חשיפת וואלה: אלה המספרים שחסומים לחצי מיליון חרדים

בשנת 2011, ייצג עו"ד פיליפ קוסקס את איש העסקים הצרפתי צבי עמר, בתביעת דיבה שהגיש נגד עיתון "הארץ", "דה מרקר" ועורכיו, בגין ידיעה שקרית, לכאורה, על מעורבותו בפרשה של הלבנת הון ומעילה. עמר תבע גם את אתר בחדרי חרדים והעורך שלו, שפרסמו את אחת הידיעות באתר ומחקו אותה שנה אחר כך בהסכמה. עו"ד קוסקס לא שיער לעצמו שהתביעה ההיא, שלא הגיעה בכלל לבית המשפט, תרדוף אותו עד היום.

ייתכן שבעדה החרדית זוכרים לו את האפיזודה המשפטית ההיא ונוטרים לו עליה כנראה טינה. מספר הטלפון של עו"ד קוסקס חסום לחצי מיליון טלפונים כשרים, בהוראת "ועדת הרבנים לתקשורת", האחראית על רשימה של עשרות אלפי מספרים חסומים, בהם תאגידים, עמותות, קווי מצוקה, עסקים וגם אנשים פרטיים. לעתים אפשר למצוא סיבה אידיאולוגית-דתית לחסימתם, גם אם אינה מוצדקת - כמו עמותות להט"ביות ועמותות למען יוצאים בשאלה - אבל ישנם גם אנשים כמו קוסקס, שנקלעו לרשימה השחורה הזאת שלא בידיעתם. בלי סיבה, או אולי בגלל סגירת חשבונות כלשהי, ועסקיהם עלולים להיפגע ממנה.

כשהודענו לעו"ד קוסקס שהוא חסום בפני הציבור החרדי, התגובה הראשונה שלו היתה: "מה? אני בשוק. לא ידעתי". כשהסברנו לו את הסיבה, הוא זעם, "חבל שאני לא מתעסק בתביעות ייצוגיות. זה בלתי חוקי בעליל, זו פגיעה בחופש העיסוק. והכל בגלל שתבעתי את האתר לפני יותר מעשור?".

קוסקס לא לבד. לכל מי שמספר הטלפון שלו השתרבב לרשימת הטלפונים החסומים במכשירים הכשרים, אין דרך לדעת שהוא מופיע שם. נכון להיום, אף אחד גם לא חייב ליידע את מי שנכלל ברשימה. בהצעת חוק שעברה השבוע בוועדת הכלכלה של הכנסת ושאמורה להסדיר את השימוש בטלפונים כשרים, הסכימו מגישי ההצעה, ח"כ ינון אזולאי וח"כ ישראל אייכלר, ליידע רק תאגידים גדולים בחסימתם. ואילו אנשים פרטיים ימשיכו להיות חסומים בלי לדעת על כך.

לידי "וואלה" הגיעה רשימה של כ-500 מספרים חסומים, שהם רק חלק קטן מעשרות אלפי מוסדות, עסקים ואזרחים שנחסמו. זאת הפעם הראשונה שמתפרסמת באופן פומבי רשימה שמית כלשהי של מספרים חסומים, שנכללים במה שמכונה "הקומה הכשרה". נציין כי באתרי חברות הסלולר אומנם מופיעה רשימת מספרים חסומים, אך מדובר ברשימת מספרי טלפון, מבלי שמצוינים שם שמות בעליהם. ניסיונותיו החוזרים ונשנים של ח"כ גלעד קריב לקבל מהן או מוועדת הרבנים את הרשימה המלאה, כדי ליידע את החסומים, עלו בתוהו.

בין מספרי הטלפון החסומים למכשירים כשרים אפשר למצוא מוסדות שמהווים איום על המגזר החרדי, לתפיסת רבניו, כמו "בית דרור", בית זמני לנוער להט"בי שנמצא במשבר ונפלט ממשפחתו; עמותת הלל ליוצאי החברה החרדית; "דלת פתוחה לקידום מיניות בריאה", "אמא בבית" - עזרה ליולדת; המרכז הגאה בתל אביב; הרשות לקידום מעמד האישה; קליניקות לייעוץ זוגי; מקלט נשים "אישה לאישה" ו"הדדי" - המרכז להתמודדות עם סרטן השד.

לצדם אפשר למצוא את הבר הכשר נייט בר, קופת הכרטיסים בראבו, בית לסין, סינמטק ירושלים, מלון בראון ביץ' האוס בתל אביב, מלון סינמה בתל אביב, מלון הולצמן, בית חב"ד בכפר סבא, בני עקיבא התנועה העולמית - ואפילו תחנות רדיו, בהן מספר הטלפון של רדיו 103FM.

