זהו, כולכם מושקעים היום, ישירות או בעקיפין, אם תרצו או לא תרצו, בכוכב העולה בשוק המניות בארה"ב, הלא היא חברת אנבידיה, מעצבת וספקית שבבי הזכרונות המתקדמים בעולם עבור עיצובים גרפיים, מחשבים מהירים, טלפונים ניידים מתקדמים, תחום הבינה המלאכותית (AI) ומרכזי אחסון מידע הקולטים מערכות מידע, גיבוי, קישורים, חיבורי ביג-דאטה ואחסון של חברות גדלות. בעקיפין, כולכם גם תלויים ביצרנית שבבי הזיכרונות הגדולה בעולם הטאיוואנית TSCM, שעיקר שבבי הזיכרונות של אנבידיה מיוצרים על ידה.
משרד המסחר של הממשל האמריקאי היוצא הורה השבוע ל- TSCM לעצור משלוחים של שבבי זכרונות מתקדמים לסין, מגודל של 7 ננומטר ומטה. הוראה ישירה של המעצמה הגדולה בעולם, המבקשת לתקוע מקלות בגלגלי פיתוח ה-AI של סין. הכעס האמריקאי גבר לאחר שנמצא שביב זכרונות מתקדם של הטאייוואנים במעבד בינה מלאכותית של Huawei, חברת התקשורת הסינית האדירה.
משבר סין-טאיוואן עלול להשפיע על העולם כולו. כולכם תלויים בכך שסין לא תפלוש ותכבוש את האי בכדי לשים ידה על TSCM - ובכך לנתק המערב מאחד ממרכז הייצור של שבבי הזיכרונות החשוב בעולם. למי שלא בקיא בתחום: כל התעשיות של כל המכשירים המתקדמים בעולם, מרכב חשמלי, דרך טלוויזיות חכמות וטלפונים ניידים ועד לציוד רפואי, מערכות נשק חכמות וחוות שרתים ענקיות, עוברת דרך TSCM.
אפשר לומר כי כמעט כל השוק המוסדי בישראל - המנהל עבורכם 3.158 טריליון שקל המהווים 53.7% מסך נכסי הציבור, עבור קופות הגמל והפיצויים שלכם, קרנות ההשתלמות, הפנסיה הוותיקה, הפנסיה הצוברת, ביטוח חיים, ביטוח חיים משתתף ברווחים ובנוסף לכך שאר אפיקי חסכונות אחרים - מושקע במדד האמריקאי הפופולרי S&P 500. שוק ההון בישראל קטן מלהכיל את היקף החיסכון האדיר של הישראלים, וההעדפה, מטבע הדברים, היא שווקי הבורסות בניו יורק.
מה גם שישראל, למרות היותה מדינה בה ההייטק מהווה 19% מהתוצר ועם אקזיטים אדירים, לא השכילה לפתח שוק הון עבור חברות הטק הישראליות, והברירה הנותרת היא בוול סטריט, שם עיקר הסחר בני"ע ובניגזרותיהם.
יש לציין בהוגנות כי גם מדינות אחרות אינן מצטיינות בפיתוח שוק כספים והון כמו בניו יורק. אנבידיה, שנכנסה בשבוע שחלף למדד ה-500 בניו יורק במקום אינטל הגוססת, מהווה את השיעור הגבוה ביותר מבין 500 החברות הגדולות בארה"ב - 7.25%. לפני אפל (6.83%), מיקרוסופט (6.26%), אמזון (3.88%), גוגל (3.82%) ומטה (2.56%).
אז לא רק הכסף שלכם, אלא גם זה של האמריקאים ועוד רבים בעולם תלוי כרגע בטאיוואן המאוימת. אולי מרגיע, אולי לא. בכל אופן, ארה"ב הודיעה כי לא תאפשר את כיבוש טאיוואן על ידי סין, ודעה זו רווחת בשני צדי הקונגרס. ביידן הודיע זאת, גם טראמפ וגם קאמלה האריס, לו הייתה נבחרת, הייתה אומרת זאת.
הנשיא הנבחר בעד הרחבת תקציב הבטחון האמריקאי, ואין פלא שמניות החברות העוסקות בבטחון וציוד צבאי עלו בשבוע הראשון שלאחר בחירתו של טראמפ בשיעור שבין 6%-9% בד"כ, לעומת קרוב ל-5% אצל S&P 500. ההקצאה של המוסדיים, המשקיעים ומנהלי התיקים בישראל עשויה לגדול במניות של החברות הבטחוניות העולמיות והחלל עבור אפיק החסכון הפנסיוני.
