המשקיעים בשוק ההון בארה"ב ובעולם רוצים שהנשיא דונלד טראמפ יחזור לכהונה שנייה בבית הלבן. כשני שלישים ממנהלי התיקים והמשקיעים בשוק ההון אומרים כי טראמפ עדיף עבור שוק המניות על פני הנשיא המכהן ג'ו ביידן - כך עפ"י סקר של רשת CNBC, מיד לאחר העימות הטלוויזיוני בו ניגף ביhדן מול טראמפ.
הנשיא המכהן הודיע השבוע בפירוש כי אינו מתכוון לפרוש מהמרוץ, וכל המקווים כי טראמפ יחזור אל כס הנשיאות צריכים להמתין. נציין כי הציבור האמריקאי רגיש במיוחד למחיר הבנזין, ונמאס לו ממחירי הנפט שגוררים עלייה במחירים בכל תחומי החיים.
לאמריקאים נמאס מהאינפלציה שפוגעת בהם, ומי מכם שמבקר בארה"ב ודאי מתקשה להאמין לרמות המחירים שהגיעו בארה"ב, ארץ שהייתה זולה במשך שנים והפכה ליקרה מאוד בתקופת ביידן: אינפלציה של 3.4 בין מאי 2023 למאי 2024, אינפלציה של 4.1% במשך שנת 2023, אינפלציה של 8% במשך שנת 2022 ו-4.7% במשך שנת 2021 לעומת האינפלציה הנוחה בתקופת טראמפ (1.2% בשנת 2020, 1.8% בשנת 2019, 2.4% בשנת 2018 ואינפלציה של 2.1% בשנת 2017).
נציין כי טראמפ פחות רגיש לתחום איכות הסביבה ורחוק מכל הירוקים הנלחמים נגד ניצול משאבי טבע. טראמפ יאפשר רישיונות לניצול מרבצי נפט וגז בארה"ב כמעט בכל פינה בים, מדף היבשה וביבשה, אולי יחזיר את ארה"ב להיות יצואנית נטו של נפט ומוצריו כפי שהיה בתקופתו הראשונה בוושינגטון, מה שטוב לחברות הנפט הגדלות.
נציין כי טראמפ נתפס כטוב לעסקים ואינו מתכוון להעלות את עול המסים על החברות וגם לא להציק לענקיות הטכנולוגיה. בעוד האגף השמאלי המיליטנטי של הדמוקרטים לוחצים על הנשיא ביידן להעלות מסים על העשירים ולהרחיב עוד יותר התמיכה של המדינה בטיפול רפואי לחלשים בחברה האמריקאית, הרי שטראמפ, אם וכאשר ייבחר, כלל אינו מתכוון להכביד עול המס על המיליארדרים, ולבטח אינו מתכוון להרחיב את השירותים הרפואיים לשכבות שאינן מבוטחות.
גישה זו תעשה טוב גם לחברות התרופות הענקיות הנסחרות בבורסה, שכדאיות המחקר שלהן תעלה מפני שייראו פיצוי בהמשך הדרך עם פחות רגולציה לגבי מחירי תרופותיהן.
ה-AI טרף את הקלפים
מדד המניות המרכזי שכל העולם עוקב אחריו, S&P 500, עלה בתקופת כהונתו של טראמפ ב-68%. הנאסד"ק, המייצג מניות ההייטק המאוד פופולריות גם היום בגלל הבינה המלאכותית, עלה באותה תקופה ב-137%. עם האוכל בא התיאבון, וגם עלייה של 44% של מדד ה-500 ועליה של 34% של הנאסד"ק בתקופת ביידן, אינה משביעה את הרעב. חלק גדול מהעלייה בתקופתו של ביידן הוא בשל מנייה בודדה, אנבידיה, ש-70% ממנהלי התקים ומנהלי ההשקעות מחזיקים בה.
