עכשיו זה רשמי: ההסתדרות והאוצר חתמו על הסכמות בנוגע לקיצוצים הנוגעים לעובדים במסגרת תקציב 2025. רשימת הקיצוצים פורסמה לראשונה בוואלה כסף.
בהודעה משותפת לאוצר ולהסתדרות נמסר כי ההעלאות לעובדי המגזר הציבורי יידחו (עדכון שכר בהיקף של 3.5% שנקבע בהסכם שהושג ב-2023).
ואולם על מנת שלא לפגוע בפנסיה של העובדים הדבר יבוצע באופן של עדכון השכר ואז קיזוז ממנו: "תוספות השכר לעובדים במגזר הציבורי ישולמו במועדן, לרבות תוספות השכר מכוח הסכם המסגרת מיום 17.7.2023 (2% במשכורת דצמבר 2024 ו-1.5% במשכורת אפריל 2025 ו-1.5% באפריל 2026), תוספת וותק, דרגות וכד'.
במקביל, יתבצע קיזוז זמני בשכר העובדים, בשיעור של 2.29% בין דצמבר 2024 ועד דצמבר 2025, ובשיעור של-1.2% בשנת 2026, ויבוטל מסוף שנת 2026".
לפי ההסכמה הקיזוז לא יפחית את השכר המבוטח לפנסיה צוברת ותקציבית וכן לא יפגע בתשלומי גמר חשבון, וכן תקודם חקיקה, שתחיל מנגנון הפחתה דומה על כלל העובדים במגזר הציבורי.
בנוגע לנושא ימי ההבראה, יילקחו מהעובדים במשק יום הבראה כפי שהיה בשנה שעברה, ולא שניים כפי שהיה על הפרק. עוד הסכימה ההסתדרות כי תעריף ההבראה ייוותר על כנו ולא יעודכן. עוד נמסר כי "סכומי הקיזוז והפחתת יום ההבראה יופנו לטובת מענקים ותגמולים עודפים לאנשי מילואים".
במסגרת ההסכמות ירדו מטיוטת חוק ההסדרים הסעיפים הבאים:
- הקפאת עדכון גמלאות עובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית במדד המחירים לצרכן.
- הגדלת ההשתתפות העובדים בפנסיה תקציבית.
- מיסוי קרנות השתלמות.
- הקפאת שכר המינימום.
- ביטול ההקפאה על קצבאות הנכות והזקנה.
- בהצעת החוק לעצירת הגידול בהטבת המס במשיכת קצבה פנסיונית בשנת 2025, עצירת הגידול תהיה בשנה אחת והחל משנת 2026 יחזור הגידול בהטבת המס.
במסגרת הצ'ופרים לעובדי המגזר הציבורי נפגעו הוסכים על הארכת הסכם המסגרת במגזר הציבורי ומתן ארבעה ימי חופשה מרוכזת בכל אחת מהשנים 2025 ו-2026. לפי האוצר וההסתדרות, "ההסכם נועד לעודד את הפעילות הכלכלית במשק בעת הזו, לצמצם את פער החופשות בין ההורים ובין התלמידים ולהקל את הנטל על אוכלוסיית ההורים העובדים וכן על מנת לספק יציבות למגזר הציבורי". ימים אלה אמורים להינתון בראשון או חמישי, ולייצר שמונה סופש שבוע ארוכים.
ומה כוללות ההסכמות? "בכל אחת מהשנים 2025 ו-2026 יינתנו ארבעה ימי חופשה מרוכזת לעובדים המיוצגים על ידי ההסתדרות, במועדים מוסכמים, על מנת לעודד את הפעילות הכלכלית במשק הישראלי בעת הזו, וכן לצמצם את פער ימי החופש בין ההורים והתלמידים. תקופת הסכם המסגרת וכן הסכמי שכר נוספים של העובדים המיוצגים על ידי ההסתדרות יוארכו בשלושה חודשים, עד ליום 31.3.2028".
בצלאל סמוטריץ' שר אוצר: "אני מברך על כך שתקציב 2025 מובא לאישור הכנסת בהסכמות רחבות בראש ובראשונה עם ההסתדרות ועם נשיאות המגזר העסקי והשלטון המקומי. ההסכמות הללו משקפות את ההבנה שכולנו נושאים יחד באחריות לאומית ונכנסים תחת האלונקה של המאמץ הכלכלי".
יו"ר הסתדרות ארנון בר-דוד: "זו אחת השעות הקשות ביותר לעם ולחברה בישראל. מיטב בנינו ובנותינו נלחמים על הארץ הזו כבר למעלה משנה, תוך גילוי גבורה עילאית. כדי לאפשר להם להמשיך להילחם ולהבטיח את חוסנו של המשק, הגעתי לשורת הסכמות עם שר האוצר שנועדו לייצב את הכלכלה הישראלית ולתמוך במאמץ הביטחוני. ההסכמות שהשגנו מחזקות את המשק בטווח הארוך, ושומרות על האיזון הנדרש כדי למזער למינימום ולקצוב בזמן את ההשפעה על העובדים. כך למשל, מנענו את הקפאת העלייה של שכר המינימום, והבאנו סופי שבוע ארוכים בכמה מועדים".
תקציב המדינה נדרש לגזירות משמעותיות וייפתח בפעם השלישית, וזאת בשל שלוש סיבות עיקריות: עיכוב בסיוע הביטחוני האמריקני בסך 18 מיליארד שקל, התארכות המלחמה וגיוס מילואים נרחב לצפון בהיקף הוצאות של 13.4 מיליארד שקל, וגידול בהוצאות הריבית על החוב הממשלתי בגובה 1.8 מיליארד שקל. העלייה בתשלומי הריבית נובעת בין היתר מהירידה בדירוג האשראי של ישראל.