אלא שישנו גם עקב אכילס בסיפור הסינדרלה של חברות הטכנולוגיה והשבבים. טראמפ הודיע בפירוש כי הוא מתכוון להטיל מכסים כבדים על הייבוא מסין, אותה הוא רואה כמעצמה הקוראת תגר על ההגמוניה האמריקאית בעולם. מכסים נוספים, אם כי כבדים פחות, יוטלו על הייבוא מהאיחוד האירופי - לטענת טראמפ משום שאין האיחוד נוהג בהגינות בפני ארה"ב בכל הקשור לשוק פתוח דו-צדדי ביניהם.
האיחוד האירופי מגביל בדרכים שונות, כולל קנסות והיטלים, את פעילותן של חברות ההייטק הענקיות של ארה"ב, בטענה של חוסר שקיפות, חוסר תחרותיות ופעילות שאינה הוגנת כלפי הצרכן האירופי. בין הנפגעות חברות הענק הנקראות שבע המופלאות, Magnificent 7 Stocks, הכוללות, לא תופתעו לשמוע, את גוגל, אמאזון, אפל, מטה, מיקרוסופט, אנבידיה וטסלה.
אפרופו טסלה - היא כידוע נשלטת ע"י חביבו של הנשיא טראמפ אילון מאסק, לו הקדיש הנשיא הנבחר דקות ארוכות בנאום הניצחון שלו, וייתכן מאוד שיקבל תפקיד שר בממשלתו של טראמפ. הנשיא החדש אוהב את מאסק - ומניית טסלה נוסקת. טראמפ אומר כי מאסק הוא סופר-גאון. כוכב. והנה לפניכם נציג של עמק הסיליקון בקפיטול.
הגבלת הייצוא לסין של טכנולוגיה מתקדמת - בעיקר של אנבידיה - גם על ידי ממשל טראמפ מהווה חרב פיפיות: חלק גדול מרווחיה של אנבידיה מקורו במכירות לסין ולמדינות אחרות מסביב לעולם, והגבלות ייצוא יפגעו ביהלום שבכתר שזה עתה שובץ במדד ה-500 האמריקאי ועלול דווקא להביא לפגיעה ברווחיות החברה, בביצועיה ובעיקר במחיר המניה בה כל העולם מושקע. הגבלה זו תפגע, מן הסתם, גם ב-TSCM.
זאת ועוד, הגבלות על הייבוא גם מאירופה, כמתבקש ממלחמת הסחר העלולה להתפתח בין ארה"ב לשאר העולם, תוביל להתייקרויות בעלויות הייצור של חברות אמריקאיות מחד גיסא וירידה בהיקף מכירותיהן מאידך גיסא. המשמעות המיידית היא ירידה ברווחיותן של חברות אמריקאיות רב-לאומיות, גם החזקות ביותר, התלויות בגלובליזציה של הכלכלה העולמית - הגם שזו נחלשה בשנים האחרונות. התוצאה המיידית תהיה תנודתיות בשערי המניות של חברות הענק האמריקאיות התלויות בפעילותן הבינלאומית, ולאחר הפנמה של המצב ירידה במכירות, ברווחיות - ולבסוף ירידה ומימוש שערי המניות שלהן.
מה שאינו תלוי בשווקי החוץ הוא תחום הבנקאות והשירותים הפיננסים בארה"ב. הכוונה של הנשיא טראמפ להקל על מערכת הבנקאות בכל הקשור בדרישות ההון של המערכת הבנקאית לפי פרוטוקול "בזל 3". הכוונה של טראמפ היא לאפשר לגופים הבנקאיים והפיננסיים להגדיל את יכולת העמדת האשראי במשק האמריקאי, עם פחות רגולציה, מה שיעזור למערכת הפיננסית להגדיל רווחים. החשיפה לבנקאות האמריקאית תגדל, גם ההשקעה בקרב המוסדיים, ולפחות לטווח הקצר ייתכנו רווחים אדירים.
ניסיון העבר מצביע כמובן כי רגולציה רופפת על המערכת הבנקאית האמריקאית מגבירה את התיאבון בקרב מנהליה תאבי הבצע, ואלה מגדילים סיכונים, מגזימים בהרחבת קווי האשראי ושאר הכלים הפיננסיים שהציבור לא מבין בהם, עד למשבר בנקאי - כשאז הציבור הרחב נאלץ להציל המערכת הבנקאית החשובה לכל משק מתפקד.
