מדינות העולם כמרקחה לקראת שינויים עולמיים בסחר העולמי לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב. הנשיא החדש מתכוון להטיל מכסים בשיעור של 10% עד 20% על כל הייבוא לארה"ב, אבל על סין יטיל מכסים בשיעור של 60%, מתוך כוונה לפגוע בעיקר בתעשיית הרכב החשמלי שלה.
סין כבר מתכוננת למכה שתחטוף באמצעים שיגדילו את הפעילות המשקית המקומית: הבנק המרכזי שלה עושה פעולות הרחבה מוניטריות גדולות, הקלות באשראי ומחזיק בריבית נמוכה. השלטונות אף הודיעו על ירידה במסוי ברכישת דירה גם לדירות גדלות יותר, בכדי לאושש ענף הנדל"ן למגורים הנמצא במשבר ומושך את המשק הסיני להאטה של ממש.
למעשה, כל העולם בפאניקה. מי שתמיד מתייצבת מיד לצידה של ארה"ב היא יפן, הכנועה לתכתיבים האמריקאים מאז כיבוש האיים היפניים והשלטון הצבאי שנמשך מ-15 אוגוסט 1945 ועד 1951. יפן, בהוראתה של ארה"ב, אינה מוכרת לסין ציוד בסיסי לייצור שבבי הזכרונות, כמצוות ארה"ב.
יפן למעשה אינה מוכרת כל ציוד אחר בתחום הטכנולוגיה המתקדם לסין, והודיעה לאחר בחירתו של טראמפ על הצטרפותה לגל החדש של תעשיית שבבי הזכרונות הזעירים והסופר-חכמים בעיקר עבור הבינה המלאכותית. ממשלת יפן תביא לכך שתתבצע השקעה ביפן בהיקף של 65 מיליארד דולר בתעשיות שבבי הזכרונות והבינה המלאכותית, הקו אליו מושכת ארה"ב כעתיד המשק העולמי המערבי.
על ההשקעה האדירה הכריז ראש הממשלה היפני שיגרו אישיבה, ושר החוץ יוג'י מוטו הבטיח כי ההשקעה לא תבוא באמצעות העלאות מסים.
הצבעת אי-אמון
גם אירופה, שצמחה ברבע השלישי של השנה ב-0.4% בלבד, חוששת לגורלה על רקע מדיניות טראמפ. מדיניות המכסים של טרמפ תוביל לעלייה בשעור האינפלציה באירופה, כך מעריך חבר הבנק המרכזי של אירופה, פרנסואה וילרוי דה-גאלו. חבר אחר של הבנק המרכזי, רוברט הולצמן, הוסיף כי היורו עלול לרדת לשיוויון מול הדולר, מה שיגביר שיעור האינפלציה ביבשת בשל פיחות המטבע ובעיקר בגלל מחירי האנרגיה המיובאת, הנקובה בדולר.
עפ"י מדד חברת המחקרים הגרמנית הנחשבת, ZEW, המבצעת סקרים עבור האיחוד האירופי, עולה כי בעקבות בחירתו של טראמפ ירד מדד האמון בגוש היורו ל-12.5 נקודות לעומת 20.1 לפני הבחירות בארה"ב. נשיא חברת המחקר, אכים וומבאך, אומר כי הירידה נובעת מהסיכון הפוליטי בכל הקשור לתוצאות הבחירות בארה"ב. עוד הוא מציין כי בעוד הסנטימנט העסקי עולה בארה"ב, באירופה וסין הסנטימנט יורד.
הפחתת המסים על חברות בארה"ב במקביל להטלת מכס על הייבוא לארה"ב, תגביר את נטייתן של חברות גרמניות להשקיע ולייצר בארה"ב, במקום לשלוח תוצרת גמורה. משום כך על ממשלת גרמניה לעשות מיד צעדים לעזור למשק הגרמני, תך התייעלות.
