לאחר שבחודש שעבר התבשרו אזרחי ישראל כי הארנונה תעלה בתחילת 2025 בשיעור של 5.29%, היום קרא שר הפנים משה ארבל לרשויות המקומיות להעלות את תעריפים הארנונה עוד מעבר לזה.
השר אמר בדיון ועדת הכספים כי "ברמה הפוליטית אולי הייתי צריך להשאיר את השיח לאקסלים ולאנשי המקצוע, אני רוצה לומר דברים שהם אולי לא כל כך פופולריים".
ארבל תיאר כיצד עליית השכר המגזר הציבורי לצד הטבות נוספות לעובדים הביאו לעלייה בהוצאות הרשויות, וקרא להן לבקש אישור להעלאה נוספת של הארנונה. לדברי השר, "הפגיעה ברושיות המקומיות היא פגיעה בשירותים לתושב ואנחנו מחויבים לשירות יציב. אני קורא מכאן לרשויות המקומיות לבצע את הסמכות שלהן ולהעביר תקציב שמעלה ארנונה, כדי שתסגרו את השנה באיזון תקציבי. המחויבות שלי היא שהרשויות לא יעמדו בפני קריסה".
בחודש שעבר הודיע משרד הפנים כי תעריפי הארנונה יתייקרו בשיעור של 5.29% ב-2025. מדובר בעלייה הגבוהה ביותר מזה 17 שנה. כך למשל, בשנה שעברה עלה התעריף ב-2.68% ובשלושת השנים שלפני כן בשיעורים של פחות מ-2%. העלייה הגבוהה ביותר בשנים האחרונות היתה ב-2009, אז עלה התעריף בשיעור של 4.57%.
לרשויות ניתנת האפשרות להגיש בקשה לאישור חריג משיעור העדכון שנקבע, כלומר לגבות ארנונה גבוהה עוד יותר ממה שאושר, כאשר הבקשה מועברת לשיקול דעתם של שרי הפנים והאוצר, ושר הפנים כאמור קרא להן היום לעשות שימוש בסמכות זו.
העדכון השנתי נקבע באופן אוטומטי לפי מנגנון שגובש בחוק ההסדרים בשנת 2007. העלייה מתבססת על מחצית שיעור השינוי במדד המחירים והחצי השני מתבסס על מדד השכר הציבורי. ההעלאה הנוכחית הושפעה בעיקר מעליית השכר במגזר הציבורי בהמשך לחתימה על הסכמי שכר חדשים. העלייה השנתית במדד אפריל עמדה על 2.79%, ואילו השכר במגזר הציבורי עלה ב-7.8%.
גילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר, בדיון בוועדת הכספים בעניין תעריפי הארנונה: "לפני שבועיים השתתפתי בכנס שהופיע בו יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים במשרד האוצר. הוא סיפר על העץ הנדיב בהקשר של תקציב המדינה לשנת 2025. אני חוזרת לעץ הנדיב של יוגב ומזהירה שהעץ הזה עומד להישבר. לא בגלל יכולות הממשלה אלא בגלל היכולת של המגזר העסקי והציבור לשרוד את גזירות הממשלה ובמקרה זה העלייה הדרמטית של תשלומי הארנונה בשנה הבאה. חייבים לבחון מחדש את מנגנון הטייס האוטומטי וכמובן לא לאשר בקשות חריגות של הרשויות המקומיות שצפויות להגיע"
מוקדם יותר אמר שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, כי "אני קורא לממשלה לבטל/להקפיא את העלאת הארנונה. הנוסחה על פיה נקבע מס הארנונה, מכבידה על יוקר המחיה הרבה יותר מאשר מחירי מוצרי המזון. העלייה הנוכחית במס הארנונה ממחישה עד כמה הכרחי ודחוף לנתק את מדד השכר מנוסחת מס הארנונה".
לדבריו, "מתחשיב שערך איגוד לשכות המסחר עולה כי משנת 2015 ועד היום, כולל העלייה הצפויה בשנת 2025, עלה מס הארנונה ב-21.3% ובסכום של כ-6 מיליארד שקל, מרביתו כתוצאה מעליית השכר במגזר הציבורי, שרשם גידול מצטבר של 28% ובסכום של 3.65 מיליארד שקל.
"כל אימת שעולה השכר במגזר הציבורי, כולל חריגות השכר, נפגעות כל שכבות האוכלוסייה בישראל ונטל המס על העסקים עולה. לא ייתכן שבמצב הנוכחי של המשק לא נראה התייעלות אמיתית של הרשויות המקומיות".
לפני חודשיים ארבל היה אחראי לאמירה מנותקת במיוחד כאשר טען כי שכר הח"כים "זעום". בדיון שעסק בהטבת תנאי הפרישה של ראשי רשויות אמר ארבל כי "זה לא פופולרי, ואני עדיין עומד כאן ואומר בצורה ברורה - השכר של נבחרי ציבור במדינת ישראל הוא זעום, השכר של חברי הכנסת הוא זעום, השכר של ראשי רשויות הוא זעום".
זה המקום להזכיר כי שכר חברי הכנסת עומד על 47,583 שקל לעומת שכר מינימום של 5,880 שקל לחודש ושכר ממוצע במשק של 12,860 שקל ב-2023.
ארבל הוסיף כי "שופט שמכהן בשלום אותו מספר שנים כמו יו"ר ועדת הכספים של הכנסת 30 שנה. השכר שלו הוא פי 2.5 מהשכר של גפני ולשופט מותר לעבוד בעבודה נוספת. אם אתה חבר כנסת אתה לא יכול, אם אתה ראש עיר אתה לא יכול, אם אתה שר אתה לא יכול. ואנחנו רוצים את הטובים ביותר בזירה הזאת ואנחנו לא סופרים אותך. אנחנו פה בשביל דור העתיד של הציבור שישרת את הציבור. זה לא מתגמל. וצריך לתגמל ולדעת שנבחרי ציבור באים ויכולים להיות רגועים עם להביא אוכל לילדים, זה נושא שהם לא צריכים להתעסק בו".