ואכן, המשקיעים עטו על המניות הפיננסיות בשבוע הראשון לאחר בחירת טראמפ, ותעודות הסל של המערכת הפיננסית והבנקאית עלו בין 6%-10%. כמובן שישנו חשש לבועה פיננסית חדשה, אבל למי איכפת. מדובר בדור חדש שלא זוכר את משבר הסאב-פריים, ממנו נשאר רק סרט מצליח בנטפליקס. מי בכלל זוכר כמה כסף שילם לפני 17 שנים ציבור משלמי המיסים בעולם, שלא נטלו חלק בחגיגת הספקולציות של רמאי הסאב-פריים.
חברות איכות הסביבה נערכותלתקופה קשה
הפחתת מס החברות ל-15%, כפי שטראמפ הבטיח, יכולה להועיל לענף הבנייה והפיתוח, המקרקעין, הדירות ומתחמי העסקים, שנמצאים לרוב בקשיים בגלל הריבית הגבוהה שאינה מאפשרת נטילת הלוואות או משכנתאות ממונפות המאפשרות רווח למשקיע. תעודות הסל בתחום, ETF, עלו בשבוע הראשון לאחר בחירת טראמפ בין 2.5%-3%.
הנשיא הנבחר הודיע כבר מזמן כי אינו חובב גדול של תחום איכות הסביבה ויעניק רישיונות לחברות הנפט לעשות כמעט כל העולה על רוחן. מניות הנפט והגז עלו קמעא, חופש ופחות רגולציה אומנם טובים לעסקים, אבל קידוחי יתר ימנעו עליית מחירי הנפט והגז.
לעומת שערי חברות הנפט והגז, חברות העוסקות באנרגיה נקייה ומתחדשת ירדו במספר אחוזים. הן הרי אינן אהובות על טראמפ. התכנסות נציגים של כ-200 מדינות בעולם ממש השבוע באזרבייג'ן לוועידת COP29, ועידת האקלים של האו"ם, נראית עתה קצת פחות רלוונטית אם המזהמת השנייה בגודלה בעולם, ארה"ב, אינה מתכוונת להביא לצמצום פליטות גזי החממה.
כניסתו של טראמפ לחדר הסגלגל בבית הלבן תגביר את מלחמות הסחר בעולם, תפגע בשרשרת האספקה העולמית ועלולה להביא לעלייה בשיעור האינפלציה העולמית, לפגיעה במדינות החלשות ולפריחת המשק האמריקאי, כולל שערי המניות של חברות אמריקאיות. אבל לאחר שאבק הבחירות ישקע, יתברר כי הדה-גלובליזציה הצפויה תגרום להאטה בקצה הצמיחה העולמי שחווינו בארבעת העשורים האחרונים. משם רק יגבר המאבק בין המעצמות והמדינות ותשומת הלב תופנה מצמיחה לעבר סכסוכים אזוריים ומלחמות. נכון, טראמפ רוצה, כדבריו, "לסיים מלחמות ולא להתחיל אותן", אבל הדרך לשם עוברת גם דרך צמיחה, לא רק לארה"ב אלא גם לאחרים.
היבשת שתיפגע יותר מכולן מהעולם החדש שמעצב טראמפ היא דווקא אירופה, שתיאלץ להשקיע יותר בביטחון מול רוסיה מחד, ומאידך להפחית את רמת החיים, להשקיע יותר, לבלות פחות ולעבוד קשה יותר, כמו האמריקאים והסינים. תור הזהב של אירופה - במסגרתו קיבלו התושבים רמת חיים טובה בעוד האמריקאים משלמים מכיסם עבור הבטחון האירופי ומוכנים לקנות ולרכוש סחורות אירופיות מבלי לקבל הדדיות - נגמר.
אירופה מהווה שליש מהסחר הישראלי, חברות ישראליות ייאלצו להרחיב שיתופי פעולה, סחר והשקעות, במקומות אחרים, על חשבון אירופה. אולי סופה של תקופה. ייתכן שלמדינות האיחוד האירופי כדאי לחשב מסלול מחדש בתחום הכלכלי והעסקי. אולי הם צריכים פחות מהגרים ערבים ומוסלמים כידיים עובדות זולות, שאותם יחליפו רובוטים ומחשוב חזק.
ספק אפוא אם מדינות אירופה באמת מבינות את מקומן החדש והמשונמך בזירה הבינלאומית בעידן טראמפ השני. היא פחות חשובה, פחות משפיעה ובוודאי פחות יכולה להכתיב לישראל. לשם כך דרושה בינה, ולא רק מלאכותית.