חברת הדירוג S&P הוציאה דוח חמור על כלכלת ישראל ובו היא מתריעה כי ההתאוששות מהמשבר הכלכלי תהיה אטית בהשוואה למשברים קודמים של ישראל.
"ההתאוששות הכלכלית של ישראל תהיה איטית יותר מקאמבקים קודמים", נכתב בדוח. כלכלני החברה אומרים כי "אנו שומרים על תחזית נמוכה מהקונצנזוס לפיה הצמיחה הריאלית של ישראל תעמוד על 0.5% בשנת 2024 כולה, ותאיץ ל-5.0% בשנת 2025 ככל שהמצב הגיאופוליטי יתייצב ופעילויות היצוא וההשקעות יתאוששו".
החברה מציינת כי התמ"ג בשלושה החודשים הראשונים של המלחמה התכווץ בכמעט 6%, וצופה כי "ההתאוששות הכלכלית הראשונית ברבעון הראשון תלווה בעלייה מתונה יותר עד סוף 2024. על פי הערכות הלמ"ס, התמ"ג בישראל צמח ב-3.3% מרבעון לרבעון, לעומת צפי ל-3.0%. הצמיחה באה לאחר התכווצות של כמעט 6.0% כתוצאה מהמלחמה באוקטובר-דצמבר 2023. הצריכה המקומית עלתה משמעותית ברבעון הראשון של 2024 ב-4.6%, וכבר עברה את הרמות של הרבעון הרביעי של 2023".
עם זאת בחברה אומרים כי ההתאוששות בתמ"ג הגיעה בשל הוצאות המלחמה: "הגידול נבע בעיקר מהוצאות ממשלתיות גבוהות יותר, כאשר הצריכה הפרטית נותרה ריאלית מתחת לרמות שלפני המלחמה. היצוא התכווץ עוד יותר ב-2.9%, לאחר ירידה חדה של 5.9% ברבעון הרביעי של 2023. זאת בעיקר כתוצאה מהמשך ירידה בתיירות והתכווצות ביצוא מוצרי תעשייה. ב-20 השנים האחרונות, רק מגפת הקורונה בשנת 2020 הביאה לירידה בתוצר הכלכלי שהייתה דומה לירידה בסוף 2023".
החברה מעריכה כאמור כי היציאה מהמשבר תהיה קשה: "לאחר מגפת הקורונה, התפוקה הכלכלית של ישראל התאוששה מהפגיעה בתוך רבעון אחד, בעוד זעזועים אחרים לפני כן - כולל המלחמה בעזה ב-2014, המבצעים בעזה ב-2012 ומלחמת לבנון ב-2006 - הובילו להשפעה פחותה משמעותית על התפוקה ובעקבותיה גם התאוששות מהירה. אלא שהפעם התפוקה של ישראל נותרה נמוכה משמעותית מהרמה שלפני המלחמה ברבעון הראשון של 2024, על אחת כמה וכמה אם לא כוללים את הוצאות הביטחון של הממשלה".
החברה צופה כי "הבעיות המתמשכות בענפי התיירות, הבנייה והחקלאות שהושפעו, לצד ביטחון אזורי מוגבר ואי ודאות פוליטית פנימית, יגבילו התאוששות מהירה יותר השנה ואנו ממשיכים לצפות לצמיחת תוצר של 0.5% בשנת 2024 כולה".
החברה מציינת כי הסיכון לפרופיל האשראי של ישראל נותר גבוה: "בנוסף לאפשרות של הסלמה - למשל במקרה של אפיזודות נוספות של עימות ישיר עם איראן או עימות ישיר ועיקש יותר עם חיזבאללה לאורך גבולה הצפוני של ישראל - אנו רואים גם בהידרדרות היחסים בין ישראל לבעלות בריתה הקרובות סיכון שעלול לפגוע בהתאוששות הכלכלית של ישראל ובאמון המשקיעים".
בנוגע לבקשות צווי המעצר מציינת החברה כי "התובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי הודיעה על הגשת בקשות לצווי מעצר נגד חמישה בני אדם, בהם ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון. גם הנוף הפוליטי הפנימי נותר לא ברור, כאשר מנהיג מפלגת האיחוד הלאומי, בני גנץ, איים מוקדם יותר לעזוב את הממשלה אם ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יחשוף תוכנית ברורה לרצועת עזה לאחר המלחמה.
"בתרחיש הבסיסי שלנו לישראל, אנו ממשיכים להניח שהמלחמה עם חמאס וחילופי האש עם חיזבאללה יימשכו לאורך 2024, אך הסכסוך לא יתרחב ברחבי המזרח התיכון; עימותים משמעותיים וישירים עם איראן לא יימשכו; וכי המתיחות בגדה המערבית לא תסלים".