מדינת ישראל מודיעה: דרושים עובדים מיואשים

צה"ל חזר עשרות שנים לאחור, מגייס למילואים מאות אלפי עובדים במשק, מילואימניקים, כמעט ללא חשבון והבחנה למשמעויות למשק עליו מבוסס הכוח הצבאי. הביקוש של הצבא למילואימניקים, כאילו אין עלות, גורר מחסור בעובדים בחיי הפעילות העסקית, משק שממשיך לפעול בתנאים לא קלים, באין ברירה אחרת. את שיטת המילואים ישראל לא המציאה, ישראל הצעירה אימצה ולמדה משווייץ ממש בשנותיה הראשונות של ישראל. אולי היה מקום היום לשוב להתייעץ עם השווייצרים, הידועים בחסכנות יתר, כיצד לחסוך בימי מילואים ובכל זאת להיות יעילים בתפוקות הנדרשות מהצבא.

לא מדובר על המערך הלוחם, כנראה אין שם הרבה מה לחסוך. מדובר על גיוס מיותר ומוגזם בעיקר של המערך העורפי והארגוני של הצבא, מספר שעות פה מספר שעות שם, כאילו שאין השלכות למשק, התשלומים זורמים לחובת הביטוח הלאומי. אנחנו נצטרך בשנים הבאות, באמצעות משלם המסים, למלא את קופתו של המוסד לביטוח הלאומי המחויבת כלפי הציבור, לפי החוק.

גיוס המילואים הנמשך הלוך וחזור, כאילו היה משאב אינסופי, מעניין את הצבא מבחינה משקית אולי בשוליים. ההרחבה הפיסקלית של הממשלה, כלומר תקציבית, בעיקר להוצאות ביטחון וגם הוצאות אזרחיות נלוות, גוררת אף היא גידול בביקוש לכוח אדם. לא ייאמן - במשק שאולי יצמח השנה בשיעור מאוד נמוך יש עלייה במספר המשרות הפנויות במשק, כל דכפין יבוא ויעבוד. באפריל השנה יש עלייה במספר המשרות הפנויות ל-137,154 לעומת 133,700 בחודש מרץ.

שימו לב: שיעור המשרות הפנויות מכלל המשרות במשק עלה ל-4.44% לאחר 4.34%. המדד שמחשב את שיעור המשרות הפנויות מכלל המשרות הוא הגבוה ביותר מאז דצמבר 2022. שיעור המשרות הפנויות בתעשייה, במובן הרחב שלה, כולל חשמל מים וביוב, ממשיך לעלות לשיעור של 3.54% מכלל העוסקים בענפים אלה. בבינוי, מטבע הדברים, באין באופן רשמי עובדים מהשטחים, למעט שוהים בלתי חוקיים בעצימת עין של ישראל, שב"חים, מספר המשרות הפנויות בענף מכלל המשרות בענף הבנייה הוא 12.08% לאחר 12.82% במרץ.

המסחר הקמעונאי והסיטונאי פורחים. אין חשק לטוס לחו"ל לבילוי או נופש, כאשר הבנים, הבנות, המשפחה במילואים. כולם במתח רב, מה שגורר דיכאון של עם ישראל. כדי לפצות את עצמם, הישראלים קונים ורוכשים מכל הבא ליד, פיצוי נפשי באמצעות קניות, שיהיה. ברבעון הראשון של השנה היקף המכירות של רשתות השיווק, כולל מזון ודטרגנטים, עלה בשיעור שנתי של 9.1%, לא כולל דלק, זאת לאחר עלייה של 2.1% בכל שנת 2023, כלומר נסיקה, כך לפי נתוני הלמ"ס. התוצאה היא שחסרים עובדים גם בתחום הסיטונאי והקמעונאי, חסרים עובדים בשיעור שיא של 4.15% מהיקף העובדים בענף בחודש אפריל לאחר 3.96% במרץ.

עוד ענף הנמצא בטירוף של פיצוי נפשי לאוכלוסייה הוא שירותי אירוח ובילוי שם יש בוננזה בגלל שהישראלים נשארו בארץ בד"כ, מחסור של 9.55% עובדים מכלל העובדים בענף לאחר 8.54% במרץ. בשירותי הייטק, שם נמצא העתיד, המצב הפוך: מחסור של 3.98% ביחס לכלל העובדים בענף, לאחר אותו שיעור בחודש מרץ, נמוך מפברואר בו היה היצע משרות השווה ל-4.09% מכלל העובדים בענף.

