לכבוד ראש השנה אשרטט נקודות אור, חלקן חזקות מאוד, של המשק הישראל, שיעשו לכם טוב ככל האפשר למרות חיצי הדכדוך המופנים אליכם. מרבית הטוב של המשק הישראלי אינו מדווח לרוב, אך למרות זאת ישנן חוזקות של המשק, אפילו על רקע המלחמה הארורה המכבידה על כתפינו.
נתחיל דווקא עם מרעין בישין, סוכנות דירוג האשראי מודיס שהטיחה בפנינו על מצבו הקשה של המשק הישראלי, לכאורה. חברת מודיס הפחיתה בחצות יום ששי את דירוג האשראי של ישראל, הפנימי נקוב השקלים והחיצוני נקוב המט"ח, בשתי נקודות ל-"Baa1" לעומת "A2". צעד דרסטי, אך לא מקצועי, כפי שנראה בהמשך.
הכל ידעו כי דירוג האשראי של ישראל עומד לרדת, גם בעקבות הפחתת דירוג האשראי של ישראל ב-13 באוגוסט ע"י סוכנות פיץ'. אם הסוכנויות מפחיתות את דירוג האשראי של ישראל, זרים ואולי גם ישראלים אמורים "לזרוק" במהלך המסחר בשוק הון המון אג"ח ישראלי ולמהר ולרכוש בכסף שנפדה מט"ח - מה שגורר לפיחות המטבע הישראלי.
אלא שמאז אותה הפחתת דירוג האשראי באוגוסט ועד יום שישי האחרון השקל דווקא התחזק ב-1.9% מול הדולר. רק לידיעתכם, בסך הכל התחזק השקל מול הדולר מאז ה-7 באוקטובר ועד לסוף השבוע הקודם ב-4.2%.
העימות מול חיזבאללה, אומרת סוכנות מודיס, פוגע בכושר החזר החובות של ישראל, מעלה את אי הוודאות לגבי ביטחון ישראל והצמיחה ארוכת הטווח של המשק הישראלי. מרבית הדוח נוגע למלחמה בצפון, אם ישירות או בעקיפין, וגם האפשרות למלחמה אזורית מול איראן.
בדוח המדבר על הסכנות, כלל לא מוזכרת התמיכה האמריקאית - הן הצבאית, הן האספקה השוטפת באמצעות רבבות טיסות אספקת תחמושת וציודה, הן התמיכה הכספית של 14.2 מיליארד דולר וכמובן התמיכה הדיפלומטית. נאמר רק כי שחיקת היחסים בין ישראל לבנות בריתה ישפיע לרעה (אבל נאום התמיכה של הנשיא ג'ו ביידן לאחר חיסול נסראללה רק הוכיח ההיפך).
מתברר כי אנשי הכספים של מודיס הפכו לאסטרטגים ומומחים צבאיים, מומחים גאו-פוליטיים, מומחים לפוליטיקה הפנימית של ישראל, למרות שלא הוכשרו לנושאים אלה. אם הם כל כך מוכשרים, מדוע שכחו את תמיכתה של ארה"ב בישראל?
מילא שאנשי מודיס טועים בגדול בתחומים שאינם מבינים בהם וניזונו בעיקר מקטעי עיתונות עוינת בישראל - לפחות היו אמורים להבין בתחום הפיננסי ולא לדבר בשלילה על כושר החזר החובות של ישראל. בעיקרון, ישראל כלל אינה זקוקה ליטול הלוואות ולצבור חובות בחו"ל. ישראל מעולם לא פיגרה בתשלום חובות גם כאשר הייתה ממש ענייה.
שימו לב מה מודיס שכחה: המשק הישראלי מלווה כסף לעולם, לא לווה כסף מהעולם (בנטו). כמובן שישנן תנועות לשני הכיוונים עפ"י שיקולי מסחר ופיננסים ותנועות חופשיות של הון. חובות העולם לישראל נטו (כלומר, בהפחתה של חובות ישראל לעולם) עלו בסוף הרבע השני של השנה ל-265.74 מיליארד דולר, לעומת 227.75 מיליארד דולר שנה קודם לכן. המשמעות היא כי חובות העולם נטו לישראל עלו במשך שנה בכ-38 מיליארד דולר, עליה של 16.7% - שיא חדש בחובות העולם נטו למשק הישראלי במכשירי חוב, כגון אג"ח.
