"מוסלמי קיצוני, שיטיף לג'יהאד או יעשה מהלכים שיכולים לסכן את האינטרסים של איחוד האמירויות, ימצא את עצמו תוך שתי שניות אזוק ובחקירה. יש כאן גישה בלתי מתפשרת של הממשל שמביאה אפס סובלנות לפונדמנטליות, גם כאשר ברקע יש את המלחמה. נכון, התמונות מעזה ומלבנון לא תורמות, אבל הן רחוקות מלאיים על הסכמי אברהם. דובאי הייתה ונותרה מדינה פרגמטית מאוד, שרואה את מערכת היחסים שלה עם ישראל כמנוף אסטרטגי משמעותי מאוד".
המילים הללו, שמגיעות מפיו של איש עסקים מאיחוד האמירויות המקורב למוקדי השלטון, נשמעות על רקע שאלות שמתרבות בעולם הערבי. לא מעט אנשים תוהים על טיב מערכת היחסים עם ישראל אחרי שנה של מלחמה, ובמיוחד על האתגר ההולך וגובר לשמור על הסכמי אברהם מאז ה-7.10.
כדי להבין עד כמה השלטון באיחוד האמירויות נחוש למנוע היווצרות של קבוצות אופוזיציה דתיות קיצוניות, איש העסקים מספר: "לפני מספר חודשים נפתחה קבוצת וואטסאפ שבה היו חברים עשרות צעירים בגילאי העשרים, חלקם בנים של אנשי עסקים בכירים. הקבוצה עסקה גם בתכנים של אסלאם קיצוני. זו לא הייתה התארגנות לפיגועים חלילה, אבל זה 'הריח לא טוב' לשלטונות. הם מיד נכנסו לתמונה. כל ניסיון, אפילו קטן, לקדם אידיאולוגיות קיצוניות נתקל במגבלות ואכיפה סופר מחמירה".
"הראייה הפרגמטית של השלטון באיחוד האמירויות, שמבין שהאסלאם הקיצוני מהווה איום קיומי, לא התפתחה רק בעשור האחרון, אלא מושרשת עמוק בתפיסת העולם של ההנהגה כבר שנים רבות", מציין המזרחן הבכיר אדי כהן, שמתמחה בסכסוך הישראלי-ערבי מנקודת המבט של העולם הערבי: "בשנות השמונים, כאשר האב המייסד של איחוד האמירויות נפטר, הגיע דור חדש, שלמד בארצות הברית, בריטניה ובמקומות נוספים במערב, שהבין כי צריך להילחם באחים המוסלמים. הם שאלו את עצמם איך אנחנו נלחמים בקיצוניות ואז הגיעו למסקנה כי צריך להחליף את כל המורים בבתי הספר. ביום אחד הם פיטרו את כולם, את כל אלו שהביאו מירדן, מטוניס ומרמאללה, והחליפו אותם. האויב של אויבי - חברי".
בתוך מארג האינטרסים השונים, ישנו אינטרס אחד חשוב ביותר - שיתוף הפעולה בין איחוד האמירויות לישראל מהווה מרכיב חשוב במאבק המשותף מול השפעתה האזורית של איראן. מאז הכריזה על עצמאות ב-1971, נמצאת איחוד האמירויות במתח מתמיד מול איראן, שכנתה, שהשתלטה על שלושה איים, אותם רואה פדרציית הנסיכויות כחלק בלתי נפרד משטחה הריבוני.
לדברי כהן, איראן, שממשיכה לקדם את השפעתה באזור באמצעות תמיכה בארגונים כמו חיזבאללה והמורדים החות'ים בתימן, מחזקת את המארג התועלתי של ישראל ושל איחוד האמירויות: "הדמון האיראני, שמפחיד ביותר את השלטון באיחוד האמירויות ובישראל, יוצר מפגש אינטרסים חזק מאוד בין השניים".
בנוסף, איחוד האמירויות לא מסתירה את העניין שלה במומחיות הישראלית. היא רואה בשיתוף הפעולה הזדמנות להאיץ את תהליך הגיוון הכלכלי שלה, בניסיון לצמצם את התלות בנפט ולהתחרות בשכנתה הגדולה, סעודיה, שנמצאת בעצמה בתנופת מודרניזציה מרשימה, ולקראת המלחמה בעזה כבר הייתה על סף נורמליזציה עם ישראל.
