"נוכח המצב הגיאופוליטי והמאקרו־כלכלי, נושא ההשקעות, בוודאי בחברות ישראליות, אמור היה להיות פסימי. הופתענו". למשפט הזה אחראי טיראן רוטמן, המנכ"ל בישראל של חברת המחקר והייעוץ האסטרטגי Frost & Sullivan, שם ערכו לאחרונה סקר בקרב משקיעי הון־סיכון אודות הציפיות הכלכליות שלהם. התוצאות, מתברר, היו טובות מהמצופה.
בחברת המחקר והייעוץ הבינלאומית ביקשו לגבש תמונת מאקרו על מצב הסטארט־אפ ניישן מנקודת המבט של המשקיעים באקו־סיסטם הישראלי. "הסקר נערך בקרב עשרות קרנות השקעה בישראל", מספר רוטמן. "שני דברים עיקריים עניינו אותנו: המחשבות לגבי המשק הישראלי והציפיות הכלכליות לגבי העתיד - לצד תחומי הטכנולוגיה שלדעת אותן קרנות יצליחו בצורה הטובה ביותר בשנים הקרובות. בגלל המצב המאקרו־כלכלי, בגלל המצב הפוליטי, בגלל המפגש בין מלחמה וכלכלה - רצינו לוודא איפה אנחנו עומדים".
התוצאות כאמור היו מפתיעות. "רבות מעשרות קרנות ההשקעה שאיתן שוחחנו גילו אופטימיות לקראת סוף שנת 2024. חלק גדול מהן מעריכות שנראה קצב השקעות הולך וגדל לקראת סוף השנה האזרחית", חושף רוטמן. "כמו כן, כששאלנו על שנת 2025, ציפיות המשקיעים היו חיוביות אפילו יותר. למעשה, יותר מ־80% מהקרנות היו חיוביות מאוד ואופטימיות מאוד לגבי עתיד ההשקעות בישראל. על אף האתגרים הגיאופוליטיים והמאקרו־כלכליים, עולם ההון־סיכון מראה עמידות, או לפחות ציפייה לעמידות גם בשנה הקרובה.
"בשנה החולפת", מסכם רוטמן, "היו הרבה אתגרים והיו פחות השקעות באופן יחסי, לפחות בהשוואה לשלוש השנים האחרונות. היו גם פחות גיוסים של הקרנות עצמן. אבל בשורה התחתונה, כיום אנחנו מזהים אופטימיות שפעמים רבות אפילו לנו קשה להסביר. גילינו אופטימיות לגבי היקפי ההשקעות, שלדעת המשיבים רק ילכו ויגדלו, וכך גם כששאלנו על גיוסי הון לקרנות עצמן. זיהינו שלחלק לא מבוטל מהנשאלים לא היו בשנה החולפת קשיים בגיוס הון, למרות מה שחשבנו. חלק גדול מהקרנות העידו כי לא נתקלו בקשיים משמעותיים בגיוסים".
המלחמה בצפון עלולה לשנות את התחזיות האופטימיות?
"קשה לחזות, אבל בכלכלה כמו בכלכלה - ציפיות של משקיעים, של בני־אדם, הן מה שמניע בסופו של דבר את הכלכלה. כרגע לא ניתן לדעת, כי ציפיות של משקיעים מבוססות על הערכות לעתיד. בזמן עריכת הסקר, הציפיות לעתיד היו אופטימיות. כלומר, שהמשק יצא מזה ושהיקף ההשקעות צפוי לצמוח.
"אני לא יודע לאיזה כיוון המצב בצפון יתפתח, אבל משקיעי הון־סיכון בדרך כלל מסתכלים היכן נמצאת התחתית, הקרקעית, מבחינת שפל כלכלי, ביטחוני וכן הלאה, מבחינתם זה דווקא הזמן הכי טוב להשקיע, כי בסופו של דבר משקיעי הון־סיכון משקיעים לטווח הארוך. כמו שנאמר בשירו של שלום חנוך, 'תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר', ואני מאמין בזה".
סייבר בראש
"אני חושב שדווקא האקטיביות של השבועות האחרונים מול לבנון והאירועים הדרמטיים האחרונים אולי יביאו אותנו לכך שהמצב ישתנה ונוכל לעבור ממציאות של מלחמה לאורך זמן לסיום המלחמה, לתקופה טובה יותר ואופטימית יותר - מה שגם יגדיל את ההשקעות", מוסיף תמיר מאירוביץ', מנהל פיתוח עסקי בחברת Frost & Sullivan.
בין קרנות ההון־סיכון שהשתתפו בסקר, מספר מאירוביץ', ניתן למנות בין היתר את StageOne Ventures, Bessemer Venture Partners, TLV Partners, Lool Ventures, Meron Capital, F2 VC, Fusion VC, Pico Partners, Jibe Ventures ועוד.