שתי סיבות עיקריות, מעבר לחוזקו הבסיסי של המשק הישראלי, תרמו לכך שחובות העולם לישראל תופחים: ענף ההיי-טק, עם אקזיטים ומכירות אדירות של שרותים וציוד - והריבית הגבוהה ששררה בעולם בשנים האחרונות בשל ניהול מדיניות כושלת של הפד, שנאלץ להחזיק ריבית גבוהה מאוד. שימו לב: חובות העולם למשק הישראלי מהוות 51.7% מהתוצר, שיא של כל הזמנים. כל זה נעלם מעיני מומחי מודיס.
בזמן מלחמת המפרץ ב-1991 היה המצב הפוך לחלוטין: ישראל הייתה חייבת לעולם סכום שהיווה נטו 36% מהתוצר. מאז עשינו התקדמות אדירה בתחום המט"ח, שאין שנייה לה.
גם הנתון הסודי הבא לא נודע אצל מודיס, שמטילה ספק בכושר הצמיחה של ישראל: יצוא שרותי היי-טק (מנוכי עונתיות) עלה בשנה האחרונה ליוני ב-6.1% לעומת שנה קודם לכן, לסכום שנתי של 54.25 מיליארד דולר - עליה של 3.17 מיליארד דולר.
כן, מרבית העלייה היא בתקופת המלחמה. כלל יצוא השרותים העסקיים בשנה האחרונה, מנוכי עונתיות, ליולי השנה, היה 69.07 מיליארד דולר - תוספת של 2.08 מיליארד דולר בזמן מלחמה. רק דמיינו לעצמכם מה אפשר יהיה לעשות לאחר המלחמה. מתוך האמור, רק היצוא של שרותי הייטק רשם עלייה של 3.1 מיליארד דולר ל-54.25 מיליארד דולר בשנה לחודש יולי.
אם המלחמה בצפון תימשך, מודיס שוקלת להפחית את הדירוג פעם נוספת, נאמר בהודעתה. העימות מול חיזבאללה התעצם משמעותית בימים האחרונים, אומרת סוכנות הדירוג. החלטתה של ישראל להחזיר את 60,000 התושבים המפונים לגליל תגביר את העימות והסכסוך מול חיזבאללה, יחד עם הנסיגה משיחות הפסקת האש ברצועת עזה.
על פי מודיס, שני הגורמים הללו יגבירו את הסיכון הפוליטי במקביל לסיכון הגאו-פוליטי. ובכלל, לממשלה אין אסטרטגיית יציאה מהמלחמה הנוכחית, אומרת מודיס, שהרבה מדבריה נשמעים כאילו נלקחו משיחות עם הרבה חברים מהאופוזיציה של כל המומחים וה"לשעברים".
מכאן, שסוכנות הדירוג אינה צופה שינוי חד וחיובי לחידוש הצמיחה של המשק בגלל צורכי המימון הנערמים של הממשלה. מערכות השלטון הציבוריות בישראל נחלשות, המתח בין הממשלה ושרותי הבטחון של ישראל גובר, הצעת החלטה של הממשלה למנוע גיוס מלא של החרדים, הארכת השרות הצבאי יכביד על המשק, דחיית מינוי נשיא לבית המשפט העליון ע"י שר המשפטים, הארכת השירות הצבאי, מחסור בעובדים בענף הבנייה, כולל פלסטינים מיהודה ושומרון - כולם יחדיו פוגעים בסיכויי הצמיחה של ישראל.
אומרת הסוכנות: המשק הישראלי יצמח בעתיד בשנים לאחר העימות בשיעור שנתי של 3% לעומת הקצב הקודם של 4% (אני מציין: עדיין יותר ממדינות מקבילות לישראל); שהגירעון הממשלתי יעלה השנה ל-7.5%, יותר מההערכה של הממשלה של 6.6% (אני מציין כי הגרעון התקציבי באיחוד האירופי עומד על 3%); ושהחוב לתוצר של ישראל יהיה כ-70% (אני מציין כי שעור החוב לתוצר באיחוד האירופי: 89%).
הזרים חזרו להשקיע
נספר לכם עוד סוד כמוס שמודיס לא שמעה עליו: הזרים שבו להשקיע בישראל בזמן המלחמה.
ההשקעות הישירות בישראל, בעגה המקצועית FDI, שהן השקעות לא פיננסיות ומקנות זכות לקניין מהשקעה, כמו בבניין או מניות בחברה עם זכות הצבעה, עלו ברבע השני של השנה, בשיא מלחמת חרבות ברזל, ל-5.9 מיליארד דולר לאחר 1.96 מיליארד דולר ברבע הראשון של השנה ולעומת 4.5 מיליארד דולר ברבע השני של 2023.