הנגיד הגרמני יואכים נגל אומר כי המכסים שיטיל טראמפ על אירופה עלולים להביא לפגיעה של כאחוז בתוצר הגרמני. ועדיין בגרמניה, שר האוצר החדש יורג קוקיס אומר כי לא תהיה הקפאת תקציב, וכי הצמיחה חשובה יותר. זאת בעקבות התנגדות האופוזיציה בגרמניה לתקציב נוסף לשנת 2024. עוד אמר כי ביטול הצורך לסבסד את חברת אינטל בגרמניה ישחרר תקציבים למטרות אחרות.
מדד אמון העסקים בגרמניה עפ"י סקר בקרב 300 בנקאים, כלכלנים ואנליסטים בתחום התעשייה, ירד בנובמבר לאחר בחירתו של טרמפ מ-13.1 נקודות ל-7.1 כך עפ"י מדד חברת ZEW. סעיף המצב העכשווי בעסקים בגרמניה ירד ב-4.5 נקודות, למינוס 91.4.
גם שוודיה תגמיש את מדיניות התקציב בכדי להשקיע בתשתיות ובהוצאות הביטחון, כך אומרת שרת האוצר אליזבת סבנטסון. ההשקעות בתשתיות נועדו להגביר את הפעילות המשקית המקומית שאינה תלויה בחו"ל, כאיזון לפגיעה מצדה של ארה"ב.
מהגרים על הכוונת
אם אירופה תכנס לקשיים, כך זה נראה כרגע, היא לא חייבת רק להתייעל, כפי שהגרמנים מבקשים עתה, אלא גם להיפטר מעובדים לא מיומנים - עובדי כפיים ופועלים זולים, שכרגע מגיעים בעיקר מגל ההגירה המוסלמית. החשש מהתגברות הטרור האיסלאמיסטי, יחד עם הקשחת מדיניות ההגירה, עשויים להביא לעלייה נוספת של מפלגות ימין קיצוני בגרמניה והולנד, והחמרת המצב הכלכלי והעסקי באירופה, יחד עם עלייה בשיעור האבטלה, עלולה להגביר את העוינות כלפי המהגרים.
הצירוף של אינפלציה (בגלל ירידה בערכו של היורו), ירידה בביקוש בארה"ב לסחורה אירופית (שתחויב במכס גבוה יותר), הצורך לייעל את המערכות והעלייה בשיעור האבטלה כתוצאה מכך, יביא לחוסר שקט ביבשת, ונראה שימיה הטובים של אירופה נמצאים מאחוריה.
הדילמה של הבנק המרכזי באירופה היא בין הפחתת הריבית בכדי לעודד פעילות משקית, מה שיוריד עוד יותר את ערכו של היורו וכתוצאה מכך להגברת האינפלציה - או להותיר את הריבית על כנה, אך בכך יהיה קשה עוד יותר למדינות גוש היורו להתמודד מול ארה"ב. ההערכה בקרב אנליסטים וכלכלנים כי הבנק המרכזי של אירופה ייאלץ להפחית בכל זאת את הריבית (העומדת כעת על 3.25%) בשיעור של לפחות 1.25% עד סוף השנה הבאה.
בבריטניה האינפלציה טרם דוכאה, כך אומרת חברת הוועדה המוניטרית של בנק אוף אינגלנד קתרין מאן, מספר ימים לאחר שהבנק המרכזי הפחית את הריבית ברבע אחוז ל-4.75%. מנגד, יש חשש כי המכסים של טראמפ על הייבוא מסין יגבירו את הייצוא מסין לאירופה, מה שידחוק את המחירים כלפי מטה.
כבר עתה שיעור האבטלה בבריטניה עלה ברבע השלישי של השנה ל4.3% לאחר 4% ברבע השני, והשכר הממוצע כולל בונוסים עלה בשנה האחרונה לרבע השלישי ב-4.3%. אם סחורות בריטיות ייתקלו בקשיים ומכסים מול האמריקאים, אין ספק שבריטניה תתקשה עוד יותר להפחית את שיעור האבטלה, וקצב עליית השכר יואט.
