סליחה על ההפרעה לאופוריה, אבל חייבים לדבר על הפיגוע הפיננסי שעברנו

בשיא חגיגות האופוריה על הטילים שחיסלו את נסראללה תקפה חברת דירוג האשראי מודי'ס בשישי בלילה את הדאחייה של ישראל בטיל פיננסי קטלני לא פחות והוא הורדה כפולה של דירוג האשראי של ישראל מ-A2 ל-Baa 1 עם תחזית שלילית. למה הדבר דומה?

מאמן כדורגל שהיה יורד עם קבוצתו בתוך שנה בשלוש ליגות: מליגת העל, לליגה הארצית, משם לליגה הלאומית ומשם לליגה א', לא היה נשאר שנייה נוספת בקבוצה, אלא משונע לכל יותר לליגה למקומות עבודה. ברוכים הבאים: הצטרפו למועדון האשראי המפוקפק של פרו וקזחסטן.

הכתובת הייתה על הקיר ובחברת הדירוג הזהירו מעימות בצפון. הורדת דירוג האשראי הוא פיגוע פיננסי חסר תקדים המבטח את חוסר האמון במדיניות הכלכלית ובהנהגתה. רק בשנת 2008 עלה הדירוג האשראי לרמה המחמיאה A1.

ב-2022 אחרי מגפת הקורונה ניתנה תחזית חיובית למשק. זו הייתה שעתה היפה של כלכלת ישראל. אבל אצלנו שר האוצר שלנו בצלאל סמוטריץ' ממשיך בכל הכוח בהפעלת כלכלת בע"ה ומקווה שהכול יצליח ברחמי שמיים.

וזה לא שהוא לא ניסה לעשות משהו. בחודש האחרון נקט בעיקר בפירוטכניקה מילולית כניסה במהירות לקדם את תקציב 2025 ולאחר מכן בזריזות של אצן מג'מייקה לקדם את חוק ההסדרים עם סדרת גזרות. אלא שבמודי'ס לא מאמינים לשר האוצר וליעד הגרעון השאפתני שלו ל-2025.

אבל כאמור זה מופע קסמים שמאחוריו לא עומד כלום. עובדה שמוד'יס לא קונים את האופטימיות. בניגוד לדברי ביבי וסמוטריץ' שיש מספיק כסף לכולם והכלכלה חזקה מאוד המציאות הרבה יותר מורכבת. בפועל אין כסף לאף אחד ואת מחיר הלהטוטים האזרח הקטן משלם את המחיר בגדול.

במודי'ס ציינו אמנם את מלחמה כסיבה המרכזית להחלטה אבל לא רק. החברה ביקרה את מדיניותה הכלכלית של הממשלה והסבירה שהמניע המרכזי להחלטה הוא הגידול הניכר בסיכון הגיאופוליטי עם השלכות שליליות מהותיות על כושר החזר האשראי של המדינה.

וגם ההפיכה המשטרית לא נעלמה כשצוין שקיימת ירידה באיכות המוסדות והממשל שלא היו אפקטיביים מספיק במניעת הפגיעה בדירוג האשראי של המדינה.

בביקורת חריפה על יריב לוין נאמר בהחלטה כי "שר המשפטים עיכב מינויים חשובים של שופטים, לרבות לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, למרות פסיקת בג"ץ מהשבועות האחרונים שמחייבת אותו לכנס את הוועדה למינוי שופטים".

עוד ציינה מודי'ס את העיכוב בהעברת חוק הגיוס על רקע הארכת שירות הסדיר והגדלת היקף המילואים שישפיעו על המשק וביקרה את האיסור על הכנסת עובדים פלסטינים.

הורדת הדירוג שבעקבותיה יגיעו גם חברות הדירוג S&P ופיץ' תייקר את עלויות גיוס ההון למדינה מעבר ל-7 מיליארד שקל לשנה שמוערך כבר כעת. הסיכוי שהריבית תרד (כפי שקרה בארה"ב) זהה לסיכוי שבניגוד לכל ההערכות נסראללה יתאושש מהתקפת הטילים ויחזור לחייך.

הציבור ישלם על ההפקרות בשלושה אופנים: האחת היא ביטול הסיכוי הורדת הריבית במשק לפחות לשנה הקרובה. שנית ייקור נוספת בריבית המשכנתאות ובאוברדרפט. ולבסוף פחות כסף ישראל לשירותים חברתיים כמו בריאות, חינוך ורווחה תוך סיכוי שבעתיד הם יקוצצו פעם נוספת.

ומה עושים בעקבות ההחלטה ראש הממשלה ושר האוצר? שר האוצר לא בא והמשיח ביבי גם לא מצלצל. את עבודת הניקוי השחורה ללכלוך שהותירו הוא השאירו ליהלי רוטנברג החשב הכללי באוצר שטען שמדובר בהחלטה מוגזמת ולא מוצדקת.

הדבר הראשון הוא הצורך בכינוס דחוף של הקבינט הכלכלי לדיון במשמעות ההחלטה ובצעדים המתחייבים ושיש לבצעם. לדיון יש להזמין בדחיפות גם את הנגיד, ובמקביל להטריח את חברי הכנסת מחופשתם השערורייתית לדיון חירום בכנסת.

והמהלך השלישי הוא ששר האוצר המכונה הכושל בתולדות המשק הישראלי מוזמן להניח את המפתחות ולהקדים את הרוטציה המתוכננת ממילא בשלושה חודשים.

אם ביבי הפקיר את תושבי הצפון והדרום שר האוצר הפקיר את הכלכלה. כל דקה נוספת שלו בתפקיד דומה למתן רישיון נהיגה לילד בן 8. המעשה הציוני המתבקש הוא מינויו של סמוטריץ' כשר האוצר של תימן. רק כך החות'ים היו אולי נרגעים.

האם סמוטריץ' יגשים את פרשת השבוע ויילך? הסיכוי לכך זהה לסיכוי שביבי יסכים מחר בבוקר להקים ועדת חקירה ממלכתית ומחרתיים להודיע על הקדמת הבחירות. זה לא יקרה כי נתניהו חפץ חיים.

ושר האוצר כמובן ימשיך להתל במשקיעים ולפזר הבטחות משיחיות על עוצמת הכלכלה והמשק שאינם יותר מסיפורי גרנדמייזר.