הסוחרים והמשקיעים בשוק המניות מאמינים כי טראמפ יביא להפחתת העול על חברות ההייטק האדירות, שחרורן מכבלים רגולטוריים, שחרורן מלפיתתו של האיחוד האירופאי המקנא בהן, האיחוד שמצר צעדיהן ומנסה לכבול רגליהן. עמידתו של טראמפ תגרור גל נוסף לעליות בשערי המניות האלה, בעיקר הקרובות לתחום הבינה המלאכותית, בנוסף להצלחה המסחררת של אנבידיה העומדת בראש.
ישנה אמונה גם במניות נוספות, בהן מיקרוסופט, ש-50% מהמשקיעים והמנהלים מאמינים שהיא תהנה מהמהפכה של הבינה המלאכותית. אחריה בטור יורד עומדות ליהנות מהמהפכה חברת האם של גוגל, אלפא ביתא, יחד עם אפל. השתיים, מאמינים, ייהנו ממהפכת הבינה המלאכותית הזוכה לאמון 13% מהמשקיעים. במורד מנית ותיקות כמו IBM, בה מאמינים 11% מהמשקיעים, ואורקל, עם 7% המאמינים במניה.
עם אחוזים נמוכים ישנו אמון במטא, חברת האם של פייסבוק, ובסוף הרשימה מניית טסלה. עוד אומרים המשקיעים לאחר העימות בין טראמפ לביידן שהסתיים בנוקאאוט, כי מעבר למניות ההייטק הענקיות בהן ישימו 45% מהם את כספם, מתכוונים 20% מהם להשקיע במניות האנרגיה, ו-16% מהם בתעשיית התרופות.
השיעור הנמוך בתעשיית הפרמצבטיקה נובע מכך כי מעט חברות תרופות אמריקאיות חשופות לבינה המלאכותית. עוד נציין כי ריבית גבוהה לאורך זמן, שבהחלט תיתכן שתהיה גם אם טראמפ יעלה לשלטון, מכבידה על חברות תרופות קטנות ותעשיית הביוטכנולוגיה הרגישות לשערי ריבית גבוהים. אצל התעשייה הרגילה, עפ"י סקר CNBC, רק 6% ישימו כספם.
כמובן חייבים לזכור כי אלה הערכות בלבד והן משתנות מיום ליום עם תנודות, לעתים גדלות. העלייה המטאורית בהיקף השימוש בבינה המלאכותית מביאה לנסיקה בביקוש לאחסנה של מידע, כך שאחסון דאטה יעלה בשיעור ניכר, מה שיתרום הן לחברות המאחסנות, כגון ספקיות שרותי ענן, הן לחברות שמקימות ומקיימות בנייני אחסנה והן לחברות חשמל המספקות הכח לאחסון וקירור.
הבנק האמריקאי Wells Fargo מאמין בסקטור זה, אך בפועל ישנה שונות גבוהה מאוד בשערי המניות של החברות בתחום. המובילה בשנה האחרונה בשער המניה היא CrowdStrike Holdings ומאחוריה אלפא ביתא, היא גוגל. בסוף החודש שחלף הודיעה קבוצת עזריאלי הישראלית שהיא משקיעה בלונדון בחוות שרתים, דאטה סנטרס, סכום השווה ל-52 מיליון ליש"ט.
שוחד הבחירות של ביידן
בתחילת השנה דיברו בארה"ב על שבע הפחתות ריבית. אחר כך צומצמו התחזיות מטה בהמשכיות רצופה, כל פעם מחדש. בפועל, עד היום ריבית הפד השנה לא הופחתה כלל בארה"ב והיא עומדת על 5.25%-5.5% (בפועל 5.31%).
עתה שוב חוזים לאפשרות להפחתת הריבית בספטמבר הקרוב על רקע ההאטה בקצב העלייה בפעילות במשק האמריקאי, הירידה הקלה בשיעור האינפלציה, החולשה המסוימת בשוק העבודה האמריקאי, ובעיקר גידול בעומק האבטלה - כלומר אלה מהמובטלים שאינם עובדים ברציפות מעל ששה חודשים. בחודש יוני הייתה עלייה בשיעור האבטלה ל-4.1% (בקרב המיעוטים: עלייה ל-6.1% במגזר האפרו-אמריקאי ו-4.1% במגזר האסייתי).
