"לא צריך כל יום לחפש פעילות שבה נכנסים לאוטו, נוסעים לאיזו אטרקציה ומשלמים כסף"

"ההוצאות של משפחה ממוצעת עם ילדים גדלות ב-20% לפחות במהלך החופש הגדול, ולעיתים גם עלולות להכפיל עצמן, תלוי כמובן מה עושים בתקופת הקיץ". הורים לילדים כמעט בכל הגילאים ודאי לא יופתעו לשמוע את המשפט הזה, שאומרת דבי קצב, יועצת ומלווה לניהול כלכלי ולניהול מידע אישי ועסקי, והיוצרת והמגישה של הפודקאסט "המתקצבת".

בחודש יולי הסתיימו תוכניות הגנים ובתי הספר של החופש הגדול, ועם הכניסה לחודש אוגוסט ממתינים להורים אתגרים כלכליים לא פשוטים, בהם הוצאות על אטרקציות, בילויים, קייטנות ייחודיות, נופשים בארץ או בחו"ל - וגם בייביסיטר שתשמור על הקטנים בזמן שההורים בעבודה.

בפודקאסט שלה, המוקדש לענייני "הכיס הפרטי" שלנו במטרה לסייע לנו להגיע לניהול חיים מאורגן ומאוזן כלכלית, מעניקה קצב מספר המלצות המוקדשות לאוגוסט. הכלל הראשון, לדבריה, הוא הכנה מראש: תכנון של תקציב ייעודי ושל פעילויות שרוצים לעשות עם הילדים. ומי שטרם עשה זאת - עדיין לא מאוחר לתכנן לשבועות הקרובים.

"העיקר זה לא להשתגע", קובעת קצב. "לא צריך כל יום לחפש פעילות שבה נכנסים לאוטו, נוסעים לאיזשהו מקום ומשלמים כסף. אני שומעת על משפחות שכל יום מחפשות אטרקציה אחרת, ולא רק ההורים והילדים מותשים מכך - גם הכיס. בחופש הגדול אפשר גם לעשות יותר דברים בבית. המפתח הוא למנן ולא להיות כל יום באטרף לעוד ועוד פעילויות".

אם כבר רוצים לצאת לפעילות מסוימת, מדגישה קצב, "צריך לבדוק קודם שהילדים בכלל רוצים אותה. לפעמים הורים מזמינים פעילות שהילדים לא מתעניינים בה או שכבר לא מתאימה לגילם. ואם כבר החלטתם ונסעתם - שריינו מראש כרטיסים מוזלים. עדיין יש כאלה שמגיעים למקום וקונים כרטיסים בקופה, שזו טעות ממדרגה ראשונה כי שם יחכה לכם מחיר מלא. היום כמעט לכל פעילות יש כרטיסים מוזלים דרך מועדוני לקוחות שונים, ויש גם מבצעים דרך חברות האשראי. צריך לבדוק לפני שקונים כרטיסים. זה יכול לחסוך הרבה כסף".

בתקופת החופש הגדול עולות מאוד גם ההוצאות של בני נוער, שכבר לא תלויים ברצונות ההורים לגבי פעילות זו או אחרת, אלא יוצאים עצמאית עם חבריהם לסרטים, למסעדות, לקניון ולבילויים אחרים. ההורים עלולים להוציא מאות שקלים בחודש, ולפעמים אף מעבר לכך. האם דמי כיס הם הפתרון הנכון?
"דמי כיס זו תורה שלמה", מבהירה קצב.

"זה כל כך תלוי במשפחה, בגיל הילד, בהחלטות בין ההורים. דבר אחד חשוב לומר: ההורים צריכים להחליט כמה דמי כיס נותנים, ואז לשבת עם הילד ולהחליט יחד למה זה מיועד. כלומר, ממש לכתוב למה ישמשו דמי הכיס האלה ולמה לא. למשל הכסף ישמש לבילויים שלהם, למתנות לחברים, כולל אוכל בחוץ. כל משפחה צריכה להחליט מה היעוד של דמי הכיס, מה נכנס לתוך דמי הכיס ומה ההורים קונים לילדים. בחופש הגדול אפשר להגדיל את דמי הכיס, אבל הכל בהגדרה ובהסכמה".

