בפעם האחרונה שבה גייסה אורקם כסף, בין היתר ממשקיעים מוסדיים (אצלם מושקעים החסכונות של כולנו), ב-2021, היא גייסה 50 מיליון דולר, לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. העתיד נראה, תרתי משמע, ורוד: החברה הגיעה לקצב מכירות של כ-100 מיליון דולר בשנה ותכננה להנפיק לפי שווי של כ-2.5 מיליארד דולר.
לרגע היה נדמה שאורקם הולכת מחיל אל חיל. בשיא אותם ימים גויס אפילו ליונל מסי כדי להוביל את הקמפיין של החברה.
ליבת הפעילות של אורקם הייתה משקפיים לכבדי ראייה, שמסוגלים להמיר תמונות לקבצי קול ובכך סייעה לקהל היעד להתנהל טוב יותר בסביבה מאתגרת, מה שקצת התקשתה לעשות בנוגע להתנהלותה שלה.
החברה שבשיא מנתה קרוב ל-400 מועסקים, השלימה עתה סבב פיטורים שלישי וההערכות הן שבקרוב תצטמצם עד כמה עשרות עובדים בלבד, בעיקר עובדי חטיבת השמע בחברה.
מה גרם לירידת קרנה של החברה שנוסדה על ידי מי שנחשבו לבעלי מגע קסם, יזמי "מובילאיי", החברה שבזכות נפילת עסקת גוגל-וויז נותרה האקזיט הישראלי הגדול ביותר אי פעם?
ובכן, "התלכדות זירות": חלק מהסיבות קשורות למלחמה ולירידה במכירות במדינות ערב שבהם נמצאו לקוחות רבים של החברה, אבל ככל הנראה, כפי שניתן היה להבין אף מהודעת החברה עצמה, עיקר הפגיעה בהכנסותיה הגיע מכיוון שימושי AI שהפכו את הטלפון החכם הרגיל, למכשיר שיכול לספק היום חלק גדול מהפונקציות שסיפקו המשקפיים שייצרה החברה.
לא ברור מה יעלה בגורל אורקם. אם להאמין לתחזיות האופטימיות של בעליה ומנהליה, הרי שלמרות שברור שלא דובר במכה קלה בכנף, הרי שהחברה תתבסס, תשלים את מהלך הפרדת החטיבות (שנראה יותר כמו סגירה של אחת מהן), תאושש את המכירות שלה ועוד תנפיק בעתיד. לפי איזה שווי? ובכן ניתן להניח שזה יהיה נמוך מהסכום (היומרני, בדיעבד) אליו כיוונו המייסדים רק לפני שלוש שנים.
מה כן ברור? שבעולם האכזרי של הפיתוחים הטכנולוגיים, לא די ברזומה מפואר (אנדרסטייטמנט - ברזומה שאין מפואר ממנו!) ובחיבור אל רעיון שמשלב טכנולוגיה מתקדמת עם הכוונה הפשוטה והכנה לעשות טוב ולהביא מזור לסבלם של בעלי מוגבלות (במקרה הזה, ראייה). גם מי שבאו ממקום של הצלחה והלכו לעבר פיתוח שיש לו ערך מוסף חברתי, היו צריכים לעמוד על בהונותיהם כדי לראות את הנולד.
זהו לקח מתסכל לא רק למייסדי מובילאיי שהיו ליזמי, בעלי ומנהלי אורקם, שאפשר שעוד נכונו להם הצלחות בעתיד, אפילו תחת החברה הזאת, אלא גם למי שמנהלים את הכספים שלנו, המכונים "המוסדיים", אלא שכספם-כספנו מאפשר חיים למיזמים טכנולוגיים ואחרים.
ברור שבכל השקעה בחברה יזמית יש משום הימור, אבל אנשי הכספים אוהבים לצמצם את ההימור ולהפוך אותו לסיכון מחושב, כזה שרבים הסימנים המעידים כי יצליח (וגם מספק הסבר מניח את הדעת במקרה של כישלון), כאלה שרבים מהם התקיימו גם באורקם.
זו תובנה מתסכלת בעיקר מכיוון שנדמה כי אין לקח ישים בצדה: מה תעשה בפעם הבאה עם הכסף בכדי להגדיל את הונם של החוסכים שנמצא בידיך? הנה, גם שילוב של יזמים שכבר עשו את זה בגדול, רעיון שנראה על פניו מצוין ואפילו התחלה מבטיחה, הצטמצמו לכדי חברה לפיתוח עזרי ראייה, שלא ראתה את הנולד ממש מתחת לאפה.