מלחמה? משבר כלכלי? דיכאון לאומי? אלפי עובדי מדינה נמצאים ברגע זה באילת, חוגגים את אירוע "המחוזיאדה" ה-36, שמתנהל כרגיל כאילו אין מלחמה, חטופים וסיכון כלכלי גדול למדינה.
על אף המעטה הספורטיבי, מדובר בנופש של עובדי המדינה על חשבון משלם המסים, עם כל ההטבות וההנאות המתלוות לכך - מלונות יוקרה, אירוח מלא, בידור והופעות של אמנים כגון עדן חסון, ובאופן כללי כמה ימי חופשה מפנקת בתשלום על חשבון הציבור הקורס, בחזות של תחרות ספורטיבית.
המחוזיאדה שיצאה לדרך אתמול תימשך חמישה ימים - מיום שלישי ועד שבת. מאתמול ניתן למצוא ברשת שלל תמונות שמעידות על הנופש המהנה, מקבלת החדרים, דרך ארוחות מפנקות, הופעות, רביצה בבריכה ועד לתחרויות הספורט שמהוות את ההצדקה לדבר.
אם ציפיתם כי השנה יופעל שיקול דעת. וכמו שרבים בציבור ויתרו על חופשות פסח או חגיגות עצמאות הן בשל המחיר הגבוה והן בשל מצב הרוח הלאומי המוטל על הקרשים, עבור עובדי הציבור עסקים כרגיל.
מעבר להתייצבות הרחבה, גם משרד ראש הממשלה שעובדיו אמורים להיות טרודים בניהול המלחמה המתמשכת, המשבר הדיפלומטי ועוד ועוד, הופיעו לאירוע. כי כנראה שמלחמה שנמצאת בחודשה השמיני, יותר ממאה חטופים שעוד נמקים במנהרות בעזה ומשבר גדול בזירה הבינלאומית, כל אלה לא מספיקים בשביל לוותר על חופשה מפנקת על חשבוננו באילת.
ועדת המכרזים במשרד ראש הממשלה אישרה בתחילת החודש סכום של 161 אלף שקל עבור מימון השתתפות קבוצות הספורט של משרד ראש הממשלה, באמצעות שתי חברות - אורטל תיירות ונופש שקיבלו סכום של 144,440 שקל, והפועל שקיבל סכום של 16,900 שקל.
גם מיקי זוהר, שר התרבות והספורט, נצפה באזור האירוע עם מאבטחיו ופמלייתו. בלשכת השר הכחישו את נוכחותו של זוהר במחוזיאדה ואמרו שנכח בכנס אחר של מנהלי ספורט, וכי שלח למחוזיאדה ברכה מוקלטת.
הכיף השנתי הזה, מעוגן בהסכמים הקיבוציים של עובדי המגזר הציבורי וממומן מכיסו של המעסיק, זאת אומרת המדינה, זאת אומרת - אנחנו. לפי התקש"יר, עובד יכול להקדיש שעת עבודה אחת בשבוע לספורט, ולכן המדינה חייבת לאפשר לעובדים שעוסקים בספורט אישי או קבוצתי להשתתף במחוזיאדה או בספורטיאדה אחת לשנה, על חשבונה ועל חשבון ימי עבודה. זה התחיל ביום, גדל ליומיים ותפח עם הזמן לחמישה ימים מלאים.
המימון מגיע מתקציב הרווחה של המעסיק ולעיתים גם מקופת הוועד, כשהמארגנים יוצאים בסופו של האירוע, בדרך נס, גם עם עודף בכיס. באירועים הללו משתתפים גם עובדי חברות גדולות במגזר הפרטי, שיש להם ועד חזק שידע להכניס את הסעיפים המתאימים לחוזים הקיבוציים שלו.