פרסום ראשון: יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד הגיע להסכמות עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בנוגע לקיצוצים בתנאי העובדים בתקציב המדינה הקרוב.
לפי ההסכמות, קרנות ההשתלמות לא ימוסו והתנאים לא ישתנו לרעה, הפנסיה של העובדים לא תיפגע ושכר המינימום יעלה כמתוכנן בהתאם למדד.
עוד בצד החיובי ההסתדרות הגיעה להסכמות על ביטול הפגיעה בזכויות הפנסיה התקציבית, על עליית שכר המינימום במגזר הפרטי והציבורי ואת ביטול רף ההפרשות לפנסיה. עוד פעלה ההסתדרות בשיתוף פעולה עם סיעת ש"ס לביטול הקפאת המדד על קיצבאות הנכים והזיקנה.
בצד הפחות חיובי כלל המשק יידרש לתת יום הבראה בשווי של כ-430 שקל, בדומה למה שאירע גם בשנה שעברה, במקום שני ימי הבראה שהיו על הפרק.
עוד גזירה היא כי עדכון שכר בהיקף של 3.5% במגזר הציבורי יידחה בשנה. מדובר בהישג שהעובדים הגיעו אליו בהסכם השכר שנחתם עמם ב-2023. עם זאת הפנסיה שתופרש לעובדים במגזר הציבורי בשנה זו תהיה בהתאם לשכר המעודכן אם היה עולה, כלומר בתוספת ה-3.5%.
העובדים במגזר הציבורי יפוצו בצורה יוצאת דופן, כאשר יקבלו 8 סופי שבוע ארוכים שבהם יהיה יום חופש ביום חמישי או ראשון, זאת במהלך השנים 2025 ו-2026 (8 סופ"שים ארוכים סך הכל).
גורמים בסביבת בר-דוד אמרו כי הוא "נכנס מתחת לאלונקה" בהינתן המצב הקשה במשק והצורך בקיצוצים.
תקציב המדינה נדרש לגזירות משמעותיות וייפתח בפעם השלישית, וזאת בשל שלוש סיבות עיקריות: עיכוב בסיוע הביטחוני האמריקני בסך 18 מיליארד שקל, התארכות המלחמה וגיוס מילואים נרחב לצפון בהיקף הוצאות של 13.4 מיליארד שקל, וגידול בהוצאות הריבית על החוב הממשלתי בגובה 1.8 מיליארד שקל. העלייה בתשלומי הריבית נובעת בין היתר מהירידה בדירוג האשראי של ישראל.