נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון קורא לממשלה לנהוג באחריות ולבצע "התאמות" בתקציב הבא, כלומר צמצום הוצאות, העלאות מסים או שני הצעדים גם יחד - כך עולה מדבריו בישיבת הממשלה שעסקה בנומרטור - התחזית התלת שנתית של האוצר.
ירון הביע דאגה באשר לסיכונים למשק ולהוצאות העצומות שהמלחמה הביאה עמה, וכן לחוסר הוודאות ולסיכונים הגדולים שעוד עלולים לקרות.
לפי ירון, "הנומרטור הנותן פרספקטיבה לגבי ההתפתחויות הצפויות של ההוצאות וההכנסות לטווח של מספר שנים.
"הסביבה המקרו-כלכלית והפיסקלית הנוכחית מורכבת: סביבת האינפלציה והריבית הנוכחית, צרכים תקציביים משמעותיים בשל המלחמה ואי-וודאות כלכלית רבה לאור המלחמה לצד אי-ודאות לגבי משך המלחמה והשפעותיה. אלו באים לידי ביטוי גם במחיר החוב של ישראל בשווקים, שעלה מתחילת המלחמה.
"בתנאים אלו נדרשת מדיניות של אחריות ושמרנות פיסקלית מפני שהשווקים וחברות דירוג האשראי הבינ"ל בוחנים אותנו מקרוב. כפי שהדגשנו במסגרת דיוני התקציב המעודכן ל-2024, אנו סבורים שמדיניות אחראית צריכה להתבטא לכל הפחות בתוואי יציב של יחס החוב לתוצר (אחרי נסיקתו בשל הוצאות המלחמה הגבוהות בתחילתה)".
ירון מתייחס לצעדים שיהיה צריך לקחת על מנת לעמוד ביעד הגירעון: "הנומרטור מחדד שיידרשו צעדי התאמה משמעותיים לקראת תקציב 2025 כדי להתכנס לפחות לייצוב יחס החוב לתוצר בשנים הקרובות. אומנם במסגרת תיקון תקציב 2024 נעשו צעדי התאמה לא מבוטלים, ובפרט ההחלטה הנכונה להעלות את שיעור המע"מ. אך כפי שהצבענו כבר אז, רבים מהצעדים האחרים לא שיקפו התאמות מבניות ומתמשכות, ולכן נידרש לצעדים נוספים בתקציבים הקרובים.
"ההתאמות הללו צריכות להיעשות בצורה מושכלת ומדודה, תוך הימנעות מפגיעה במנועי צמיחה חשובים למשק, כגון השקעה בחינוך איכותי לכלל המגזרים ופיתוח תשתיות איכותיות, בדגש על תחבורה ציבורית. השקעות אלו הן בעלות פוטנציאל להגדיל את הפריון, להעלות את רמת ההון האנושי במשק ולתרום לצמיחה בת-קיימא בטווח הארוך.
"יתרה מכך, יש לקחת בחשבון כי הנומרטור אינו כולל חלק מהתקציבים הקואליציוניים, שהפכו לסכומים לא מבוטלים המופנים לנושאים שאינם בהכרח מעודדי צמיחה. ככל שהממשלה תשאף לחדש את התקציבים האלה הדבר עלול להגדיל את האתגר בביצוע ההתאמות הנדרשות ולהצריך צעדים נוספים מעבר למה שמוצג במסמך הנומרטור".
עוד מתייחס ירון לסיכונים שהוזכרו במסמך האוצר: "הנומרטור מציג מספר סיכונים בולטים שעלולים להחריף את תמונת המצב הפיסקלית. ראשית, יש סיכון תקציבי הנובע מהתרחבות המלחמה לגזרות נוספות ועצימות יותר. שנית, הגם שתחזית הצמיחה שברקע מסמך הנומרטור סבירה תחת ההנחות שצוינו בו, יש סיכון שהימשכות מצב המלחמה הנוכחי, על כל משמעויותיו הכלכליות, המדיניות והחברתיות, תוליך לפגיעה משמעותית יותר בתוצר בטווח הביניים. לבסוף, שוררת אי-ודאות לגבי הוצאות הביטחון לאור המלחמה - גם לזו הנובעת ישירות מעלות הלחימה, שעלולה להיות גבוהה יותר מהנחות האוצר, וגם לזו הנובעת מההחלטות שיתקבלו לגבי ההתעצמות ארוכת הטווח של צה"ל. מאזן סיכונים זה מחדד את הצורך לנקוט באחריות פיסקלית בתקופה הנוכחית".
על הוועדה הציבורית לבחינת תקציב הביטחון אומר ירון כי "ראוי לציין את החשיבות שבהתקדמות בהקמת הוועדה הציבורית לבחינת תקציב הביטחון, כפי שהמליץ הבנק לעשות כבר בחודש ינואר.
"עלויות המלחמה הביטחוניות והאזרחיות מסתכמות במאות מיליארדי שקלים, ותקציב הביטחון העתידי צפוי לגדול באופן פרמננטי. לכן, ראוי שהוועדה תבחן תהליכים אלו בראיה רב שנתית כוללת, תוך בחינת הרכב התקציב ודרישה מתמדת ממערכת הביטחון להתייעל".