ייתכן כי הפחתת הריבית בספטמבר אכן תתבצע מסיבות שאינן כלכליות, אלא מתוך רצונו של יו"ר הפד, ג'רום פאול, לעזור לנשיא ביידן שמינה אותו לקדנציה שנייה, למרות כשלונותיו הגלויים של פאול. כמובן שההפחתה בריבית, אם תהיה, תיצבע בנימוקים כלכליים, משקיים ומוניטריים.
הייתה גם הרחבה פיסקלית של ביידן, כולל הטירוף של מחיקה של סכומי עתק למיליוני נוטלי הלוואות סטודנטים ללימודים אקדמאיים, מעין שוחד בחירות, שתביא לעלייה אדירה בגרעון התקציבי האמריקאי - מה שיגרור השארת ריבית גבוהה לאורך זמן. משם הדרך קצרה להפסדים בשוק האג"ח, במקביל לעלייה בעלות גיוס ההון ע"י הממשל, כלומר עלייה מחודשת בתשואות.
עלות הון גבוהה יותר עלולה להתפשט משם לכיוון ענף הבנייה למגורים, שמאוד רגיש לשיעור הריבית למשכנתאות, התלויות מצדן בריבית שהממשל משלם, הריבית לא תוכל לרדת בסביבת גירעון עולה של הממשל הנוכחי והבא, ושני המעומדים "מבטיחים" גירעונות גדלים.
מכאן שהמשקיעים בשוק הסולידי יוכלו לרכוש אג"ח של ממשלת ארה"ב או אג"ח קונצרני בתשואה גבוהה מקבילה, כל פעם שהתשואה של אג"ח אמריקאי תגיע לסביבות 4.5% לעשר שנים. נזכיר כי ככל שהמח"מ ארוך יותר, הסיכון גדל, אפשר להשקיע גם באג"ח עם אורך חיים ממוצע נמוך יותר, כרגע עם תשואה גבוהה יותר מול אג"ח ארוך טווח.
אם ביידן ייבחר, הממשל ישוב ויתרכז בנושאי אנרגיה ירוקה ונקיה, מה שלא טוב לחברות הנפט אבל מעודד מבחינת החברות הסולריות להפקת אנרגיה ירוקה, התלויה גם בשעור הריבית; החברות בעלות חוות רוח להפקת חשמל, אנרגיה מתחדשת מכל הסוגים, ואחסנת אנרגיה בסוללות חשמל. ההערכה היא כי בכל מקרה הריבית תישאר גבוהה ותכביד על כל אחד מהממשלים באשר ייבחר.
לגבי מכסים על הייבוא, בעיקר נגד הייבוא מסין, שני הנשיאים תמימי דעים, לבלום את סין בכל תחומי הטכנולוגיה המתקדמת, כולל שבבי זכרונות מהירים מהדור החדש לשימוש בבינה המלאכותית ועד בלימת התפשטות תעשיית הרכב החשמלי של סין המתפשטת כאש בשדה קוצים בכל העולם.
תלויים באמריקאים
ומה לגבי ישראל? שני הנשיאים הפעילו תוכניות להגנת התעשייה האמריקאית, עודדו תקציבית או באמצעות מכסים ייצור בארה"ב - אצל טראמפ בהרבה תחומים ואצל ביידן בעיקר תעשיית הרכב החשמלי, הסוללות לרכב ותעשיית הזיכרונות החכמים.
המשמעות היא כי לא חשוב מי ייבחר, ארה"ב תמשיך ללחוץ על ישראל להיות תלויה בה בכל הקשור לתעשייה הביטחונית - אם לפיתוחים הישראלים באמצעות כסף אמריקאי או לרכישות ישירות מהתעשייה הצבאית האמריקאית, עם תלות שנתגלתה במלוא מערומיה במלחמה הנוכחית בעזה ובגבול הצפון.
