השנה הקשה באוצר: מעודף של 13 מיליארד שקל למינוס של 137.7 מיליארד

נתונים כלכליים קשים מתפרסמים היום על ידי האוצר, אשר מראים על עלייה גדולה בגירעון עם נתון מצטבר של 137.7 מיליארד שקל וגירעון מתחילת השנה של 47.6 מיליארד שקל. לשם השוואה, לפני שנה עמד הנתון על עודף של 13 מיליארד שקל בקופת המדינה.

לפי הודעת האוצר הגירעון גדל במאי בשיעור של 0.3% כאשר הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-7.2% מהתוצר. הגירעון החודשי עמד על כ-10 מיליארדי שקלים, כאשר הנתון לא כולל תשלומים בהיקף של 4.8 מיליארד שקל שנדחו בשל חג הפסח. בנטרול דחיית המסים הגירעון מוערך ב-14.8 מיליארדי שקלים, זאת בהשוואה לחודש מאי אשתקד שהסתיים בגירעון של כ-4.5 מיליארד שקל.

מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של כ-47.6 מיליארדי שקלים, ואילו ב-12 החודשים האחרונים נרשם גירעון מצטבר של כ-137.7 מיליארדי שקלים.

החודש נרשמו הוצאות של 54 מיליארד שקל, ומתחילת השנה הוצאות של 249 מיליארד שקל לעומת כ-184.7 מיליארדי שקלים בתקופה המקבילה אשתקד - גידול מצטבר של כ-35% לעומת שנה שעברה.

בשבוע שעבר פרסם האוצר את ה"נומרטור" שעוקב אחר התוכנית התלת שנתית, וגילה כי מדינת ישראל כבר נמצאת בהתחייבות ממשלתית להוצאה גבוהה משמעותית ביחס למגבלה הקבוע בחוק.

נתוני האוצר מראים כי בשנת 2025 ישראל כבר התחייבה עד כה להוציא סכום של כ-600 מיליארד שקל כאשר המקסימום המותר לה בחוק הוא 545 מיליארד שקל. ב-2026 התחייבה הממשלה להוציא 615 מיליארד שקל לעומת רף מקסימלי חוקי של 569.8 מיליארד שקל, ואילו ב-2027 המחויבות עומדת על 634.3 מיליארד שקל בעוד המקסימום החוקי הוא 590.4 מיליארד שקל.

תחשיבי האוצר מתבססים על תרחיש לפיו הלחימה תסתיים עד סוף 2024 והתפתחות תחזית ההוצאה נבנתה בהתאם לתרחיש זה. בהתאם, מונח כי עלויות הלחימה בשנת 2025 תהיינה רק בגין אירועים שהתרחשו בשנת 2024. כך גם מונח כי בשנת 2025 כלל התושבים המפונים מכל חלקי הארץ ישובו לביתם, למעט התושבים שיעברו לפינוי זמני עד לשיקום יישוביהם או בתיהם, כך שלא צפוי צורך משמעותי בהוצאה על מענקי אכלוס או תשלומים למלונות.

באוצר מציינים כי המלחמה "שינתה לבלי היכר" את הסביבה הפיסקלית, וכי הגרעון לשנת 2023 עלה לרמה של 4.2 אחוזי תוצר לעומת התכנון המקורי שעמד על 0.9 אחוזים, והגרעון העדכני המתוכנן לשנת 2024 עלה באופן ניכר לשיעור של 6.6 אחוזים לעומת התכנון המקורי שעמד על 0.8 אחוזים.

בנוגע לגרעון, לפי הנומרטור הוא צפוי לעמוד על 5.2% ב-2025, לפחות ל-4.4% ב-2026 ול-3.7% ב-2027.

באוצר הסבירו בשבוע שעבר כי הדרך לפתור את הפער תהיה באמצעות צמצום הוצאות או עלייה בהכנסות, כלומר עול המסים: "פערים אלה מצריכים צעדי התכנסות מצד הממשלה בצד ההוצאה ובצד ההכנסה. צעדי התכנסות אפשריים בצד ההוצאה הם הפחתה, ייעול ותעדוף של הוצאות הממשלה. כמו כן, ככל שתקטין הממשלה את הגרעונות כן יקטן נטל תשלומי הריבית מסך ההוצאה לעתיד לבוא. צעדי התכנסות אפשריים בצד ההכנסה הם העלאת שיעורי מסים קיימים, הרחבת בסיס המס, הטלת מסים נוספים וצמצום הטבות מס".