בכל השנה עד ליוני ירדו ההשקעות הזרות הישירות בישראל ל-16.1 מיליארד דולר לעומת 21.5 מיליארד דולר שנה קודם לכן ולעומת 14.3 מיליארד דולר שנתיים קודם לכן, בהתאמה. כלומר, גידול לעומת לפני שנתיים.
מצבת היקף ההשקעות הזרות הישירות בישראל הגיעה ברבע השני של השנה לשיא של כל הזמנים: 248.3 מיליארד דולר לעומת 232.6 מיליארד דולר שנה קודם לכן. עפ"י רשות החדשנות, מאז פרוץ המלחמה חברות היי-טק ישראליות גייסו 9 מיליארד דולר, מקום שלישי בעולם אחרי סיליקון ואלי בקליפורניה וניו יורק, מה רע? על פי מודיס, כנראה שרע.
רק בימים אלה חברת Salesforce האמריקאית עשתה שתי רכישות של חברות הייטק ישראליות בסכום כולל של 2.35 מיליארד דולר. המשמעות היא כי מדינת ישראל וחברות ישראליות לא זקוקות בנטו לאשראי מחו"ל, ובהמשך ישנן אקזיטים שהם כלל אינם באים בחשבון בשל חשש מדירוג האשראי של ישראל. דווקא הדיוק בחיסול הדרמטי בביירות באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, כולל בינה מלאכותית, יגבירו את ההשקעות בישראל בגזרת הסייבר.
עוד מציינים בסוכנות הדירוג כי החוב החיצוני לתוצר של ישראל 28.3%, אבל שכחו משום מה לציין כי לישראל בכלל יש עודף בחובות נטו מול העולם והוא הנתון הקריטי הקובע לגבי דירוג אשראי. בגדול, המשק הישראלי אינו זקוק לאשראי וכל נושא דירוג האשראי של ישראל חייב להיות בימים אלה הרבה פחות חשוב יחסית לעומת מה שהיה לפני עשרות שנים. הנתון החשוב ביותר עליו מביט העולם הפיננסי העולמי, כאשר הוא בוחן יכולתן ועוצמתן של מדינות, הוא מאזן התשלומים.
אז הנה לכם העודף בחשבון השוטף של ישראל נכון לסוף יוני 2024: הנתון האחרון שזה עתה התפרסם עומד על 23.75 מיליארד דולר, 4.62% מהתוצר. שנה קודם לכן העודף היה 20.61 מיליארד דולר, כלומר היה גידול בעודף בחשבון השוטף של בשנה אחת לסוף יוני של 15.3%. העודף ברבע השני של השנה 4.96 מיליארד דולר לאחר 5.63 מיליארד דולר ברבע הראשון של השנה.
שימו לב, מעט מדינות בעולם עם עודף כזה בחשבון השוטף ביחס לתוצר (הנתונים מנוכי עונתיות). העודף בחשבון השוטף של ישראל מבחינה אבסולוטית (לא לפי גודל מדינה או משק) במקום ה-22 בעולם. לשם השוואה, העודף בחשבון השוטף של האיחוד האירופאי רק 1.7%.
העודף בחשבון השוטף הנמשך מעל שני עשורים נובע בעיקר מענף ההייטק המצליח, המהווה 19% מהתוצר. כמובן שגם גילוי שדות גז כמו לוויתן ותמר, שהפכו את ישראל ליצואנית נטו של אנרגיה, משפעים וישפיעו על העודף בחשבון השוטף של ישראל, אך חלילה וחס מלהזכיר זאת בדו"ח של מודיס. עוד נציין את חריצות המשק העסקי בזכות הוותיקים והעלייה מבריה"מ לשעבר.
ברבע השני של השנה הגענו אולי כבר לתחתית מבחינת נתוני התוצר, שעלה בשיעור 0.2% בלבד לעומת הרבע הראשון של השנה (4% לעומת הרבע האחרון של 2023), שעדיין היה נמוך ב-1.5% לעומת הרבע השני של 2023 - וזאת לאחר ירידה של 1.1% ברבע הראשון של השנה לעומת מקבילו אשתקד. בחודשים האחרונים ישנה מגמת התאוששות ברורה במשק הישראלי, למרות המשך המלחמה. הכנסות המדינה ממיסים בעלייה בשעור שנתי של 10% מאז תחילת השנה.