ישראל מצידה, לא תוכל להמשיך במדיניות זו ותיאלץ, לא חשוב איזו ממשלה תהיה, להגדיל משמעותית את תקציב הביטחון כולל תמיכה בתעשייה הבטחונית עם תלות פוחתת בתקציבים האמריקאיים - משימה קשה, כמעט בלתי אפשרית.
עלותם של הפיתוחים הצבאיים הללו נאמדת במיליארדי דולרים, שחסרים כבר היום בקופה של האוצר. ההשקעות יוכלו להביא פירות רק לאחר שנים ארוכות, בעיקר באמצעות הגברת הייצוא של הציוד הבטחוני, לעתים אותו ציוד שיתחרה בתוצרת ארה"ב בשווקים הבינלאומיים.
עלייה זו בהוצאות הממשלה, עם מיסוי שיעלה בהכרח למימון המלחמה והתעשיות המקומיות, יביאו לכך שהריבית הריאלית בישראל תישאר ברמה סבירה לאורך תקופה ארוכה. תשכחו מריבית ריאלית שלילית כפי שהיה לאורך תקופה ארוכה עד להעלאות הריבית העולמיות, כולל ישראל, לאחר פרוץ נגיף הקורונה ובהמשך.
סיבה (סמויה) נוספת לריבית שתישאר גבוהה בישראל, כפי שבנק ישראל החליט נכונה השבוע, נועדה גם למנוע שההון להשקעות בישראל לא יגלוש לבוננזה לשווקי המניות וההון בחו"ל, שתגבר אולי לאחר הבחירות. ריבית סבירה פה חייבת להיות מספיק גבוהה בכדי למנוע בריחת הון, שגורר מטבע הדברים את פיחות השקל ומשם הדרך קצרה לאינפלציה שכבר היום פוגעת באוכלוסייה החלשה של ישראל.
בנק ישראל, שעד לפני מספר חודשים צפה כי הריבית בעוד שנה תהיה 3.75%, שינה טעמו ועתה צופה כי במקרה הטוב היא תהיה 4.25%, לעומת 4.5% עתה. לא זו בלבד, בנק ישראל מזהיר כי יש חשש שהממשלה לא תעשה את ההתאמות הפיסקליות הדרושות בכדי למנוע עליה בגירעון התקציבי - במילים אחרות, למשל הפחתת תקציבים בעיקר קואליציוניים, כמו למשרדה של השרה אורית סטרוק, למשל - כלומר הרחבת ההתיישבות ביהודה ושומרון.
הגירעון התקציבי כבר עלה החל מחודש יוני האחרון ל-7.6% מהתוצר. ללא העלאות מסים וקיצוצים בתקציב בכדי למנוע המשך התבדרות הגירעון התקציבי, הריבית לא רק שלא תרד, אלא גם עוד עלולה לעלות ולפגוע בענף הנדל"ן שבקושי מצליח לנוע. אולי תהיה התעוררות בשערי המניות של החברות הביטחוניות של ישראל שהטכנולוגיה שלהן מבוקשת, גם כתחליף לאלו מהמוסדיים המנהלים כספינו שהוגבלו במסלול הפנסיוני ע"י רשות שוק ההון.
עפ"י הרפורמה שנכנסה לתוקף בתחילת החודש, הקובעת כי בכל מסלול הטווח יהיה בין 10%-50%, המשמעות לגבי היקף ההשקעה במדד הנאסד"ק, למעשה עד למרב של 50% בניגוד, כלומר פחות במקרים מסיימים מהאופנה שפשתה בקרב המוסדיים המתחרים על לבו של החוסך בשוק הגמל באמצעות השקעות מסיביות במדדי המניות בארה"ב.
* אין בנאמר משום המלצה או ייעוץ השקעות. הנאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ. שימוש במידע על אחריות העושה בו שימוש. כותב המאמר יכול ומחזיק בניירות מסוימים המוזכרים לעיל.