מספר המשרות הפנויות לפניכם, העלייה בחודשים פברואר-אפריל השנה לעומת אומדן ינואר עד מרץ 2024. בענף עובדי מכירות יש עלייה במספר המשרות הפנויות ב-10%, מוצעות 11,335 משרות. נציגי מכירות עלייה של 7% ל-3,953 משרות פנויות, נהגי משאיות ואוטובוסים עלייה של 8% ל-3,701 משרות פנויות, פקידים עלייה של 15% ל-1,646 משרות פנויות. למלצרים ומוזגים יש ביקוש נוסף של 9% ל-8,057 משרות פנויות, טבחים עלייה של 15% ל-4,534 משרות פנויות, עובדי מטבח עלייה של 4% ל-6,915 משרות פנויות. מהנדסים, גם זה חשוב לעתיד, עלייה בהיצע משרות של 1% בלבד, כולל מחשבים, חשמל, תעשייה וניהול ומכונות. הביקוש למפתחי תוכנה ללא שינוי, גם ענף זה חיוני להמשך צמיחה מוטת יסודות בריאים, יש 5,515 משרות פנויות.

הנדסאים וטכנאים ירידה של 7% ל-3,753 משרות פנויות, טכנאי רשתות ירידה של 40% ל-190 משרות פנויות. רצפים, סתתים, טייחים, מסגרים, עובדי שלד בתחום הבנייה עלייה של 15% ל-7,720 משרות פנויות. מאבטחים עלייה של 2% ל-2,897 משרות פנויות, אצל מטפלים סעודיים ירידה של 3% ל-5,324 משרות, בוני בתים ומניחי בטון ירידה של 1% ל-7,720 משרות. התמונה המצטיירת היא כי עיקר המשרות הפנויות, כלומר מחסור בעובדים, הן בתחום השירותים, הפחות מהותיים למשק מודרני המבקש לחזור ולהתבסס היטב לטווח ארוך.

הביקוש לעובדים גורר מטבע הדברים ביקוש לעובדות שיותר פנויות לעבודה לעומת המסה של העובדים הגברים שנמצאים במילואים. שיעור האבטלה בקרב נשים ירד בשלושת החודשים האחרונים לאפריל לשיעור מזערי של 2.7%, לעומת ממוצע שיעור אבטלה של 3.1% בשלושת החודשים המקבילים בשנת 2023. שיעור האבטלה של נשים כיום הוא פחות מאבטלה חיכוכית, אין למצוא עובדות במשק. ככל הנראה גם חלק מהנשים שהיו רוצות לעבוד אינן עובדות בגלל המטלות שהותירו להן החיילים הגברים בחזית. שיעור התעסוקה של נשים ירד בשלושת החודשים עד אפריל ל-57.6% לעומת 58.5% בפברואר-אפריל אשתקד. שיעור האבטלה בקרב גברים ירד באפריל ל-3.3%, ירידה זה החודש השלישי ברציפות.

שיעור האבטלה בכלל המשק בחודש אפריל הוא 3.0% לאחר 3.1% במרס, נמוך היסטורית. שיעור התעסוקה מכלל האוכלוסייה 61% לאחר 61.1% בחודש מרץ. שיעור הנעדרים (גברים) בגלל מילואים ירד באפריל ל-7.3% לאחר 20.8% במרץ, אצל נשים בגלל המילואים 2.5% לעומת 4.8% במרץ. ההיעדרות של גברים מסיבות כלכליות ירדה ל-7.5% לאחר 21%. אצל נשים ירדה ל-4.7% לאחר 19.1%.

בשטח, עסקים שנמאס להם לחכות עקב התנודות בגיוס עובדיהם או שעובדיהם נאלצים להישאר בבית כדי לטפל בעסק של בן/בת הזוג, כלומר מסיבות כלכליות, לא סומכים ולא מחכים רק לעובדים שלהם שיחזרו ממילואים, פשוט מגייסים עובדים נוספים שיעבדו בפועל, כאלה שאינם נקראים לשירות.

התוצאה היא ירידה בשיעור האבטלה בקרב הגברים, אבל עדיין ירידה קלה בלבד בחודשים האחרונים לעומת הירידה הגדולה יותר באבטלה אצל הנשים.

