לראשונה מאז החצי השני של 2021 נרשמה עלייה במספר העסקאות בתעשיית ההייטק הישראלית בחצי הראשון של 2024 ל-226 עסקאות, כך עולה מנתוני דוח מיוחד שנאסף והוצג ע"יIVC Research Center - הגוף המתמחה במעקב אחר תעשיית ההייטק הישראלית ופעילותה - כולל רכישות, מיזוגים וגיוסים.
מרכז מחקר זה הוקם בשנת 1997, מספק נתונים וכן מחבר מאמרים כולל הצגת הזדמנויות. IVC Research Center התבסס כמקור מידע חשוב ומהימן בתחום, כולל סטארט- אפים. בחצי הראשון של 2024, "ובניגוד לכל הסיכויים", נאמר בדוח, גויסו 4.78 מיליארד דולר. עוד נאמר בדוח שגם בלי הגיוס של WIZ בסיבוב הראשון בהיקף של 965 מיליון דולר, עדיין היה גידול של 19% בגיוס ההון לעומת החצי השני של 2023, שכלל את חודשי המלחמה הראשונים. בחצי הראשון של השנה הגיוס היה גבוה ב-3% לעומת החצי הראשון של 2023. הדוח קובע כי עד עתה המצב משתפר לאחר שנתיים חלשות בגיוס הון לחברות טק.
הסייבר בראש
בשנת 2023 בוצעו 26 עסקאות בתחום המבוקש ביותר, סייבר, בהיקף של 7.2 מיליארד דולר, כך עפ"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. האקזיטים בתחום הסייבר היוו 63% מכלל האקזיטים וההנפקות בשנת 2023, והסכום הממוצע לעסקה בסטארט-אפ בתחום היה 278 מיליון דולר. ההתמחות של ישראל בתחום הסייבר אינה מקרית כמובן. מתקפות מצד גורמים עוינים עולים בהתמדה בכדי לשבש מערכות המשק הישראלי, מערכות התשתית, בנקאות, כספים, ביטוח ועד לפעילות הביטחונית.
יחידת 8200 הפכה לשם דבר בעולם, ואולי ידה במתקפה נגד מערכת הבנקאות האיראנית ביום רביעי השבוע. הנכנסים לשערי היחידה עושים היטב לצה"ל - וגם לתעשייה. בוגרי היחידה היוצאים לשוק האזרחי נקלטים בקלות בקרב החברות בישראל ובעולם, המוכנות לשלם הרבה. בשנת 2023 השכר הממוצע של העובדים בחברות שביצעו אקזיט היה 30,600 שקל לחודש. ככל שהחברה גדולה יותר, עם מספר עובדים גדול יותר, השכר אפילו גבוה יותר.
מערך הסייבר הלאומי הוא הגוף הממשלתי שעוזר לכולנו להימנע ככל האפשר ממתקפה אפקטיבית, החל מגופים מוסדיים ועד למשקי בית ועסקים. המערך גם דואג להדרכה למעוניינים ומוציא הודעות למניעת מתקפות או איסוף נתונים, כולל דיוג (פישינג). עוד מדריך המערך את הגופים הממשלתיים והאחרים לפתח אמצעי זיהוי דיגיטליים אמינים מרחוק, וככל שהמשק מתפתח דיגיטלית ומבקש להיות יותר יעיל, מערכות זיהוי מרחוק הופכות ליותר ויותר חיוניות, ויעילות המשק גדלה. מאז פתיחת המלחמה גברו התקפות הסייבר על ישראל. נעשים ניסיונות לפרוץ למרכזי טלפוניה לשיחות אוטומטיות, הפצת מסרונים מאיימים ופרופילים מתחזים מהם יש להיזהר. נקווה כי טובי הצעירים שומרים עלינו.
לתוקפים היו ועדיין יש הצלחות לא מבוטלות. פצחנים עוינים פגעו בחברות ביטוח, אוניברסיטאות, משרדי עורכי דין, אתרי נדל"ן ורשויות מקומיות. ההאקרים עוסקים לא רק בשיבוש מערכות אלא גם באיסוף נתונים, דליפות הגורמות לעסקים בישראל מיליארדי שקלים בשנה. חלק מהמתקפות הן לצורכי סחיטה, ולעתים חברות ישראליות שלא חשבו מספיק ולא האזינו למערך הסייבר הלאומי או לחברות האבטחה שלהן, או חסכו בהוצאות על הגנת סייבר, נאלצות להיפרד מסכומים גדולים בכדי להחזיר המערך הדיגיטלי שלהן לחיים.
אז אם כבר סובלים, עדיף להקים חברות ישראליות המיירטות, מגנות ואף תוקפות. כל העולם זקוק לידע הישראלי המוכח בתחום. רובכם שמעתם על עסקת WIZ, שכמעט יצאה לפועל, אקזיט של סטארט-אפ של חברה העוסקת בתחום, ניחשתם, אבטחת הסייבר - הפעם אבטחת שירותי ענן שחברות ההיי טק הגדולות בעולם ניזונות משרותי הענן שהן מספקות - מגוגל, מיקרוסופט ועד אמזון. תמורת WIZ הייתה מוכנה גוגל לשלם 23 מיליארד דולר. החברה גייסה בסך הכל בכמה סבבים 1.9 מיליארד דולר.