הכל החל בשנת 2005, כשהוקמה ועדת הרבנים לענייני תקשורת, עמותה חרדית שמטרתה להגן על המגזר מההתפתחות הטכנולוגית של התקשורת הסלולרית ושמורכבת מרבנים הבאים מכל קצוות המגזר החרדי, מדגל התורה, דרך ש"ס ועד לפלג הירושלמי. הוועדה פעלה לייצור ושיווק מכשירים סלולריים "טיפשים", המכונים "טלפונים כשרים", שאינם מאפשרים גישה לאינטרנט, שליחת מסרונים, שימוש במצלמה ועוד. לצורך העניין הוזמנו מכשירים ספציפיים שהותאמו טכנית לצרכים הקפדניים, שכללו גם התקנת מערכת הפעלה חדשה והוצאת עדשת המצלמה.

במכשירים מותקן "סים כשר", שלא ניתן להעברה. יש בהם סינון תוכן שנעשה על ידי הוועדה ובהסכמת החברות הסלולריות. לפי ההסכם הזה, ועדת הרבנים קובעת אילו מספרים ייחסמו, ועם חיוג למספר כזה נשמעת הודעה המודיעה ש"מספר זה אינו מורשה". בנוסף, למכשירים הכשרים נוצרו קידומות מיוחדות, ומי שמעוניין לעבור למכשיר חכם, חייב לוותר על המספר שלו - מה שמלווה בטרחה רבה.

התיקון לחוק התקשורת המאפשר לבעלי טלפון סלולרי להחליף את ספק התקשורת שלהם מבלי להחליף את מספר הטלפון ("ניוד") נכנס לתוקף ב-2007. אבל אף שהוא אמור היה לחול על כל צרכני התקשורת בישראל, הוחרגו ממנו מנויי קווי ה"טלפון כשר", שאינם יכולים לנייד את מספריהם.

מאז נכנס ניוד המספרים לתוקף, שרי התקשורת השונים נענו לדרישת הרבנים ואפשרו לחברות הסלולר להמשיך ולהחריג את המספרים הכשרים מניידות. מי שהחליט לשנות את המצב היה שר התקשורת הקודם, יועז הנדל, שיצא עם רפורמת הקווים הכשרים, שלפיה יוכל צרכן חרדי להמשיך ולהחזיק בטלפון שחסום לאינטרנט ולמספרים האסורים, אבל הדבר ייהפך לוולונטרי. אם ירצה, יוכל לנייד את המספר "הכשר" אל סמארטפון רגיל - ואיש לא יידע.

הרבנים ניסו לדבר אל לבו של הנדל, ולהסביר לו עד כמה חמורות השלכות הרפורמה שהוא מבקש לקדם. כשניסיונותיהם לבטל את רוע הגזרה לא צלחו, הם עתרו לבג"ץ, שהשעה את קידום הרפורמה, הביע חוסר שביעות רצון מהתנהלות והעביר את הכדור למגרש החקיקה.

אחרי ויכוחים פנים חרדיים הוכנסה הדרישה לביטול הרפורמה של הנדל להסכמים הקואליציוניים. ועדת הכלכלה דנה ב"תיקון חוק התקשורת" שוב ושוב, על מנת לאפשר למנויים או קבוצות מנויים להגביל או לחסום חיוג וקבלת שיחות ממספרים מסוימים ולמנוע העברת מספרים מ"קומה כשרה" אחת ל"קומה כשרה" אחרת" ומהן ל"קומה החילונית" הפתוחה לכל.

במהלך הדיונים הסוערים עלו שאלות קריטיות: מהם הקריטריונים לחסימה? האם נחסמים שירותים מצילי חיים, מוקדי סיוע ועזרה ראשונה? וגם מדוע נציגי חברות הסלולר לא הגיעו לדיונים ואינם מוכנים לחשוף כמה מנויים כשרים יש לכל אחת מהן? השבוע כאמור אישרה ועדת הכלכלה את הצעת החוק עם הגבלות מסוימות (כמו החרגת מספרי "כוכבית" בעלי שלוש וארבע ספרות שאותם לא יהיה ניתן לחסום, כמו גם איסור חסימה של מוקדי חירום וסיוע לעזרה פיזית או נפשית), והכוונה היא להעלות את החוק להצבעה בכנסת עוד לפני תום מושב הקיץ.

מי שהוביל ההתנגדות לביטול "רפורמת הנדל" בוועדה, הוא ח"כ קריב, שלמד את הנושא לעומק. "אין ויכוח שלצרכן החרדי מותר להתקשר עם מנגנון של סינון תכנים, כמו תוכניות לסינון תכנים שמציעות חברות שונות. לא לגיטימי לבלבל בין סינון תכנים לאמצעי זיהוי קהילתי. ליצור מצב שהטלפון שלך הוא "תעודת זהות" שמתייגת אותך כנאמן לאידיאולוגיה מסוימת. זה מסוכן".

עד כמה הטלפון הכשר נחשב לסממן דתי, שלא לומר תעודת הכשר, אפשר ללמוד ממסמך פנימי של עיריית ירושלים שפורסם השבוע ב"הארץ", שפירט את שיקולי הקבלה והדחייה של ילדות חרדיות בכיתה ח' לסמינרים בעיר. זה יכול להיות הסטטוס של ההורים, מצבם הרפואי של האחים, תספורת, עדה מזרחית ו"ראו אותה עם אייפון".

