מיליארדים ועוד מיליארדים: מה מגלים נתוני האשראי שלנו?

לפני כמה חודשים פורסם פוסט בפייסבוק ובו תמונה ישנה של זוהר ארגוב מתוך סרטון ארכיון של תאגיד השידור כאן בשחור לבן. הסרטון צולם ככל הנראה בשנות ה-80, שיא פריחתו של מי שידוע כמלך הזמר המזרחי. אלא שהדבר הבולט בתמונה הוא מחירון של דוכן אוכל רחוב שאל מולו פסע ארגוב. "מנת פלאפל - 6 שקלים, שווארמה - 10 שקלים", היה כתוב, שחור על גבי לבן בשחור לבן.

יקר פה, זה לא סוד ולא חדש, ומשום מה למרות שהנושא רלוונטי לכל אזרח במדינת ישראל ולא יורד מסדר היום התקשורתי, כלום לא משתנה. לא סתם הישראלים אוהבים לטוס לחו"ל ולספר כיצד אכלו ארוחה למשפחה שלמה ב-50 שקלים, כולל טיפ! אלו דברים שבישראל אי אפשר להרשות לעצמך מבלי לקרוע את הכיס. ולא מדובר רק במסעדות ואוכל רחוב, עליית המחירים החדה מורגשת גם בסופרמרקטים, במעדניות ואפילו בפיצוציות.

אבל לא תמיד זה היה ככה, ואותו פוסט עם תמונה משלהי שנות ה-80 מראה שפעם זה היה נראה אחרת. אלא שבכל שנה שעוברת ישראל הולכת ומתייקרת בצורה חדה מאוד. יש שיאמרו חדה מדי.

כ-120 מיליארד שקלים הוציאו בשנה החולפת (בין 1 בספטמבר 2023 עד 31 באוגוסט 2024) הישראלים על קניות שוטפות ובפרט כאלו הנוגעות לתחום המזון (רשתות שיווק, מסעדות ומזון מהיר, מכולות ופיצוציות ומעדניות, מאפיות וקצבים), כך לפי נתוני חברת שבא (שרותי בנק אוטומטיים), מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, שמציגה את הוצאות הישראלים בכרטיסי אשראי.

נשמע לכם המון? כדי להבין את המספר האסטרונומי צריך לצלול לנתונים של השנים הקודמות. בשנה שלפני, לפני שפרצה המלחמה (בין 1 בספטמבר 2022 עד 31 באוגוסט 2023), הוציאו הישראלים כ-110 מילארד שקלים, פער של 10 מיליארד שקלים בשנה אחת. אם נלך ארבע שנים אחורה לפרוץ הקורונה נראה כי למרות הבהלה והסגרים הוציאו הישראלים כ-83 מיליארד שקלים, פער של קרוב ל-40 מיליארד מהשנה הנוכחית. ואם נלך 7 שנים אחורה נראה שההוצאות של הישראלים עמדו על כ-70 מיליארד, פער של 50 מיליארד מהשנה הנוכחית.

איך קרה שההוצאות קפצו בצורה כה משמעותית בפרק זמן זה? וכמו שכולנו יודעים, המשכורות לא זינקו עמן באותה מידה..

המשק הישראלי נפגע בשנה האחרונה בצורה קשה מאוד בשל ההוצאות הכבדות של המלחמה, ונראה כי התוצאה הישירה לכך היא עליית מחירים דרמטית. בחודש ינואר האחרון פרסם מבקר המדינה דו"ח חריף, לפיו מחירי המזון בישראל יקרים ב-51% בהשוואה למדינות האיחוד האירופי ובכ-37% בהשוואה למדינות ה-OECD.

תוסיפו לכך את העובדה שמאז פרוץ המלחמה כמעט בכל חודש עלה מדד המחירים לצרכן, כשקצב האינפלציה בחודשים ספטמבר 2024 לעומת ספטמבר 2023 - עומד על 3.5%. רק בחודש האחרון ירד במעט מדד המחירים ב-0.2% אולם בהשוואה לשנים הקודמות המחירים עדיין נחשבים ליקרים במיוחד.