לא פעם נראים בני נוער מסתובבים עם כרטיס אשראי של הוריהם. קצב שוללת זאת לחלוטין. "האופציה היחידה היא לתת לבני נוער כרטיס נטען, שבו הוטען סכום מסוים מהתקציב שלהם. בשום אופן לא לתת כרטיס אשראי של ההורים, ולא משנה כמה הם אחראים", היא חורצת וממליצה גם לעודד את בני הנוער לעבוד בקיץ.

"כדאי לחשוב ריאלית עם הילד כמה כסף נכון להוציא", היא מוסיפה. "זו שיחה שעושים יחד עם הילד, לא משהו על הדרך. זה, אגב, משהו שקשה להורים לעשות, כי אנחנו תמיד מגוננים על הילדים, והורים רבים מעדיפים לא להפגיש אותם עם המציאות, שלא תמיד פשוטה.

"אבל כסף זה חלק ממציאות. חלק מאחריות הורית זה ללמד איך להתנהל עם כסף. אם לא התחלנו לעשות זאת כשהילדים היו עוד קטנים, אז בהחלט הגיע הזמן להתחיל לעשות זאת עם בני נוער. אם הורים לא יודעים איך לעשות זאת, מומלץ לחפש על כך מידע ברשת או לפנות לאנשים שמומחים בתחום".

התנהלות כלכלית נכונה היא נושא שהעסיק משפחות רבות גם לפני המלחמה, אך עשרת החודשים האחרונים העצימו אצל רבים את העיסוק בכך. "אין ספק שהמצב במדינה פגע בבעלי עסקים רבים, ואני רואה זאת גם בקרב לקוחות שמגיעים אלי", היא מספרת.

"אם קודם היו מגיעים אלי בעיקר זוגות שכירים שרצו לעשות סדר ולנהל טוב יותר את ההוצאות שלהם, אז היום רואים יותר בעלי עסקים שמגיעים לייעוץ, כאלה שבעקבות הירידה בהכנסה מחליטים שהגיע הזמן לטפל בעסק לא רק מול הרשויות, אלא גם לעשות סדר בעסק, להסתכל עמוק בתוך הנתונים ולראות איפה אפשר לשפר את ההתנהלות. כמו כן, מגיעים יותר זוגות שבהם אחד מבני הזוג שכיר והשני עצמאי, שהכנסותיו נפגעו. אנשים מושכים ומושכים עד לנקודה שלא יכולים יותר ומגיעים לקצה, ורק אז פונים ליעוץ. חבל שכך".

באופן כללי, מציינת קצב, היא רואה בימים אלה איזושהי זהירות בהתנהלות המשפחתית הכלכלית, שלא בלטה בתקופה המקבילה אשתקד. "אנשים יותר מסתכלים על כסף, מפחדים להתחייב עם הוצאות גדולות", היא מציינת. "אצל חלק ניכרת יותר זהירות, אבל מצד שני אפשר גם לראות הרבה פעמים החלטות רגשיות בהתנהלות הכלכלית, ולא משנה כמה חשבון הבנק נמצא אולי בבעיה בימים אלה".

"לפעמים דווקא תקופה קשה מקצינה אצל חלק מהאנשים את הפער בין ההחלטה הכלכלית השכלית להחלטה הרגשית. פתאום את מרגישה את הצורך לנסוע לחו"ל דווקא עכשיו, או לשפץ את הבית במפתיע. אם בימים כתיקונם אנשים מקשיבים יותר לקול ההיגיון, אז בימים לא פשוטים כמו אלה שאנו חווים עכשיו, פעמים רבות ההחלטה האמוציונלית גוברת. מצד אחד רבים מרגישים אי-ודאות, מצד שני יש את הרצון לחיות טוב דווקא בגלל המצב, וההתנהלות בסופו של דבר תלויה בבן אדם עצמו, באישיות שלו".

אחד הפרקים בפודקאסט נקרא "ניהול אישי-כלכלי זה כמו כביסה". "הכוונה היא שאנחנו צריכים להתייחס לניהול כלכלי שלנו כמו שמתייחסים לכל מטלה אחרת בבית", היא מסבירה, "כמו שעושים כביסה, קניות, מנקים את הבית או מכינים אוכל. אנחנו הרי לא שואלים עצמנו למה מכינים אוכל, אז אותו דבר לגבי התנהלות כלכלית".

מה זה בעצם דורש מאתנו? "צריך לתכנן, לעשות תקציב. באופן כללי, את ההוצאות החודשיות אני ממליצה לחלק להוצאות קשיחות (כגון משכנתא, שכר דירה, חשבונות וביטוחים) ולהוצאות משתנות, דהיינו הדברים שיש לנו יותר שליטה עליהם (כמו מזון, דלק, בילויים, בגדים, מסעדות, מתנות וכדומה).