"לכל אזרח יש אפשרות לנייד מספר טלפון מחברה לחברה כרצונו על פי חוק", ממשיך קריב. "נגיד שאני אדם חרדי. כנער קיבלתי טלפון מההורים ובגיל 30 אני רוצה לעבור לטלפון רגיל, שלו אני זקוק במסגרת העבודה ומכריחים אותי להחליף מספר. זה לאבד מערכת קשרים, מדובר בזהות ובקניין. גם לא בהכרח מאפשרים לו לפרסם מודעה על המעבר שלו למספר אחר. לכן יש הרבה חרדים שנאלצים להחזיק שני מכשירים.

"בג"ץ הציב סימני שאלה על הפרקטיקה של ועדת הרבנים והקומות הכשרות. הנדל, בשבתו כשר התקשורת, התחיל לטפל בסוגיה, שהרי לא יעלה על הדעת שיש שליטה בקווי טלפון של אנשים. החרדים, מצדם, הכניסו להסכמים הקואליציוניים סעיף שנועד לבצר את קיומה של ועדת הרבנים.

"יש טענה שקרית שמדובר ברצון חופשי של אנשים. אבל לא ייתכן שבכל תחום תהיה רגולציה - ורק פה הדברים יהיו פרוצים. לכאורה, יכול להיווצר מצב של סכסוך בחסידות גור, למשל, שבה ניתן יהיה לחסום את הקווים של קבוצה שקוראת תיגר על ההנהגה", מוסיף קריב.

"צריך להבין, שזה תאגיד שיש לו קשר דיגיטלי ישיר למערכת הסלולר", הוא מדגיש. "הם מכניסים לתוכה מספרים, לוחצים אנטר - והמספר חסום. העלינו את הטענה שלוועדת הרבנים יש גישה ישירה לרשימת הצרכנים של החברות הסלולריות בדיונים בוועדה בכנסת. היא לא נסתרה, אבל משרד התקשורת סירב להתייחס אליה וחברות הסלולר, כאמור, לא הגיעו לדיון".

נוצר מצב אבסורדי שבו קבוצה שולטת בתקשורת, בלי לקבל רשיון מסודר מהמדינה.
"המדינה טוענת שגוף התקשורת הן חברות הסלולר, ואנחנו טוענים שמי שמקבל את ההחלטות זו ועדת הרבנים. אנחנו יודעים בוודאות שיש ממשק דיגיטלי בין ועדת הרבנים לחברות הסלולר ואין שום צורך בהגשת בקשה לביצוע החסימה, או שמישהו בודק אם היא סבירה. ועדת הרבנים מקבלת שליטה לא רק על האנשים שלה, אלא גם על צרכנים תמימים".

פנינו למשרד התקשורת וביקשנו לדעת האם ועדת הרבנים מחוברת ישירות בממשק לחברות הסלולר. התשובה שקיבלנו מאמתת את הטענה: "למיטב ידיעתנו, חלק מהחברות אפשרו לוועדה גישה לביצוע חסימות בעצמה. בסוף, האחריות היא של חברת הסלולר, גם אם היא מאפשרת לוועדה לבצע את החסימות". במילים אחרות, מדינת ישראל מאשרת שוועדת רבנים יכולה לחסום ולפתוח חסימות של מספרים ככל העולה על רוחה, בלי שום רגולציה וללא כל צורך לנמק או לספק הסברים.

ונחזור לרגע לעו"ד קוסקס. התקשרנו למספר של "ועדת הרבנים לתקשורת" בירושלים וביקשנו מהמוקדן האדיב לבדוק מדוע נחסם מספרו. הוא הודה שעלולות להיווצר גם טעויות בחסימה, וביקש להמתין על הקו כדי שיבצע בדיקה במערכת בכל החברות הסלולריות. כעבור שתי דקות הודיע כי הכל תקין והמספר לא חסום. ואכן, באורח פלא, נפתחה החסימה של קוסקס, מה שמעלה את התהייה על הקלות הבלתי נסבלת של חסימת מספרים רנדומלית, שלעתים אין מאחוריה שום אידיאולוגיה או קשר לאורח החיים של המגזר החרדי.

הרנדומליות התמוהה מתחזקת כשעוברים על רשימת הטלפונים החסומים המצומצמת שהגיעה לידינו, ומוצאים שם בין היתר את "מוניות משה", "יסמין שיווק נדל"ן", "המנעולן האדיב", פלאפל חתוכה", "אמיר הסעות נכים", "אהרון ציון ביטוח", "בית מרקחת לאומית בראש העין", "צמיגי אנטון", ואת "תיווך חדרה", שאיש אינו יודע במה חטאו.

וגם כשבישרנו לעו"ד קוסקס שחסימת הקו שלו הוסרה, הוא עדיין לא נרגע. "זה מזכיר לי את התקופה שבה המשטרה סירבה לפרסם את הרישום הפלילי של אזרחים. לא יעלה על הדעת שמישהו יכול לשחק בקו שלי בלי להודיע לי דבר, כאילו מדובר באיזה סוד מדינה".