בתחילת המסחר בבורסה אתמול עוד אפשר היה להניח שירידות השערים והזינוק בדולר מוסברים בשני נתונים כלכליים שפורסמו אתמול ושלשום ואמורים היו להדיר שינה מעיני המשקיעים.
הראשון, שפורסם אתמול, נוגע לנתוני הצמיחה השליליים במשק. התברר שהצמיחה לנפש ירדה ברבעון השני ב־0.9% (בחישוב שנתי). זאת בניגוד לציפיות מוקדמות שלפיהן הצמיחה תרד ב־0.4%. משמעות הנתון גרועה למשק ומשקפת את ההאטה בהשקעות ביבוא וביצוא, למעט בהוצאות הממשלה.
הנתון השני נוגע למדד המחירים לצרכן, שפורסם שלשום בערב והצביע על זינוק של 0.9% כלפי מעלה.
שני נתונים אלה שליליים מבחינת המשק, אם כי הטיפול בהם הוא שונה. ירידה בצמיחה מחייבת את הורדת הריבית כדי להעיר את המשק. מאידך, המדדים הגבוהים מחייבים את העלאת הריבית כדי לרסן את הביקוש והצריכה. אז מה עושים? לא עושים! כך לפחות נוהגת הממשלה. זה המקרה הקלאסי של סטגפלציה, שבה המחירים עולים אך הצמיחה יורדת והאבטלה גדלה.
וראו זה פלא: על אף הנתונים השליליים, מדדי הבורסה כמעט לא זזו והדולר השתנה רק במעט. המשקיעים פשוט התרגלו למצב הגרוע ומכילים את הנתונים השליליים. אולם יש להם אפס סובלנות לשינויים פוליטיים, שעלולים לגרור זעזועים ביטחוניים או משפטיים העשויים לאיים על הדמוקרטיה. זה מה שקרה בליל גלנט במרץ 2023, כשציבור המפגינים הזועם מנע את פיטוריו.
וזה חזר אתמול על עצמו במהדורת כיס בבורסה. את תרומתו של שר הביטחון לשוק המניות אי אפשר למדוד במונחים כלכליים ישירים. בתפקידו הוא לא מייצר צמיחה ותעסוקה, אלא מספק ביטחון. עם זאת, הנגזרת של התנהגותו הפוליטית, כפי שהיא משתקפת בעיני המשקיעים, היא יציבות, שפיות, אחדות פנימית, ניסיון ביטחוני ואנושיות - ואת זה הם אוהבים. זה אולי משעמם, אבל אלה בדיוק האלמנטים שחסרים לנתניהו המעוניין לסלק את גלנט מתפקידו - וזה מה שמטריד את המשקיעים.
נכון להיום, לא ברור אם גלנט יסולק, ואם כן במי יוחלף. נתניהו יעשה הכל כדי לשמר את יציבותו הפוליטית, מתוך שאיפה להגיע למועד הבחירות ב־2026 כמה שיותר מאושש. כרגע המגעים הם עם גדעון סער. לא בטוח ש"המשפחה" מתחברת לרעיון, וידוע שיש לה הרבה מה לומר. אם לא סער ואם צריך, נתניהו יציע גם ליאיר גולן להצטרף לקואליציה. הכל בתנאי שהוא יתחייב לא לפרק את הממשלה עד סוף הקדנציה. שם המשחק הוא הישרדות.