת תחנות כוח ופחם. אנו חייבים תקציבים לשיקום הגליל, להחזיר תושבים לגבולם, לבנות מחדש ואף להרחיב את קריית שמונה, לבסס את מטולה והקיבוצים, לבנות עוד מפעלים ובתי עסק.

לשם כך לדוגמה, בנושא הבנזין, חייבים להעלות את הבלו מ-3.43 שקלים לליטר ב-50% לכמעט 5.15 שקל לליטר, העלאה במחיר הבנזין לצרכן של כ-22% כך שמחיר ליטר יעלה ל-9.64 שקלים, קצת יותר מהשיאניות הולנד ואיטליה והרבה פחות מסינגפור. מיסוי מקביל על הנסועה ברכב חשמלי ועלייה חלקית באמצעות מס על תעריפי החשמל.

רק תוספת המס על הבנזין תכניס עוד 10 מיליארד שקל גם לאחר הנחה כי הנסועה השנתית, תרד בעשירית. מס זה מוצדק: מי שנוסע יותר משלם יותר, מי שמזהם יותר משלם יותר, מי שחומק מתשלום מסים הנה תחנות דלק, תחנות מס, שיתקשה לחמוק מהן. גם פה תקום זעקה, יוקר המחיה, אינפלציה, שחיקת רמת החיים. אין ברירה, שיקום הצפון מחייב מקורות. אל תקראו בשמו של הגליל אם אינכם מוכנים לעזור בשיקומו.

לבושתה של ישראל מתברר כי תלינו יהבנו על יבוא, יבוא ועוד יבוא לא רק של מוצרים בסיסיים אלא גם של תעשיות המספקות חומרים וחומרי מוגמרים וחצי מוגמרים לתעשיית הנשק. יהיה פה מהפך, תהיה חובה לבנות מחדש בישראל מפעלים בסיסיים של האתמול עם תחכום ורובוטיקה וגם מחשוב ואפילו בינה מלאכותית. לבנות כורי פלדה, מפעלי פלדה חכמים, פלדות שריון, מתכות אנטי קורוזיות, מפעלי זכוכית, מפעלי חיווט אלקטרוני חכמים, מפעלי פלסטיק עם פולימרים מתקדמים, מכונות חכמות ממוחשבות לעיבוד מתכות, מפעלי גומי סינטטי, תרכובות גומי, מפעלי פלדה לתעשיית הבניין, מפעלי מנועים תעשייתיים, שיפור מפעלי סילון, תעשיות אנרגיה מתחדשת וגם מפעלי שיש ומלט. האם שר הכלכלה ניר ברקת מעבד תוכניות כאלה?

תהיה חובה לעודד תעשיינים קיימים ומקומיים באמצעות מענקים ממשלתיים כדי להפחית את מרכיב הסיכון בהשקעה. דור חדש של תעשיות בסיסיות שנעלמו מנוף ארצנו לאחר שהתאהבנו בתעשיית ההייטק, ללא גבול, בצדק מבחינת חוזקו של המשק אז זנחנו מפעלי תעשייה ארציים לטובת שפע היבוא כולל התלות בטורקיה, שבאבחת החלטה חתכה אותה מתעשייתה הטובה, הזולה והקרובה.

תקציב עידוד התעשייה חייב לבוא מקיצוץ הוצאות הממשלה גם בתחומים רגישים. לחתוך בחצי את קצבאות הילדים החל מהילד הרביעי, לפחות לתקופה של חמש עד עשר שנים, בכך נשיג שתי מטרות: המדינה תגדיל את ההנעה של ציבור שאינו עושה מאמץ להיכנס לשוק העבודה, גם גברים וגם נשים, משפחות ייאלצו להשיג את החסר מירידה בתקציב קצבאות הילדים. גם נוכל להכשיר את הנכנסים לשוק העבודה במיומנויות של כלכלה מודרנית ותחרותית, השכלה ועוד הכשרה מקצועית בצדה.

אם חרדים ייכנסו לשוק העבודה בשיעורים גבוהים כתוצאה מהמהלך, בניהם כבר יילכו לשירות צבאי. בלאו הכי עם כל החקיקה אין אפשרות לאלץ את החרדים להתגייס, לפחות לאלץ אותם לממן באמצעות עבודה ותעסוקה את הצבא המגן עליהם במטריה רחבה, שיידרש למשאבים לאורך שנים ארוכות. גם פה תקום זעקת הקוזאק הנגזל (מקור הביטוי ביידיש).

המשק הישראלי חייב לעבור לעבודה מאומצת בשנים הקרובות כדי להחזיר אליו את כושרו והיקף פעילותו. לשם כך חייבים לעבור ליום לימודים ארוך משמונה בבוקר ועד ארבע אחר הצהריים, חמישה ימים בשבוע, אין צהרונים ואין חוגי העשרה, הכל כלול ביום הלימודים הארוך. שינוי מהותי לבצע ביחסי המשק, יום עבודה מלא, ההורים והמורים.

יהיה זה מאבק אדיר מול ארגוני המורים למיניהם, חייבים להסביר להם כי שעת חירום היא. תהיה חובה לתת להם פיצוי אדיר על שינוי מהותי בדרך חשיבתם וניהולם. העלאות שכר כבירות אפשר לתת למורים שיסכימו למסגרת החדשה, השאר ייאלצו לעזוב, בבקשה. המקור התקציבי יבוא מחיתוך לפחות רבע מהטבות המס והפטורים שהמדינה מעניקה בכל שנה בהיקף של 85 מיליארד שקל.

על ביטול הפטור ממע"מ לתיירים כבר דיברנו? על הטלת מס הכנסה בשיעור של לפחות 15% על רווחי ההטבה של קרן השתלמות כבר שמענו? על ביטול מע"מ אפס על ירקות ופירות שוחחנו? הפעם תהיה להקת תמסחים שתבכה עם דמעות זולגות על מר גורלה, האם יחשבו על המשפחות שנתנו הכל, אבל הכל למען המדינה לאחר הטבח הנורא של השבעה באוקטובר 2023?

בנק ישראל והעומד בראשו הנגיד פרופ' אמיר ירון חייב לפרסם מיד נייר עבודה ותוכנית והתוויה של פעולות שעל המדינה לעשות מיד, היום, ממש עכשיו, כדי לחזור למסילת הצמיחה שכה חיונית לא רק לבריאותם של הפצועים, המשפחות המסכנות שסובלות מדי יום מתוצאות המלחמה, אלא גם לחוסנו של הצבא שחייב להתבסס ולהיות מושתת על משק חזק, זה עורפו. אין זמן, בהול.

התעוררתי, התברר לי חלמתי חלום, לא ייעשה דבר ממה שאני מציע לחברה צודקת יותר, שוויונית יותר, חזקה יותר, חפצה חיים. שוב נראה פוליטיקאים ופקידים קצרי רואי בעלי אינטרסים שיבקשו לפגוע במה שהם פוגעים היום, עם דברי חלקלקות כדי להחליק את הגלולה המרה שיבלעו הסובלים. נחפש חברה חזקה יותר, שוויונית יותר ומבקשת חיים למשק ולחברה. במרכז השבע והשולט בדרכים נעלמות ולעתים אפלות, חייבים לזכור גם את הנגב והגליל, לא רק בטיולים או הארחה בבתי מלון וצימרים. ומה מציעים באוצר הדל בחשיבה? להקדים העלאת מע"מ דורסני, היש החלטה קלה מכך לפני שנוסעים הביתה לאחר יום במשרד ממוזג מול מחשב וחושבים על התפקיד הבאה במרכז הפיננסי של ישראל, תל-אביב? היש?