"חפש את המטמון" הוא בדרך כלל משחק ילדים שמסתיים כעבור מספר שעות, כשמי שפתר את כל כתבי החידה ומגיע לאוצר הנסתר מוכרז כמנצח. במקרה שלשמו התכנסנו כאן, החיפוש אחר המטמון נמשך לא פחות מ-31 שנה והוביל אנשים אל הקצה (הטרגי לעיתים) בחיפוש אחר פסלון מוזהב של ינשוף.
עשרות אלפי חובבי חידות ברחבי צרפת הצטרפו למצוד אחר פסלון של ינשוף מוזהב במה שהוכרז כציד האוצרות הארוך ביותר בהיסטוריה ש- והוא סוף כל סוף הגיע לסיומו לאחר שנמצא הינשוף המסתורי. ספר חידות "בעקבות ינשוף הזהב" פורסם ב-1993 ובו סדרה של 11 חידות ורמזים שאמורים להוביל אל המקום בו נמצא הרמז ה-12 שמוביל אל המטמון. ביום חמישי בשבוע שעבר הודיעו ברשתות החברתיות שהחיפושים אחר הינשוף הגיעו לסיומם.
ספר החידות נכתב על ידי מומחה התקשורת רג'יס האוזר ואויר על ידי האמן מישל בקר. האוזר, הארכיטקט מאחורי החידות, השתמש בתחילה בשם העט "מקס ולנטין" כדי למנוע מציידי האוצרות האובססיביים ביותר לחפש אחריו. האוזר קבר פסל ברונזה של ינשוף (העתק של ינשוף הזהב) במקום סודי בצרפת ופרסם בספר רמזים שהיו רובם חידות קצרות או משחקי מילים. המוצא בר המזל יוכל להחליף את ציפור הברונזה בציפור מוזהבת, שהוערכה באותה עת בשווי מיליון פרנק - שעל פי הגרדיאן זה שווה ערך כיום לכ-300,000 אירו - בערך מיליון ורבע שקלים (אם כי על פי חלק מההערכות שוויו כיום הוא 165,000 דולרים - 625,000 שקלים).
בהודעה שפרסם מארגן המשחק הרשמי ומאייר הספרים מישל בקר נאמר: "אישרנו שההעתק של ינשוף הזהב נמצא אמש. במקביל נשלח פתרון במערכת האימות המקוונת. לכן זה חסר טעם כעת לנסוע ולחפור במקומות שאתם מאמינים שהמטמון עשוי להימצא בו". טרם פורסמה זהותו של הזוכה או המיקום בו אוחסן ינשוף הזהב. הפתרונות שסיפק מוצא המטמון נבדקות כעת, נכתב בהודעה.
ספר החידות יצר קהילה של יותר מ-200,000 שחקנים מצרפת ומחוצה לה, הידועים בכינוי "הינשופים". בסרט דוקומנטרי שפורסם ביוטיוב אמר בקר שהוא פיקח ומימן את יצירת הפרס - ינשוף עשוי משלושה קילוגרמים של זהב ושבעה קילוגרמים של כסף עם שבבי יהלום על פניו. משקלו של הינשוף המוסתר היה 33 קילוגרמים, גובהו 25 סנטימטרים ורוחבו 50 סנטימטרים.
אירועים שבהם "הינשופים" יכלו להיפגש ולשתף טיפים אורגנו ברחבי צרפת. במסגרת החיפוש יכלו השחקנים להיעזר בשלוש טכניקות: שימוש במפות, שימוש בפתרונות של 11 החידות כדי לזהות את מיקום החידה ה-12 והאחרונה, ופתרון החידה האחרונה - גם היא בעזרת החידות הקודמות - כך שיתברר מיקומו של המטמון הנסתר. באתר הרשמי, בקר הזכיר ל"ינשופים" לא לחפור בורות ברכוש ציבורי או פרטי ללא אישור.
ציידי האוצרות שמחו לשמוע שהינשוף נמצא. אחד כתב בפורום העוסק בנושא: "סוף סוף - הוא שוחרר!" ואחר הוסיף: "לא חשבתי שאחייה כדי לראות את היום הזה". "זה כמו הקורונה. כל כך טוב שזה נגמר", אמר מחפש שכבר התייאש מזמן. אחר חיזק את דבריו: "באופן מוזר, אני מרגיש הקלה. אני נואש לדעת את התשובות עכשיו כדי לראות אם הייתי בכיוון הנכון".
עוד ב"אסור לפספס":
יצאה לטייל ומצאה גביש של אבן חן ענקית ששווה הון
"הפכתי למיליונרית בן לילה בשל טעות - ונאלצתי להחזיר את כל הכסף"
כלי התקשורת בצרפת דיווחו גם על סוף המרדף בן השלושה עשורים, כשאחד מציידי האוצרות מדרום צרפת סיפר לרדיו "פראנס אינטר": "אני מאוכזב, כי חשבתי שאני קרוב לפתרון, אבל במקביל שמח שזה נגמר". הגבר בן ה-30 סיפר שבילה את כל סופי השבוע שלו בשנתיים האחרונות בחיפוש אחר הינשוף - ולעיתים מצא את עצמו יוצא לחפירות באמצע הלילה.
האוזר מת ב-2009 והמאייר מישל בקר לקח עליו את תפקיד מאסטר המשחק הרשמי. האוזר ובקר החליטו לקבור העתק של הינשוף ולשמור את המקור היקר במקום בטוח. על מנת לתבוע את הפרס, המוצא יצטרך להגיש את ההעתק יחד עם התשובות לכל החידות בספר.
החיפוש גרם לגירושים, אשפוזים ופיצוצים
על פי סרט תיעודי משנת 2021, הרעיון נוצר בהשראת "נשף מסכות", ספר חידות משנת 1979 מאת קיט וויליאמס, שבו ציידים נאלצו לפתור מספר חידות כדי למצוא ארנבת מוזהבת. מה שאולי הייתה פעילות מהנה עבור חלקם, הפך לאובססיה של אחרים, כשעבור חלק מהמשתתפים, הצייד הפך מתחביב במשרה חלקית לאובססיה שהשתלטה על חייהם, כשנרשמו דיווחים על מחפשי אוצרות שהתגרשו כי החיפושים הרסו להם את הזוגיות, בעוד שאחרים הוציאו סכומי כסף מוגזמים כדי לנסוע לצרפת ולהצטרף לחיפושים.
עוד פורסם כי לפחות אחד פיתח אובססיה כה חמורה שהוא מצא את עצמו מאושפז בבית משוגעים. עם השנים פורסם גם שתשתיות נהרסו ופשעים בוצעו בחיפושים אחר האוצר, כמו במקרה של אדם שניסה לפוצץ קפלה לאחר שהחליט שיש סיכוי שהאוצר נמצא מתחתיה. בשנה שעברה, בכפר נידח במזרח צרפת, נאלץ ראש עיר מקומי להגיש תחינה נואשת לציידים להפסיק לחפור בורות סביב הקפלה שלו שיושבת על סלע, שמתחתיו האמינו שקבור הינשוף.