מה הפתרון? אחד המקורות לעובדים כה נחוצים למשק, שעל משרדי הממשלה לעודד אותם, אלה הם העובדים שהתייאשו מלחפש עבודה, כ-17,400 נפש בחודש בממוצע בשנה האחרונה. אם נוסיף להם את הנעדרים זמנית מעבודה בגלל סיבות כלכליות, לא משתתפים בכוח העבודה שפוטרו בשנתיים האחרונות, נקבל פוטנציאל של עוד 272,880 איש בממוצע. חייבים להגיע לפחות לחלק מהם, פוטנציאל לא ממוצה בימים אלה, כל כוח אדם חשוב לחידוש הצמיחה וחיזוק המשק בשעת חירום זו.

מקור נוסף הוא המשך הכנסת נשים ערביות לשוק העבודה. לפי שירות התעסוקה, יש ערביות שהן עם ייצוג גבוה של נשים במסגרת "הבטחת הכנסה", בעיקר מעל גיל 50. שיעור המשכילות הערביות בקבוצה זו של ערביות הוא 5.7% לפי שירות התעסוקה לעומת 21.4% בקרב יהודיות. לכן נדרשת השקעה ארוכת שנים להכניס נשים ערביות למעגל ההשכלה כך שיוכלו ליהנות מתעסוקה איכותית מגוונת, אולי בניגוד למצב הקיים של מבחר נמוך ומצומצם של סוגי תעסוקה לנשים ערביות, לא על הקופאיות בלבד. שירות התעסוקה מציע סדנאות, הכשרות ואימונים לנשים הערביות תוך החדרת המיומנות הדיגיטלית. היש אוזן קשבת להמלצה זו?

עד שיבואו עוד עובדים מהמקורות שציינתי לעיל, מי שיכולות לנצל היטב את המצב הן הנשים, שכאמור כמעט אינן בנמצא לגיוס לתעסוקה ועבודה. בשנים האחרונות אמנם חל שיפור בשכרן של נשים ביחס לשכרם של גברים, אבל עדיין הן משתכרות פחות מהגברים. השכר של הנשים בכלל המשק כאשר הוא מנורמל לשעות עבודה עדיין נמוך ב-15% משל הגברים.

לפי נתוני הכלכלן הראשי באוצר, שכרן של נשים בשירות המדינה ומערכת הבריאות היה נמוך בשנת 2018 ב-19% מזה של גברים, בשנים 2020-2021 שכרן היה נמוך ב-17% משל הגברים ובשנת 2022 מצבן המשיך להשתפר, שכרן היה נמוך ב-16.4% משל הגברים. זה בדיוק הזמן של נשים בסקטור העסקי והממשלתי לדרוש העלאות שכר ושוויון מול השכר של הגברים.

שיעור הנשים מכלל עובדי השירות הציבורי 57%. במערכת החינוך חלקן של הנשים בשירות הציבורי 75%, היות שהגברים נמצאים יותר בעמדות ניהול, שכרם 20,400 שקל לעומת 18,900 שקל בקרב נשים. לא נלאה אתכם במספרים, בכל משרדי הממשלה שכר הגברים גבוה יותר, כך גם במשרד החוץ, שכר גברים בממוצע 22,300 שקל ושל נשים 18,300 שקל.

ההידוק בשוק העבודה והשכר במשק בימים אלה יגרום חד וחלק ליצירת לחצים אינפלציוניים במשק, מעבר ללחצים שאתם חשופים אליהם כגון העלאות המחירים של היבואניות או העלאות יזומות ע"י הממשלה. אין פלא שבנק ישראל לא הפחית את הריבית השבוע, הוא גם לא יפחית אותה במשך תקופה ארוכה. מכל מקום, התוצאה תהיה בשנים הקרובות שחיקת שכר העובדים, בייחוד לאלה מהעובדים החלשים שאינם מאוגדים.

צפי האינפלציה ממקורות שונים לשנה הקרובה בין 2.9%-3.3%, כך לפי הבנק המרכזי. תוצאה נוספת, בגלל ההרחבה הפיסקלית של המדינה והעלייה בשכר עליה דיברתי, היא התבססות הריבית הגבוהה במשק, בשוק הכספים ושוק ההון ברמות גבוהות, לאורך זמן רב. כך יוכבד העול בגין נטילת משכנתאות יקרות לזוגות הצעירים שיבקשו לבנות בית-משפחה בישראל. אותן משפחות מורכבות מחיילים וחיילות שיחזרו מהמלחמה, מהמילואים המאוד ארוכים, יחזרו משירות שכרגע אין לו סוף. מי יושיעם?