גיוס חובה
רחוק מאחורי גיוס ההון של הסייבר היו בשנת 2023 עוד 26 עסקאות בנושאי יישומים לתעשיות ועסקים עם גיוס של 1.27 מיליארד דולר; שמונה עסקאות במדעי החיים בהיקף 1.15 מיליארד דולר; תשע עסקאות בתחום מסחר אלקטרוני ופרסום (586 מיליון דולר); שבע עסקאות בתחום תוכן מדיה ותקשורת (490 מיליון דולר) ושבע עסקאות בתחום שבנה את ישראל בראשית דרכה, טכנולוגיה חקלאית, טכנולוגיית מזון וגם מוליכים למחצה. נרשמו גם שבע עסקאות טכנולוגיה פיננסית (395 מיליון דולר) ובטכנולוגיות תעשייתיות רק שש עסקאות בשנת 2023, עם גיוס של 235 מיליון דולר. הטכנולוגיה הנקייה רשמה חמש עסקאות עם גיוס של 174 מיליון דולר.
בעשור האחרון, עד 2023, עמד היקף כלל האקזיטים על 162.12 מיליארד דולר, ממוצע שנתי של 16.21 מיליארד דולר. בשנת 2023 לבדה היה היקף האקזיטים 11.53 מיליארד דולר - כמעט מחצית מכך לפני הנפילה בענף - לעומת 22.4 מיליארד דולר ב-2022, כך עפ"י הלמ"ס. מספר עסקאות האקזיט בעשור האחרון היה 1,356, כלומר כ-136 עסקאות בשנה בממוצע. בשנת 2023 היו 89 עסקאות אקזיט בלבד, כמו היקף עסקאות האקזיט בשנת 2013, ולאחר 129 עסקאות אקזיט בשנת 2022.
הממשל האמריקאי מעניק מטרייה ביטחונית לישראל, והחברות האמריקאיות מאמינות בהייטק הישראלי. בשנת 2023 52% מהעסקאות האקזיט נרכשו ע"י האמריקאים או הונפקו בבורסות של ארה"ב. בשנת 2023 32% מהחברות שעשו אקזיט מכרו את המיזם תוך חמש שנים מהקמתו. 61% מעסקאות האקזיט בוצעו בקרב חברות בוגרות יותר, בנות עשר שנים ומעלה.
ניקח תקופה ארוכה יותר: בין השנים 2010-2023 בוצעו 1,857 עסקאות אקזיט (למ"ס). 36% מהחברות נסגרו לאחר ביצוע העסקה, מתוך זה 34% נסגרו ממש בשנת ביצוע העסקה. המשמעות היא כי העובדים והמנהלים וכמובן המשקיעים קיבלו כסף טוב, אבל הפעילות עברה לחו"ל או לא הצליחה להמריא. על תעשיית ההייטק יש להסתכל כקו ייצור להקמת חברות, השבחתן, ריתוק לקוחות - ואז גיוס משקיעים ומכירתן.
הדבר יוצר הרבה כסף, שחלקו עובר כבר לדור השני. כתבנו כאן בשבוע שעבר על קטר ההייטק שמושך מעלה את המשק - ובכן, הוא מושך מעלה גם את עלויות המחיה. מדוע מחירי הדירות של 4.5-5 חדרים גבוהים בתל אביב פי 3.7 מאשר במחוז הצפון? ופי 3.1 מאשר באשקלון? ופי 2.7 מחיפה? ופי 2.2 מפתח תקווה? פשוט כי 47% מהאקזיטים, ההופכים אזרחים צעירים למיליונרים לאחר כל אקזיט מוצלח, נמצאים במחוז תל אביב.
מדוע המחירים של כלל הדירות במחוז המרכז גבוהים פי 1.8 מאשר הדירות במחוז הצפון? כי קרוב ל-34% מהאקזיטים בין השנים 2010-2023 היו בחברות הפועלות במחוז המרכז, ובמחוז תל אביב בלבד קרוב ל-47% מהאקזיטים במשק הישראלי. שיעור החברות שביצעו אקזיטים במחוזי המרכז ותל אביב הוא מעל 80% מכלל האקזיטים בישראל. מחוזי הצפון והדרום נאלצים להסתפק יחדיו ב-9% מאקזיטים, וירושלים וחיפה ב-11%.
הדברים אינם נכתבים מתוך ניקור עיניים, להיפך: כל המשק חי, נושם, יושב, פועל ונהנה מרמת חיים גבוהה מאוד בזכות ענף ההייטק, שמניב לישראל פירות מאכל של ממש, לכולנו, ונותנים ביטחון כלכלי ובטחון אישי למשק לשנים ארוכות קדימה. עפ"י בנק ישראל, 58% מהייצוא של ישראל מיוחס לחברות ההייטק, 18% מהתוצר הלאומי מיוצר על ידי חברות ההייטק, 16% מהשכירים במגזר העסקי עובדים בהייטק ו-40% מהצמיחה של התוצר העסקי בשנים האחרונות מיוחס לענף. רוב ההנאה של הציבור מההייטק היא מטבע הדברים, עקיפה דרך התעשרות המדינה והמשק ויכולת המדינה לתת שירותים טובים יותר.
עד כה לא נמצאה דרך טובה לשתף הציבור הרחב ישירות באקזיטים, ההנפקות ומכירת החברות לחו"ל. מתוך גיוס של קרוב ל-192.8 מיליארד דולר בין השנים 2010 עד 2023, רק 19.8 ממיליארד דולר היו באמצעות הנפקות ראשוניות לציבור - מעט מעל 10% (למ"ס). הבורסה התל אביבית לא מצאה את הדרך לרתום את סקטור ההייטק למעונה ומשם לכיסיכם, דרך המשקיעים המוסדיים המנהלים את חסכונות הציבור.