הכנסות המדינה ממע"מ עלו בשמונת החודשים הראשונים של השנה ב-5% ל-87.6 מיליארד שקל. יצוא הסחורות עלה בשלושת החודשים האחרונים לחודש אוגוסט בשיעור שנתי של 18% לאחר עלייה בשיעור שנתי של 3% בשלושת החודשים למאי, כך עפ"י נתוני המגמה של הלמ"ס. יבוא הסחורות עלה בשיעור שנתי של 12% לאחר עלייה בשיעור של 20%, בהתאמה.
היצוא התעשייתי עלה בשיעור שנתי של 24% לאחר עליה של 1.9%, בהתאמה. כל האמור בקשר לחידוש הצמיחה בימים אלה אינו מוזכר אצל מודיס, גם לא יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית, עם עלייה בשלושת החודשים לאוגוסט בשיעור שנתי של 12.3% לאחר ירידה של 13.1%, בהתאמה, שיפור של ממש.
ייצוא טכנולוגיה מעורבת מסורתית עלה בשיעור שנתי של 70% לאחר עלייה בשיעור של 35%, בהתאמה. היצוא לארה"ב של סחורות עפ"י נתוני המגמה עלה בשלושת החודשים האחרונים לחודש אוגוסט בשיעור שנתי של 23%. היצוא לאירופה עלה בשיעור של 13%, בהתאמה. יצוא הסחורות לאסיה עלה ב-17%, בהתאמה.
שיפור משמעותי חל גם בשני הענפים שהיו עד כה מאחור, הבינוי והמלונאות - כך עפ"י הלמ"ס. בענף הבינוי חלה ירידה חדה באחוזי החברות שהגדירו את המצב הביטחוני והביקוש הנמוך כמגבלה חמורה.
אחרי כל זה, רמת החיים בישראל יציבה. רמת החיים, הצריכה הפרטית לנפש, עלתה ברבע השני של השנה בשיעור שנתי של 4.6% לאחר 26.5% ברבע הראשון של השנה. רמת החיים ברבע השני של השנה נמוכה רק ב-0.3% לעומת הרבע השלישי של 2023 טרם המלחמה. ברבע הנוכחי רמת החיים ממשיכה לעלות ככל הנראה. בשבעת החודשים הראשונים של השנה עליה של 6.4% בפדיון רשתות השיווק לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
עם פעילות כה נמרצת בישראל, גם בזמן המלחמה, אין פלא כי שעור האבטלה ירד לשפל של 2.6% בלבד, מהנמוכים בעולם. שיעור התעסוקה בקרב בני 25-64 מגיע ל-78.5%, ובקרבם שעור האבטלה 2.5%. שיעור העובדים במשרה מלאה עלה ל-78.2%. מספר הנעדרים זמנית ממקום העבודה ירד דרסטית באוגוסט ל-384,500 לאחר 523,800 ביולי, ירידה של 26.6%.
אין פלא כי מספר המשרות הפנויות באוגוסט השנה היה עפ"י נתוני המגמה של הלמ"ס 139,475 משרות - עליה של מעל 18% לעומת אוגוסט אשתקד. מספר המשרות הפנויות בענפי השירותים היה באוגוסט 80,230 לעומת 73,493 באוגוסט אשתקד, בהתאמה.
אין בדברים שנאמרו פה בכדי להפסיק ללחוץ על הממשלה, תהיה אשר תהיה, להעלות מיסים מיד עוד בתחילת שנת 2025 בכדי למנוע עלייה נוספת בגירעון התקציבי וכדי שאפשר יהיה לממן עוד כ-30 מיליארד שקל לשנה למערכת הבטחון שנאלצת לשנות פניה מצבא טכנולוגי לצבא משולב טכנולוגי-קומנדו-שריון-מודיעין.
עוד 30 מיליארד בשנה, ואף יותר, זה צו השעה. לצערנו, שר האוצר והממשלה הנוכחית מושכים רגליים, מתמהמהים במסמור תקציב 2025. אולי צריך לעשות שינוי בתיקים שמחזיקים השרים.
חייבים לעבור לממשלת אחדות לאומית, הפעם עבור המשק. שימו לב, נתוני המשק הטובים לא יהוו ערובה לתמיד, אחרת הדכדוך לעם ישראל, הנמצא באופוריה מחיסול חסן נסראללה, יתהפך לדכדוך כלכלי. לא לעולם חוסן.