תקציב המדינה ייפתח בפעם השלישית השנה באופן חסר תקדים. הצעת מחליטים שתעלה להצבעה בממשלה ביום ראשון קובעת כי התקציב ייפתח וזאת בשל שלוש סיבות עיקריות: עיכוב בסיוע הביטחוני האמריקני בסך 18 מיליארד שקל, התארכות המלחמה וגיוס מילואים נרחב לצפון בהיקף הוצאות של 13.4 מיליארד שקל, וגידול בהוצאות הריבית על החוב הממשלתי בגובה 1.8 מיליארד שקל. העלייה בתשלומי הריבית נובעת בין היתר מהירידה בדירוג האשראי של ישראל.
לפי הצעת המחליטים שהגיעה לידי וואלה כסף, "הממשלה תהיה רשאית להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית, שלא יעלה על סך של 6.8% מסך ההוצאה הממשלתית לשנת התקציב 2023".
עוד תאשר הממשלה לקבוע הוראת שעה חדשה לשנת 2024 שתעמיד את תקרת הגירעון על 7.7%, זאת לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' טען בתוקף בעבר כי למרות הגדלות התקציב הגירעון לא יגדל, אמירה אשר נתפסה כתמוהה על ידי כלכלנים שלא הבינו כיצד ניתן להגדיל את ההוצאות בלי שהגירעון יגדל, וללא שיש הכנסות חלופיות בהיקף דומה.
בדברי ההסבר מצוין כי במרץ 2024 הגדילה הממשלה את ההוצאות באמצעות פתיחת התקציב וזאת לצורך המשך שיכון המפונים, וכן בספטמבר 2024.
כעת מוצע לקבוע כי הממשלה תוכל לפתוח את התקציב בשלישית ולהגדילו בסך של 33.180 מיליארד שקל, המהווים גידול נוסף של 6.8% מסך ההוצאה המשלתית המותרת לשנת 2023. החלק המרכזי של 18 מיליארד שקל הוא כאמור בשל העיכוב בהגעת חלק מהסיוע הביטחוני מארה"ב, אשר לא יהיה זמין לשימוש השנה, כך לפי ההצעה.
באוגוסט האחרון הודיע שר האוצר כי הממשלה תאשר את הצעתו לחוקק תוספת תקציבית של כ-3 מיליארד שקל לטובת מימון המשך הפינוי של תושבי הצפון וכן תוספת של 200 מיליון שקל לתוכנית לפיצוי חיילי המילואים (בנוסף ל-9 מיליארד שהוקצו מלכתחילה) - ובכך למעשה לפתוח את תקציב המדינה לשנת 2024, בפעם השנייה השנה.
לפי הודעת השר הגדלת ההוצאה תיעשה ללא הגדלת יעד הגירעון. אך במצב הפינויים ממומנים באמצעות קיצוצים של כספים קואליציוניים, ולא מיוצר כסף חדש - הגדלת מסגרת התקציב משמעותה הגדלת הגירעון.
תקציב המדינה אושר רק בתחילת חודש זה, כאשר הוא כולל שורה של גזירות כבדות על הציבור, ביניהן עליית המע"מ, הקפאת נקודות זכות לציבור העובד, קיצוץ רוחבי במשרדי ממשלה ועוד.