הסבלנות של הבנקים כלפי עסקים בחובות נגמרה. לאן הולכים מכאן?

העסק נשבר והבנק סגר: המלחמה ב-7 באוקטובר הביאה עסקים מתנדנדים אל מעבר לקצה גבול היכולת התזרימית שלהם, או במילים אחרות - חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויות הכספיות, בין היתר, אל הבנקים. ולראייה, לפי נתוני משרד המשפטים, מאז דצמבר ועד סוף מרץ הוגשו 703 בקשות לפתיחת הליכים בעניין חברות שפנו לבית המשפט לצורך הגנה מנושים.

בחודשים הראשונים של המלחמה, בהוראת המפקח על הבנקים וגם מטעמי נראות - הבנקים גילו סבלנות, אבל זו הולכת ונגמרת. עדות להיקף הבעיה ניתן לקבל מניתוח של היקף החיפוש של הביטויים הרלוונטיים. התוצאות - חד משמעיות. במהלך חמשת החודשים שחלפו, חלה עליה בשיעור של 130% במספר הגולשים שחיפשו מידע בנושא. השאלה הגדולה שרבים מהלווים מתחבטים בה היא כיצד עליהם לפעול. הרשתות החברתיות עמוסות בפרסומות בהן מובטח להם כי תמורת שכ"ט הגון, הם יזכו למחיקה משמעותית של החוב, בהליך שיימשך זמן קצר, אולם פרסומים אלה רחוקים מהמציאות.

ברמה העקרונית, כאשר אדם/ עסק נקלע לחובות והבנק מסרב להגיע עימו להסדר ראוי, יש בפניו שתי אפשרויות מרכזיות : הראשונה - הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים. עם קבלתה יעוכבו ההליכים וזה יועבר לבית המשפט. בסופו של ההליך, המטרה היא קבלת צו לשיקום כלכלי/הפטר לאלתר. השנייה - הגשת בקשה לאישור הסדר חוב לבית המשפט המוסמך. התשובה באיזה אפיק לבחור, טמונה בעיקר ביכולת של החייב לקום על הרגלים בטווח הקצר.

עו"ד עופר שפירא, מומחה לחדלות פירעון, העוסק בין היתר בייצוג נושים וחייבים בהליכי חדלות פירעון, מסביר כי הסדר נושים מצריך יכולת כלכלית ותזרים כלכלי מצד החייב או מי מטעמו. ההחלטה האם להגיע להסדר נושים, לא נתונה רק בידי החייב, אלא טמונה בהסכמת הנושים להסדר המוצע על ידו, ברוב מיוחס.

לרוב, הצדדים יסכימו על מתווה זה, ככל שיש צד ג' שמוכן לכסות על חלק מהחובות, לפחות שליש, במזומן. בהסדר נושים הנושים מצפים לטווח קצר יותר של תשלום בדרך כלל עד שנה ודיבידנד משמעותי יותר.

היה ויש ביכולתו של החייב לגייס כשליש מהחוב בזמן קצר, ישנם מספר יתרונות מובהקים בפניה להליך של הסדר נושים:

מהירות: לרוב, מדובר בהליך זריז יותר מהליך של מתן צו לפתיחת הליכים שלוקח בממוצע בדרך כלל בין 4-6 שנים. למעשה, בדיון עצמו לצו שיקום כלכלי יקבעו ליחיד בדרך כלל תוכנית פירעון שתארך בין 36 חודשים ל- 60 חודשים. לעומת זאת הליך מוצלח של הסדר נושים יכול לקחת כמה חודשים ספורים. מבחינת החייב מדובר בתקופה ארוכה בה הוא יידרש לשלם תשלומים חודשיים להגיש דוחות פעמים בחודשים ויוטלו עליו מגבלות שונות. מבחינת הנושים, הם לא יזכו לראות שקל בכל תקופת הזמן הזו (למעט חריג של חלוקת דיבידנד ביניים בתיקים חריגים). התשלומים לא יגיעו לידיהם של הנושים אלא לקופת הנשייה שתחולק בסוף ההליך. כך שלשני הצדדים ישנו אינטרס להגיע להסדר נושים לפני תן צו לפתיחת הליכים.

פיקוח: הפיקוח על החייב והליכי חקירה בהסדרי נושים מצומצמים הרבה יותר. בהליך הסדר נושים ממונה מנהל הסדר ולא נאמן וכאשר ניתן צו לפתיחת הליכים, ממונה נאמן.

יש הבדל גדול בין הסמכויות של נאמן לבין מנהל הסדר: כאשר ממונה מנהל הסדר בהסדר נושים, השליטה של העסק ככלל נותרת בידיו של החייב והוא יכול לכאורה להפעיל את העסק ולא נדרש אישור הממונה. בנוסף, מנהל הסדר לא יכול ככלל לחקור את היחיד אלא באישור בית המשפט שבדרך כלל לא יינתן.

הגבלות מצומצמות יותר: הליך חדלות פירעון ומתן צו לפתיחת הליכים מטיל על החייב מגבלות לא פשוטות, כגון על עיסוק כעצמאי, איסור משיכת שיקים עיכוב יציאה מהארץ שמפורטות בסעיף 142 לחוק חדלות הפירעון. בנוסף להם על היחיד להגיש דוחות דו-חודשיים עם אסמכתאות לכול הוצאה והכנסה ויש עוד הגבלות .

לצד כל זאת, עו"ד שפירא מסביר כי הסדר נושים יכול להוות בזבוז זמן מיותר עבור חייב שרוצה כבר להגיע לסוף הדרך, כלומר להפטר: "אם מטרתו העיקרית של החייב היא עיכוב הליכים שכן כבר אין לו איך להציל את העסק, עדיף שיפנה לדרך המלך ולבקש צו לפתיחת הליכים שמכוחו יקבל אוטומטית צו עיכוב הליכים".

הסיבה - הוא 'ייכלא' בתוך הליך שיבוטל ולאחר שבוזבז זמן יקר ושולמו כספים שירדו לטמיון. "אם אין לחייב הצעה סבירה שתתקבל, עדיף לו ללכת מראש לדרך הארוכה שתהיה הקצרה יותר, בסופו של יום".

לסיכום, מציין עו"ד עופר שפירא ממגדל רסיטל, כי בעל עסק שמבין שהוא צועד לעבר קריסה כלכלית, או נמצא במהלכה, צריך להקדים ולפנות לבנק ולנסות להגיע עמו להסדר. "טמינת הראש בחול והתמהמהות ארוכה, תביא במידה כמעט ודאית למצב בו הנושה ינקוט בהליכים חד צדדים, כדוגמת הטלת עיקולים וכו', זאת כמובן מעבר לריביות שממשיכות 'לדפוק'. היה והבנק אינו נכון להגיע להסדר, נדרש בעל העסק לקבל החלטה, בסיוע של איש מקצוע, לגבי ההליך הנכון להיחלץ מהבור הכלכלי בו הוא נמצא".