גם בזמן שמשרד הביטחון פתח הזמנות שיא מהתעשיות הביטחוניות, הן ממשיכות לחפש לקוחות בחו"ל. הייצוא רווחי יותר ממכירה לצה"ל, מכניס להן דולרים יקרים, ומאפשר להן להגביר את קצב ייצור החימושים, מה שמוזיל עלויות גם למשרד הביטחון.
בתחילת החודש הציגה רפאל באוסטרליה גרסה ניידת חדשה למערכת כיפת ברזל. עדיין בהדגמיות ודגמים, אבל מבוססת על רכיבים קיימים. כעת מוצעת המערכת כשהיא מותקנת על רכבי אושקוש JLTV אמריקאיים, הרכב שמחליף בארה"ב את ההאמר, ושיחידות ראשונות ממנו הגיעו גם לצה"ל ברכש הדחוף במהלך מלחמת חרבות ברזל.
רפאל הציגה בעבר גרסה ניידת של כיפת ברזל שפיתחה עבור צבא ארה"ב, אך זו מותקנת על גבי משאיות שטח גדולות. כעת מדובר על גרסה קלה יותר, במחיר של שימוש במשגר עם 10 מיירטים במקום 20 במשגר הקלאסי, ומכ"ם שונה מה-MMR הרגיל שלך המערכת, שמייצרת התעשייה האווירית.
מערכת המותקנת על רכבים קלים וקטנים יותר, יכולה להיות זולה יותר, ולהגיע בשטח למקומות שגם משאיות לא מסוגלות להגיע אליו. רפאל מציעה את המערכת לאוסטרליה במסגרת מכרז חדש להגנת כוחות מסתערים בזירה הימית, אך היא יכולה להיות רלוונטית מאוד גם לצה"ל.
בניגוד לאמריקאים ולצבאות אחרים, צה"ל לא בונה את עצמו לפריסה ולחימה במדינות זרות, אלא בגבולות המדינה ומסביבה. לכן פותח כיפת ברזל כמערכת נייחת, שניתן להעבירה ממקום למקום במשאיות, אך כי לא מותקנת עליהן בקביעות, מה שהיה מחייב גם השקעה בצי משאיות שטח גדול, כדי להזיזה מאתר לאתר בהתרעה קצרה.
הלחימה בחודשים האחרונים בצפון, הראתה כי חיזבאללה מנסה לנצל את הטופוגרפיה ההררית בצפון, כדי לתקוף באמצעות כטב"מים במקומות שבהם המכ"מים של צה"ל סובלים מבעיות כיסוי בשל הרים שמסתירים את הכלים העוינים, או שאין בהם משגרים שמהם יכולים לפרוץ מיירטי טמיר ולהפיל את הטילים והכתבמים מתוצרת איראן במקומות שהם משוגרים לטיסה קצרה בתוך ישראל.
בנוסף שיחרר חיזבאללה סרטונים ובהם הוא מתגאה בהשמדת משגרי כיפת ברזל, במסגרת מאמציו לפגוע בסוללות, במה שנראה כמו פגיעה במשגרי דמה שהציב חיל האוויר למקרים כאלה.
סוללות ניידות יהיו פגיעות פחות לאש אויב, וניתן יהיה להסיטן במהירות למקומות שבהם נדרש תגבור בכושר האיתור והיירוט.
שתי הסוללות שרכש צבא ארה"ב מרפאל לפני שש שנים שנים בעסקה בשווי 340 מיליון דולר היו בגרסה ניידת, וכך גם מערכת היירוט החדשה שמפתח חיל הנחתים האמריקאי, המארינס, ומתבססות על מיירטי כיפת ברזל, עם מכ"ם ומערכת שליטה אמריקאיות. רפאל ושותפה ריית'און בונות בארה"ב פס ייצור לטילים עבור המארינס, שהזמינו כבר 2,000 יחידות, ולקוחות זרים אחרים.
במערכת הביטחון מבקשים כחלק מלקחי המלחמה לתגבר את מערך כיפת ברזל בסוללות ובמלאי מיירטים, וסוללות ניידות יכולות להיות הוספת יכולות חדשות למערך ההגנה האווירית הישראלי.