שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומזכ"ל ההסתדרות ארנון בר-דוד נפגשו אתמול (שלישי) בערב לישיבת תיאום עמדות בנושא גזירות המיסוי בתקציב 2025. בישיבה השתתף גם הממונה על השכר באוצר אפי מלכין וכן נציגי ההסתדרות. הפגישה הייתה חשובה במיוחד לנוכח הצורך הדחוף להביא ביום שישי בבוקר לישיבת הממשלה את אישור תקציב 2025, ולהתאימו לאילוצים שנקבעו במהלך הימים האחרונים.
בערב הפגישה כבר היה ברור שהממשלה אינה ממלאת את חלקה במאמץ, שאמור להתבטא בסגירת משרדי ממשלה או בצמצום כספים קואליציוניים. עובדה זו הפכה את הסיכוי לקבלת תביעות מהנהגת ההסתדרות לנמוך ביותר. בהתאם לכך, גם ההיענות של מזכ"ל ההסתדרות לדרישות האוצר היו חלקיות ביותר.
כך מיסוי קרנות ההשתלמות ירד סופית מהפרק. במסגרת זו הכוונה הייתה להטיל מס על צבירת החיסכון בקרנות ההשתלמות החל מהשנה השביעית לחיסכון (אחרי שהקופה הופכת לנזילה) ואילך.
הידיעות בנושא גרמו בימים האחרונים למגמה מואצת של משיכת כספים מקרנות השתלמות נזילות, אף שהמיסוי עליהן לא עמד על הפרק.
סוגיה נוספת במסגרת הצעת התקציב היא הקפאת העלייה בשכר המינימום. ההסתדרות דוחה דרישה זו על הסף בנימוק כי תוספת התשלום (300 שקל) היא קריטית ביחס לשכבות המוחלשות.
גם הקפאת תוספות השכר והפגיעה בקצבאות אינן מקובלות על ההסתדרות. התנגדות נוספת נרשמה גם בזירת הגדלת הפרשות העובדים לפנסיה תקציבית, מ־2% מהשכר ל־7% ממנו. הנהגת ההסתדרות רואה בכך פגיעה מהותית בתנאי השכר של העובדים.
מאידך, ההסתדרות הייתה מוכנה לגלות התגמשות בסעיפים המהווים פגיעה נמוכה יותר בתנאי ההעסקה, כמו למשל דחייה נוספת בתשלום תוספת השכר במגזר הציבורי (במסגרת הסכמים שנחתמו בעבר), דחייה זמנית של המהלך להגדלת הקצבה הפטורה ממס שאמורה הייתה להיכנס לתוקף ב־2025, וויתור נקודתי על ימי ההבראה.
אם בשנה שעברה נלקח מכל עובד יום הבראה ובפועל איבד כ-450 שקל, מסתמן כי בשנה הנוכחית ייאבד כל עובד שני ימי הבראה בסכום כולל של כ-900 שקל, ללא יכולת להתנגד לכך. זאת גזירה שרלבנטית כמובן רק למי שעובד וזכאי לימי הבראה מלכתחילה.
האוצר מבקש במסגרת הצעת התקציב לצמצם 40 מיליארד שקל מהיקף ההוצאה התקציבית ב־2025: 12 מיליארד שקל בקיצוצי הוצאות בתקציב ו־28 מיליארד שקל באמצעות העלאת ההכנסות ממיסים.
בעקבות התנגדות ההסתדרות לסעיפי מיסוי מהותיים הנאמדים במיליארדי שקלים, באוצר ייאלצו לחפש מקורות חלופיים כמו ביטול מדרגת המס הראשונה של הכנסות נמוכות, או לחלופין הצעה מרחיקת לכת יותר (שהסיכוי לקבלתה הוא אפסי) - העלאת המע"מ ב־2025 ב־1% נוסף, כך שיגיע בפועל ל־19% ולא ל־18% כמתוכנן.