על ההוצאות המשתנות צריך להיות במעקב ולתעד אותן באופן יומיומי בעזרת אפליקציות, תוכנות ייעודיות או טבלאות אקסל. הבעיה של רוב האנשים היא בהוצאות המשתנות, שם החומות נפרצות. אני רואה לפעמים משפחה עם שלושה ילדים שמוציאה 6,000 שקלים בחודש רק על סופרמרקט. זה מטורף. צריך מראש להגדיר תקציב להוצאות משתנות, לעקוב אחריו באופן יומיומי, ואם רואים שהגזמנו - אז למתן. המעקב הזה עוזר ונותן לך שליטה".

אחד מפרקי הפודקאסט מוקדש לנושא החזרה ללימודים ולהוזלת סל הקניות, מה שמאוד רלוונטי בימים אלה. "היום כמעט בכל בתי הספר יש פרויקט השאלת ספרים. זה חוסך לפחות 100 שקלים לעומת ספרים חדשים", אומרת קצב. "ואילו לגבי מוצרי חזרה לבית הספר, במיוחד אם זה לא ילד ראשון שעולה לכיתה א' ואז כולם משתגעים, הרי שקודם כל כדאי לעבור עם הילדים על הציוד שנשאר מהשנה שעברה, להוציא הכל, למיין, ומה שטוב - להשאיר. אם הקלמר והתיק עדיין במצב טוב, למה לקנות חדש? אגב, השנה בגלל המלחמה במשך חודשים ארוכים לא היו לימודים סדירים, ולתלמידים רבים נשאר ציוד שלא השתמשו בו".

כמו כן, ממליצה קצב, ברגע שמקבלים רשימת ציוד בכיתות הנמוכות, אז אין צורך למהר ומיד לקנות הכל. "פעמים רבות למשל מבקשים כל מיני בלוקים לציור בגודל כזה או כזה, שבסוף בכלל לא משתמשים בהם", היא אומרת. "עדיף לקנות את הציוד הבסיסי ועם כל השאר להמתין לתחילת השנה. הילדים לא יקבלו עונש, אם יגיעו לשיעור אמנות ראשון בלי בלוק. הרבה פעמים מבקשים לקנות יומנים, אבל בפועל כותבים בהם אולי בחודש הראשון ומפסיקים, לכן כדאי לקנות את היומן הכי פשוט".

במהלך ההכנות לפרק שעסק בהוצאות מזון, קצב ניהלה דו-שיח עם כלי הבינה המלאכותית "קלוד", וביקשה ממנו לקבל פתרונות ריאליים. "היו לבינה המלאכותית כמה טיפים בנושא זה", היא מספרת. "למשל, תכנון שבועי של מנות: לשבת במוצ"ש, לתכנן ארוחות מרכזיות וקצת פינוקים לשבוע הקרוב ולעשות רשימת קניות בהתאם לכך. זה יכול לחסוך את כל הקניות האימפולסיביות או את 'בוא נזמין וולט, כי לא קנינו חזה עוף לשניצל'. צריך להסתכל קודם כל מה יש לנו במזווה, ובהתאם לתכנון הארוחות לראות מה חסר ולהכין רשימת קניות".

כדי שתא משפחתי אכן יצליח להתנהל נכון כלכלית, מסבירה קצב, צריך שתהיה קודם כל הסכמה בין בני הזוג לגבי דרך ההתנהלות הכלכלית והגבולות שלה. אחד מפרקי הפודקאסט עוסק גם בזוגיות וכסף. "כשאומרים שהכסף הוא הבעיה בין בני הזוג, אני אומרת שהתקשורת היא הבעיה וכשלומדים לתקשר, אז אפשר ללמוד לתקשר גם בנושא של כסף בצורה יותר נכונה", אומרת קצב ומציינת שפעמים רבות בני זוג מגיעים מרקעים אחרים עם תפיסות שונות לגבי כסף, "וכדי להתנהל באופן חיובי מבחינה כלכלית, כדאי דווקא לראות בהבדלים האלה דבר טוב, כי כל אחד מבני הזוג יכול להסתכל על סיטואציה מסוימת, להביא אינפוט אחר לגמרי, למצוא פתרונות יצירתיים שאחר לא חשב עליהם, ולפעמים גם להרגיע את הצד השני שאולי יותר לחוץ".