התעשייה הישראלית מגלה חוסן להשפעות מלחמת 'חרבות ברזל' ומניות הסקטור מציגות עליות של עשרות אחוזים.
זאת למרות שענף התעשייה ספג חלק ממתקפת ה-7 באוקטובר, לצד ספיגת האש המכוונת אל עבר גבולה הצפוני של ישראל מאז. אחת הדוגמאות היא התקיפה שעבר מפעל כימדע שבקיבוץ ניר יצחק, הנמצא בבעלות חברת תורפז, ואשר נחשפה על ידי כותב שורות אלה.
תורפז היא יצרנית חומרי טעם וריח הנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי כ-1.7 מיליארד שקל לאחר שמנייתה זינקה בכ-23% מאז תחילת השנה. כימדע, שהוקמה לפני כ-30 שנה על ידי הקיבוץ, מייצרת כימיקלים על בסיס ברום לחברות תרופות, קוסמטיקה והגנת הצומח, ו-100% מפעילותה היא לטובת ייצוא.
מפעל הצבע של נירלט בניר עוז נפגע גם הוא ונשרף, ומאז חזר לפעילות ייצור צבעים לתעשייה וצבעים למתכת במפעל הסולבנט ששרד ועבר שיקום.
ספיגת נזקי הפגיעה הישירה בחלק מהמפעלים הדרומיים והצפוניים כתוצאה ומאז מתקפת ה-7 באוקטובר היא רק חלק מהאתגרים עימם התעשייה הישראלית מתמודדות, ובכללם מחסור בעובדים מקומיים וזרים, ואיומים לצמצום הזמנות עתידיות כחלק מניסיונות החבלה בלגיטימיות הישראלית.
התעשייה, עם זאת, מחדדת את ישראליותה ומניעה ביתר שאת את פעילותה, כפי שניתן ללמוד מרוב דוחות החברות התעשיות הנסחרות בבורסה בתל אביב. המשקיעים מעודדים מתוצאות רוב חברות התעשייה, ומגבים זאת במתן רוח גבית למניותיהן.
מדד ת"א תעשייה עלה ב-12.45% מאז תחילת השנה ומשאיר הרחק מאחור את מדד ת"א 125, שעלה ב-5.45% לאותה התקופה. מדד התעשייה המקומי, עם זאת, מכיל בתוכו גם חברות תשתית, אנרגיה, טכנולוגיה, ופארמה, אך גם התמקדות בליבה המוגדרת כ'תעשייה' מלמדת על זינוקה.
חמשת מניות התעשייה הבולטות בבורסת תל אביב הנסחרות בשווי הגבוה מ-1.4 מיליארד שקל, לדוגמה, עלו ב-16.31% בממוצע עד ליום בחינתן (ראו טבלה). ובניכוי שיעור השינוי השלילי במניית מטרוניקס מדובר בעלייה ממוצעת של 27.48% מאז תחילת השנה.
העלייה הגבוהה ביותר הורגשה במניית חברת מנועי בית שמש, המייצרת מנועים וחלקי מנועים בעיקר לענף התעופה ונסחרת בבורסת תל אביב בשווי כ-1.8 מיליארד שקל לאחר שמנייתה זינקה בכ-71.2% מאז תחילת השנה.
עיקר העלייה אינה קשורה למלחמה אלא למרות האחרונה, ומבטאת את חזרת הביקוש לטיסות ברחבי העולם לאחר הקורונה, המעלה גם את הביקוש למוצרי החברה.
האחרונה סיימה את הרבעון הראשון עם הכנסות בגובה כ-63 מיליון דולר, המהוות עלייה של כ-39% אל מול כ-45.4 מיליון דולר הכנסות ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי שלה עמד על כ-6.8 מיליון דולר והיווה כ-10.9% מכלל הכנסותיה, לעומת כ-2 מיליון דולר רווח נקי ברבעון המקביל, שהיווה כ-4.4% מכלל הכנסותיה אז.
לעומתה, חברת מיטרוניקס, הנשלטת על ידי קיבוץ עמק יזרעאל ומייצרת רובוטים לניקוי בריכות, מגיבה באופן הפוך לתקופת הפוסט קורונה ומציגה ירידה חדה בפעילותה.
הכנסותיה לרבעון הראשון של השנה ירדו ב-13.1% ועמדו על כ-456 מיליון שקל, בעוד הרווח הנקי צלל בכ-55.1% ועמד על כ-39.6 מיליון שקל לאותה התקופה.
הדבר בא לידי ביטוי גם במנייתה, שצללה עם פרסום הדו"חות בכ-28% ועת בחינתה הציגה ירידה של כ-56% מתחילת השנה המעמידה את שווי החברה על כ-2 מיליארד שקל, לעומת כ-9 מיליארד שקל שווי בשלהי 2021.
החברה מציינת בדוחותיה כי השפעות המלחמה ניכרות בפעילותה בעיכובים בהשקת מוצרים ועלויות גבוהות של כוח אדם והטסת רכיבים, אך תולה את תוצאותיה העסקיות בירידה בפעילות.
החברה מציינת כי הירידה בהכנסותיה מיוחסת, בין היתר, להמשך "מגמת התאמת המלאים בשרשרת ההפצה בטריטוריות המרכזיות שהחל ב-2023 ואשר מתבטא בשמרנות בהצטיידות למלאי של מפיצים ודילרים. ומעבר להצטיידות בהיקפים נמוכים יותר והזמנות תכופות יותר, כחלק מהתמודדות עם סביבת הריבית הגבוהה".
לעת זו ניכר כי התעשייה הישראלית זוכה לביקושים ערים. מלבד התמיכה הנדרשת להחזרת מפעלים שנפגעו לפעילות מלאה במהירות האפשרית, אולי זה גם הזמן של גורמי הרגולציה הרלוונטיים להקשיב לצרכיה, כדי לאפשר המשך עמידה איתנה של חבריה כאחד מעמודי התווך של הכלכלה הישראלית.