"אבל אל תתבלבל", אומר איש העסקים המקורב לשלטון. "וושינגטון היא שחקן מרכזי בשימור היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות. האמריקאים לא רק סייעו לייצר את הסכמי אברהם, הם ממשיכים לעבוד קשה מאחורי הקלעים כדי לוודא שהקשרים לא ייפגעו גם בזמן המשבר הנוכחי. הם שם, מגבים ומתווכים. בלי התמיכה האמריקאית, הייתם במקום אחר לגמרי. כן, הממשל האמירתי מביע דאגה פומבית לגבי המצב בעזה, והוא גם גינה בפומבי את הפעולות הישראליות, אך גם את חמאס. כלפי חוץ הם חייבים לשמור על מבע אכפתי, אבל לרגע לא שוכחים 'על איזה צד מרוחה החמאה'".
דובאי היא אי של יציבות במזרח התיכון עבור ישראל, וזה מתבטא גם באוויר. בעוד שחברות תעופה רבות ממדינות המוגדרות 'חברות' הפסיקו לטוס לישראל עם פרוץ המלחמה, פליי דובאי מאיחוד האמירויות היא אחת הבודדות שהמשיכה להפעיל טיסות ברציפות מאז ה-7 באוקטובר עם עצירות נקודתיות בלבד בזמן מתקפות טילים או בסמוך להן.
"ההוראה להמשיך לטוס באופן סדיר לא הגיעה מפקיד זוטר, בלשון המעטה", אומר גורם ישראלי המעורה במתרחש. "זה גם בדיוק מה שממחיש מדוע דובאי נחשבת ליעד בטוח יותר לישראלים מאשר צרפת. בפריז, למשל, יש שכונות מוסלמיות שלא הייתי נכנס אליהן, גם אם הייתי חמוש ב-M16 מקוצרר. לעומת זאת, בדובאי ישראלי יכול להתהלך בחופשיות בכל רחוב, בכל שעה משעות היום והלילה, בלי לחשוש שמשהו רע יקרה לו".
"גם היום, שנה לתוך המלחמה, אף דרשן במסגד לא יעז לחרוג מהקו. כל דבר שרק מדיף ניחוח של פונדמנטליזם - מטופל באופן מיידי וביד קשה. עשבים שוטים פשוט לא גדלים שם", אומר כהן.
אלי וורטמן, המייסד-שותף של קרן ההון סיכון הירושלמית פיקו ונצ'ר פרטנרס, סיפר בראיון ל"טיימס" שמה שמחזיק את הקשרים העסקיים עם האמירויות הוא לא רק ההזדמנויות הכלכליות, אלא גם העובדה שישראלים מרגישים שם רצויים. "תחושת הברכה הזאת היא מרכיב קריטי", הוא ציין.
"המקרה הכי קיצוני שנתקלתי בו היה שילד קטן אמר לי 'פלסטין'. תוך שתי שניות ההורים שלו באו לקחת אותו", אומר אלעד, בחור חרדי בן 40, המתגורר בדובאי כבר 3 שנים עם משפחתו. הוא מתהלך עם פאות וחזות יהודית מובהקת, אך לדבריו אינו חש מאוים. "אני מרגיש בטוח כאן יותר מאשר בירושלים. ברוך השם. המקומיים מכבדים אותנו, ואנחנו מצליחים לשמור על שגרת חיים יהודית. להבדיל, חזרתי לביקור אצל ההורים בירושלים, המתגוררים בימין משה, וספגתי קללות מנערים ערבים כשצעדתי לכותל עם אשתי".
הגישה המעשית של איחוד האמירויות הפכה את דובאי לאי של יציבות במזרח התיכון - ולא רק עבור ישראלים. מאז 2020, דובאי מחזקת את מעמדה בעולם, כשהיא פותחת את שעריה לכולם. המדיניות שלה, שמקבלת בברכה כל אזרח מכל פינה בעולם, כולל ישראלים, הוכיחה את עצמה. בזמן שאפילו שוויץ, סמל הניטרליות האירופית, נאלצה להיכנע וליישר קו עם הסנקציות על רוסיה, דובאי בחרה בקו הפוך. היא הבינה שההון האנושי והכסף הגדול שזורם אליה הם המפתח לשגשוג שלה. דובאי של 2024 שונה מאוד מזו של 2019: תאגידים רב-לאומיים מקימים מפעלים ומשרדים באיחוד האמירויות בקצב שלא נראה מאז עצמאות המדינה לפני חמישה עשורים. אלפי מומחים עוברים לדובאי במסגרת רילוקיישן, כשהמדינה מציעה פתיחות כלכלית וסביבה עסקית א-פוליטית שמושכת אנשי עסקים מכל העולם.