"שוחחתי עם בעלי תפקידים בקרנות הון־סיכון מובילות, גלובליות וישראליות, שמשקיעות בסטארטאפים ובהייטק בשוק הישראלי", אומר מאירוביץ'. "הם נשאלו עשר שאלות, פתוחות וסגורות. בין השאר שאלנו 'מהם התחומים שאתם מחפשים להשקיע בהם?' והתשובות היו: אבטחת סייבר, תוכנה לעסקים (B2B SaaS), טכנולוגיה עמוקה (Deep־Tech), טכנולוגיות הגנה (Defence־Tech), תשתיות נתונים ובינה מלאכותית, אקלים ואנרגיה.
"רואים שסייבר נמצא בראש, וגם כל תחום שקשור לעולם הביטחוני מבוקש יותר לאור המצב", מוסיף מאירוביץ'. "העובדה שתחום הסייבר מוביל מעידה על כך שהיזמים הישראלים מאוד חזקים בזה, וזו מגמה מתמשכת. גם בהשוואה גלובלית, זה תחום שאנחנו מאוד חזקים בו. מבחינת מגמות השקעה, התשובות לא הפתיעו אותנו במיוחד והיו דומות למה שכבר הכרנו. זאת מלבד תחום ה־Defense־Tech, שלא היה חזק לפני המלחמה והפך למבוקש יותר נוכח המצב".
ורוטמן מוסיף: "אין ספק שתחומי הסייבר הם אלה שמובילים את קטר ההייטק הישראלי. מנגד, אנחנו מזהים פחות רצון מצד המשקיעים להשקיע בנקודת הזמן הנוכחית בעולמות מדעי החיים בכללותם".
שאלה נוספת בסקר הייתה: "איך אתם תופסים בראייה רחבה את מצב תעשיית הסטארטאפים וההשקעות בישראל בתקופה זו, ומה הצפי לתקופה הקרובה?".
"כאמור, לגבי סוף 2024 הרוב - כ־80% - ראו את המצב בסך הכל כחיובי. ואילו מבחינת הצפי ל־2025 הציפיות היו אפילו גבוהות יותר", מציין מאירוביץ' ומודה שהאופטימיות הזו הפתיעה אותו."אנחנו כמעט שנה נמצאים בסיטואציה מורכבת מבחינה ביטחונית, וזה לאחר שנה מורכבת גם בתחום הפוליטי, ולמרות זאת רואים שיש אמון גדול בשוק הישראלי, ביזמים הישראלים", הוא אומר.
איך אתה מסביר זאת?
"אני חושב שבאמת יש פה ייחודיות. זה האופי הישראלי, היזמים הישראלים, היכולת המרשימה לתפקד במצבים של אי־ודאות ומצבי חירום לאורך זמן. המוח הישראלי, הייחוד של היזמים, השאיפות הבאמת מאוד מרשימות שלהם והאמונה בניסיון של היזמים - הם כנראה הסיבות לכך".
בין כל האופטימים היו גם כמה פסימים?
"היו בודדים שצפו תחזיות פחות אופטימיות, אבל הם היו חלק קטן מאוד מהנשאלים. הנימוק היה הפחד מאי־הוודאות הנובעת מהמצב במדינה והמלחמה שלא נגמרת. תשובה נוספת הייתה שיש יזמים פוטנציאליים שהיום לא מקימים סטארטאפים בגלל אי־הוודאות. אבל כאמור רק חלק קטן ענה כך, הרוב ציינו שיש המון הזדמנויות, המון יזמים מאוד איכותיים והמון טכנולוגיה מאוד מעניינת שצומחת כאן".
אחת השאלות בסקר התייחסה גם לאתגר המרכזי של הקרנות בתקופה זו. "האתגרים שהם ציינו לאו דווקא קשורים במצב הנוכחי, אלא אתגרים שגם בימי שגרה מתמודדים איתם", אומר מאירוביץ'. "התשובה הראשונה הייתה התחרות בשוק הישראלי. יש לא מעט משקיעים שבוחרים להשקיע בשוק הישראלי, ולכן לכל משקיע קיימת התחרות למצוא את היזם ואת ההשקעה הכי טובה.
"אתגר נוסף של משקיעים רבים הוא לעזור לסטארטאפים שהם כבר השקיעו בהם בעבר, כלומר לעזור להם לצמוח למכירות משמעותיות יותר בשוק הגלובלי. כמו כן, חלק מהקרנות משקיעות בשלב מאוד מוקדם, וחלקן צריכות לסייע לסטארטאפים לגייס את הסיבוב הבא. זה עוד אתגר שהם מציינים. מעבר לסיבוב הראשון (Seed), אחד האתגרים הוא לסייע לסטארטאפים לגייס את סיבובי ההמשך, שהם בדרך כלל בהיקפים גדולים יותר של כסף ומתבססים גם על נתונים פיננסיים של אותם סטארטאפים".
