רשות המסים מגיבה במהירות לביקורת החריפה של מבקר המדינה. שבוע בלבד לאחר שבדו"ח מבקר המדינה, נחשפו מספר נקודות בעייתיות בהתנהלותה של רשות המסים בכך שאינה פועלת באופן אפקטיבי לגביית מס מרווחי הקריפטו והצביע על הפסד פוטנציאלי של 3 מיליארד שקלים לקופת המדינה, מפרסמת הרשות תזכיר חוק מקיף להסדרת מיסוי הנכסים הדיגיטליים.
התזכיר, שפורסם אתמול (א') להערות הציבור, מבקש לעגן בחקיקה את מה שעד כה היה בגדר עמדת רשות בלבד - סיווג מטבעות קריפטוגרפיים (קריפטו, מטבעות דיגיטליים) ונכסים דיגיטליים אחרים כנכס החייב במס רווחי הון.
מה זה אומר למשקיעי הקריפטו? התיקון המוצע לחוק יקבע סופית כי משקיעים בביטקוין ובמטבעות קריפטוגרפיים אחרים יחויבו במס רווחי הון של 25% על רווחיהם. זאת, כל עוד פעילותם אינה מגיעה לכדי פעילות עסקית. במקרה של פעילות עסקית, שיעור המס יהיה גבוה יותר - מס חברות במקרה של חברה, או מס שולי במקרה של יחיד, העשוי להגיע עד כ-50%.
התיקון, סוגר סופית את הויכוח המתמשך בשאלה האם מטבעות קריפטוגרפיים נחשבים למטבע חוץ הזכאי לפטור ממס. החוק קובע מפורשות כי גם אם מדינה זרה (כמו אל סלבדור) מכירה בביטקוין כהילך חוקי, הוא עדיין ייחשב לנכס החייב במס בישראל.
ישנה גם השפעה על עולים חדשים ותושבים חוזרים. התיקון קובע כי מטבע קריפטו שנרכש על ידי תושב ישראל ייחשב לנכס המצוי בישראל - בדומה לדירה בתל אביב או מניות בחברה ישראלית. משמעות הדבר היא שרשות המסים תוכל לחייב במס גם פעילות קריפטו של עולים חדשים ותושבים חוזרים, שעד היום סיווגו את פעילותם כפעילות מחוץ לישראל.
לדברי ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, החוק מצמצם דרמטית את סכנת המיסוי הכפול למשקיעים זרים המעוניינים להשקיע בתעשיית הקריפטו הישראלית. "מדובר בתעשייה משמעותית של 174 חברות המעסיקה 3,800 עובדים וגייסה כ-3.85 מיליארד דולר", ציין.
מה הלאה? באוצר מדגישים כי מדובר רק בחלק הראשון מתולך סדרת חוקים שיקודמו בקרוב להסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים, ומימוש פוטנציאל גביית המס עומד על כ-3 מיליארד שקלים, סכום משמעותי במיוחד בתקופה בה נטל החוב של ישראל גדל בשל המלחמה וצורכי הביטחון.
האם זה מספיק? למרות הצעד החיובי בהסדרת התחום, מומחים מצביעים על כך שהתיקון המוצע עשוי להיות מעט מדי ומאוחר מדי. עו"ד ורו"ח רון צרפתי מבורסת הקריפטו הישראלית Bit2C מדגיש כי "מדובר בחלק אחד בלבד מתוך מגוון כללי אסדרה שחסרים בתחום הנכסים הדיגיטליים". לדבריו, בעוד מדינות מובילות בעולם כבר מציעות מסגרת רגולטורית מקיפה, ישראל עדיין מתמודדת עם השלבים הבסיסיים של הגדרת נכסים דיגיטליים.
הפער המשמעותי מול העולם
בזמן שבישראל מתמקדים בהיבטי המיסויי והגדרות ראשוניות בלבד, במדינות מתקדמות כמו שווייץ, סינגפור ואיחוד האמירויות כבר מציעים רגולציה מקיפה הכוללת הנחיות ברורות להנפקת מטבעות דיגיטליים, הגנת משקיעים, ומניעת הלבנת הון.
פער זה, יוצר תמריץ משמעותי עבור חברות ויזמים ישראלים להקים יישויות עסקיות בחו"ל, ולא בישראל.
השאלה המרכזית היא האם החוק, שמתמקד בעיקר בהגדרות, ולא במנגנונים טכנולוגים משוכללים, אכן יצליח להשיג את מטרתו בגביית המיסים המיוחלת.
בקרב מומחים ישראלים רבים ישנו קונצנזוס כי הצורך ברגולציה מקיפה הוא דחוף,וכי ישנו צורך ברור במסגרת רגולטורית מקיפה יותר, שתכלול הגנה על משקיעים, הסדרת פלטפורמות מסחר, הנחיות להנפקת טוקנים, מניעת הלבנת הון, ועוד.