אחת הסיבות לכך שההוצאות גדלו בצורה כה משמעותית מתייחסת לעובדה שהרבה ישראלים נשארו בארץ בשנה האחרונה. בגלל המצב הביטחוני חברות טיסות זרות רבות ביטלו את הטיסות לישראל ומחירי הטיסות של החברות הישראליות עלו באופן משמעותי, ובכך נרשמה עלייה דרמטית של 61.8 אחוזים בהוצאות של ענף התעופה.

גורם תורם לכך הוא העובדה שעיקר הטיסות היו של חברות ישראליות וכאמור בחירים יקרים במיוחד. לפי נתנוים של רשות שדות התעופה קיימת ירידה בהיקף הטסים אבל עלייה בהוצאות. כלומר, גם אם קנינו פחות כרטיסים הם היו יותר יקרים.

⁠בשנים האחרונות, מאז משבר הקורונה, ראינו גידול משמעותי בהיקפי ההוצאות בעסקאות אונליין (ללא הצגת כרטיס).

חודש נובמבר ידוע כחודש הקניות, כאשר אירוע המכירות הבינלאומי הראשון שמתקיים בו הוא "יום הרווקים הסיני", שמתקיים בתאריך קבוע בכל שנה, 11.11, אחריו מגיע "בלאק פריידיי" שקורה באופן רשמי ביום שישי האחרון של חודש נובמבר, (השנה ב-29.11) אבל בשנים האחרונות מתחיל גם כמה ימים קודם, הן בחנויות הפיזיות והן בחנויות האונליין.

אחרון ברשימה הוא ה"סייבר מאנדיי" אירוע מכירות אונליין שמתקיים ביום שני מיד אחרי הבלאק פריידיי, וכולל בעיקר הנחות על מוצרים מתחום הדיגיטל. השנה גלש הסייבר מאנדיי לתחילת חודש דצמבר והוא יחול ב-2.12.

תחום האונליין התפתח בשנה האחרונה במיוחד כשמסתכלים על הרכישות של המשלוחים במסעדות. דבר זה בא לפצות את האנשים שנשארו בבית תחת ההגבלות של פיקוד העורף כתוצאה מהמלחמה, החשש להתרחק ממרחב מוגן ובאופן כללי מצב הרוח הירוד של העורף הישראלי שפחות יצא החוצה לבלות אלא נשאר בבית. כאמור, רק בתחום המסעדנות זינק סכום הרכישה באונליין בשנה האחרונה לכ-9.3 מיליארד לעומת 8 מיליארד בשנה שקדמה לו. עד כמה הזינוק משמעותי? בשנים שלפני כן ההבדל היה כ-700 מיליון שקלים, כמחצית מההבדל בשנה האחרונה.

מנגד, בשנה החולפת נראה שהישראלים שצרכו ורכשו מוצרים כמו ביגוד והנעלה העדיפו לצאת החוצה מביתם לקניונים ומרכזי הקניות הפתוחים ולחנויות ברחוב. זה משהו שאופייני לתקופת מתוחות שבהן "מסע שופינג" מפצה על מצב נפשי כזה או אחר.

בשורה התחתונה, נראה כי ההוצאות הגבוהות הן כאן כדי להישאר - אם בשל המחירים הגבוהים ואם בגלל שנראה כי הישראלים נצורים בארצם, וגם בשל עליית מחירי חומרי הגלם בעולם. הצרכנים המקומיים יכולים, לפחות, לנסות לכלכל צעדיהם בחוכמה - לרכוש בזול ובמבצעים כאשר זה מתאפשר, להשוות מחירים ולחפש את האופציה המשתלמת, ולמקסם את ההטבות בכרטיסי האשראי ואת מועדוני הצרכנים שהם חברים בהם או יכולים להיות חברים בהם.