כסף על הגדר
בסקר, מספר מאירוביץ', מלבד הקרנות הבינלאומיות המשמעותיות עם המון כסף שמשקיעות בשוק הישראלי, השתתפו גם קרנות מקומיות. "התשובה לגבי האתגר של חלק מהקרנות המקומיות הייתה שלפעמים הקרנות הגדולות הבינלאומיות יכולות להשקיע כאן סכומים גדולים, ולכן הן לעיתים טורפות את הקלפים והרבה פעמים מנצחות בתחרות של ההשקעה", הוא מסביר.
אילו עובדות מעניינות נוספות למדת מהסקר?
"היו כאלה שענו שיש כרגע הרבה כסף שיושב על הגדר. קרנות הרי מגייסות כסף שיושב אצלן ומיועד להשקעה לאורך שנים. יש קרנות שלנוכח המצב פחות אקטיביות בגלל אי־היציבות, ואולי שומרות את הכסף שלהן לטובת תקופות בטוחות יותר ולא מבצעות עכשיו השקעות. יש להן את הכסף הזה, והן מחכות שהמצב יתייצב.
"זאת לעומת קרנות אחרות שגם בימים אלו משקיעות המון ומאוד אקטיביות, ודווקא רואות במצב הנוכחי הזדמנות להשקיע. רוב הקרנות שדיברתי איתן אקטיביות ומחפשות להשקיע, אבל היו גם כמה שסיפרו שיש באמתחתן הרבה כסף שיושב על הגדר".
נתון נוסף, מציין מאירוביץ', הוא העובדה שקרנות רבות מעדיפות להשקיע ביזמים סדרתיים ומנוסים (Second timers) - כאלה שכבר הקימו חברות גדולות בעבר ואף עשו אקזיט. "הקרנות יותר מאמינות בהם כי בסופו של יום קרנות שמשקיעות בשלבים מוקדמים, משקיעות בעיקר בצוות ובבן־אדם", הוא אומר.
"לכן, אם בא מישהו עם קבלות, בין אם הוא יזם סדרתי או אנשים עם ניסיון רב בתעשייה, המשקיעים מרגישים יותר בטוחים להשקיע בהם, וכך גם ביוצאי יחידות טכנולוגיות מובחרות בצה"ל שמקימים סטארטאפים. הנתון המעניין, לדעתי, הוא העובדה שבשלבים המוקדמים מה שהכי חשוב למשקיעים זה לראות צוות חזק. זה הפקטור הכי חשוב מבחינתם".
בסיכומו של דבר, אומר מאירוביץ', הסקר מעיד על תחושת האופטימיות החזקה בקרב משקיעי הון־סיכון בשוק ההייטק של ישראל. "על אף אתגרים כגון אי־יציבות גיאופוליטית והאטה כלכלית גלובלית, המשקיעים נשארים בטוחים ביכולתה של ישראל לשמור על מעמדה כמובילה עולמית בתחום הטכנולוגיה והחדשנות", הוא קובע. "ישראל ידועה כסטארטאפ ניישן, ויש לאורך שנים ארוכות סטארטאפים מדהימים וטכנולוגיות פורצות דרך שיצאו מפה.
"הציפייה שלי, נקודת המוצא, הייתה שלאחר שנה מורכבת של מלחמה האופטימיות לא תהיה מאוד גבוהה, אבל נראה שבאמת השוק הישראלי, הסטארטאפים, היזמים, מצליחים להראות ביצועים יפים - מה שגם משאיר את הקרנות אופטימיות.
"העובדה שדווקא בתקופה כה ארוכה של אי־יציבות רואים הערכות אופטימיות ואמירה, אפילו של קרנות מאוד גדולות, שהן הולכות להשקיע בישראל גם לאורך השנים הבאות - מעידה על אמון במוח הישראלי, ביזמים הישראלים, ביצירתיות, ביכולת לצמוח מתקופות משבר וביכולת לראות דווקא הזדמנות בתקופות של אי־יציבות דווקא הזדמנות.
"זה אולי גם מה שעושה אותנו מיוחדים. אנחנו לא מדינה קלאסית כמו נורווגיה למשל. יש לנו את כל האתגרים שלנו, אבל מצד שני זה הכוח שלנו. הסקר הזה נעשה בתקופה מאוד מורכבת, והתקבלו כאלה תוצאות. תארי לעצמך אילו תוצאות היו מתקבלות, אם הסקר היה מתקיים לקראת סיום המלחמה".