במדד החופש הכלכלי של מכון הריטג', איחוד האמירויות דורגה במקום ה-24 מתוך 176 מדינות, מעל ארה"ב. גורמים זרים מציינים את הקלות שבה ניתן להקים עסקים, לשכור דירות ולאשר ויזות. "כאן כולם חושבים מסחרית, כמעט בלי פוליטיקה", אומר סוחר ישראלי שמחזיק משרדים בדובאי, ומוסיף: "אי אפשר להגיד שהמלחמה לא מייצרת מורכבות, אבל בסופו של דבר, כולם זוכרים היטב לשם מה הם הגיעו לשם - לעשות כסף. זה לא משנה אם אתה יהודי, מוסלמי, נוצרי או צ'רקסי - כל עוד אתה משחק לפי הכללים ולא עושה דווקא, והולך עם חולצה עליה יש תמונה של בן גביר - הכול בסדר. יש כאן אפס טולרנטיות לקיצוניות".
כפועל יוצא של ההגירה החיובית לדובאי, הביקוש האדיר לדיור מציב אתגר הולך וגובר לעיר, שמתקשה לספק מענה לגל הזרים שהציפו אותה בשנים האחרונות. על פי נתונים שפרסמה חברת ייעוץ הנדל"ן הגלובלית JLL, מחירי הבתים בעיר רושמים עלייה רצופה כבר 16 רבעונים. על פי נתונים שפורסמו על ידי Reidin.com, מחירי הדירות והבתים בדובאי המשיכו לעלות בצורה משמעותית. ברבעון הראשון של 2024, המחירים זינקו ב-20.71% לעומת השנה הקודמת (16.81% אם לוקחים בחשבון את האינפלציה). מדובר בהמשך מגמה שעלתה ב-20.14% בשנת 2023, ב-9.53% בשנת 2022 וב-9.25% בשנת 2021.
חברת ההשקעות פלקון תשואות מבצעת ניתוח קבוע של השוק במסגרת ליווי משקיעי נדל"ן, תוך שימוש בכלים אנליטיים מתקדמים. בסקירה שביצעה עולה כי, לדוגמה, במרינה בדובאי, מחירי דירות 3 חדרים נעו בעבר בטווח של 2,800,000 עד 4,000,000 שקלים, והיום הם עומדים על 4,200,000 עד 6,000,000 שקלים. השוק שם רותח, כך לפחות עולה מנתוני Bayut, שמבוססים על רשות הקרקעות של דובאי. על פי הנתונים, במחצית הראשונה של 2024 בוצעו 43,075 עסקאות מכירת נכסים, בהיקף כולל של 122.9 מיליארד דירהם. העסקאות כללו נכסים למגורים ולמסחר, והן משקפות את היקפי הסחר הגואים בשוק הנדל"ן של דובאי.
"היא מהווה את אחד היעדים האטרקטיביים ביותר להשקעות בעולם בזכות כלכלה יציבה, יסודות פיננסיים חזקים והיכולת למצוא כל הזמן הזדמנויות חדשות לצמיחה," אמר לאחרונה השייח' חמדאן בן מוחמד בן ראשיד אל מכתום, נסיך דובאי ויו"ר מועצת המנהלים של דובאי, שהוסיף כי משקיעים בינלאומיים, מוסדות ועסקים ממשיכים להביע אמון רב בכלכלה המקומית.
ולסיכום, השאלה הגדולה היא מה צריך לקרות כדי שאיחוד האמירויות תשנה את יחסה כלפי הישראלים. "צריך לקרות משהו שהסיכוי לו שואף לאפס - כמו התערבות של ישראל בענייניה הפנימיים של האמירויות, או אפילו ברית עם חמאס".