אופימיות כחול-לבן
גם באסיה מתרבים החששות. תאילנד מבקשת להגדיל את הפעילות המקומית על חשבון סחר החוץ, שעלול להצטמק בגלל המכסים הצפויים של ארה"ב. הממשלה החליטה להעלות תקציבים בהיקף השווה ל-14 מיליארד דולר במסגרת עזרה לסקטורים בעלי פוטנציאל צמיחה, בכדי להביא לעליה בתוצר של 3.5% בשנה הבאה לאחר 2.7% השנה ו-1.9% אשתקד.
הממשלה מבקשת לעודד השקעות בתחומים חדשים וחדשניים ואינה חוששת מעלייה בחוב לתוצר (כיום כ-63%), אך אין כוונה לעלות בשיעורו מעבר ל-70%. האינפלציה בתאילנד השנה תסתיים ב-0.7%-0.8%, וגם פה ישנו מרווח תמרון מסוים. עם כוונת הממשלה להעלות את האינפלציה בשנה הבאה ל-2%.
בהודו הודיעה חברת הענק הודית אדאני גרופ, השותפה עם גדות בבעלות וניהול נמל חיפה, כי היא מתכוונת להשקיע בארה"ב 10 מיליארד דולר במיזמי אנרגיה ותשתיות וליצור בארה"ב 15,000 מקומות עבודה, היות והממשל החדש ייתן יותר חופש כלכלי גם בתחומים אלה, כגון קידוחי נפט וגז, עם רגולציה נמוכה מהיום.
הדאגה משיעורי האינפלציה אינן נחלתן של אסיה ואירופה בלבד: גם בארה"ב ישנה דאגה לטווח הבינוני בשל מדיניותו של טראמפ. אומנם בשבוע שעבר שוחררו נתונים מרגיעים מעט, אבל יש חשש כי מדיניותו הפרוטקציוניסטית של טראמפ תביא לירידה בתחרות בתוך ארה"ב, מה שיאפשר לספקים מקומיים בארה"ב להעלות מחירים.
לא זו בלבד, הטלת מכסי ייבוא כבדים על סין עלולה לפגוע באיכרי ומגדלי הסויה האמריקאיים, החוששים כי הדבר ימנע מהם מכירות לסינים, שצפויים להשיב באותו מטבע. מנכ"ל ניהול הנכסים של בנק ההשקעות ג'י.פי מורגן, דיוויד קלי, אומר כי מדיניותו האגרסיבית תוביל לאינפלציה שעלולה להטיל צל על שוק המניות הנוסק.
טראמפ דורש הדדיות בסחר, ומדינות שיבקשו לאזן את הסחר עם ארה"ב יוכלו לעשות זאת באמצעות הגדלת הרכישות של ציוד צבאי ובטחוני מארה"ב, החל ממטוסי קרב ועד למוצרים אחרים בהם מתמחה הצבא האמריקאי. בעקיפין, זה יוכל גם לעזור לקונצרן בואינג, המתקשה בימים אלה. מה גם שאם בלאו הכי הולכים לתקופה של מתח גובר בין גושי המעצמות; אם בלאו הכי אירופה מגדילה את הוצאות הביטחון על רקע האיום הרוסי; אז באותה הזדמנות אפשר גם לפייס את האמריקאים בשיפור מאזן הסחר וגם ברכישות של ציוד צבאי אמריקאי.
מי שדווקא תוכל ליהנות מצעדיו של הנשיא החדש היא ישראל. למדינת ישראל הסכם סחר חופשי עם ארה"ב, המונע הטלת מכסים. ישראל אף מייצאת יותר שרותי הייטק מאשר מוצרי הייטק, לכן יהיה לה יתרון בייצוא לארה"ב לעומת שאר העולם - להוציא אולי קנדה ובמידה מסוימת מקסיקו, הנמצאות עם ארה"ב בגוש נפט"א, אזור סחר חופשי של שלוש המדינות.
בראייה זו, ההשקעה בישראל כמסלול עוקף מכס הופכת לכדאית במיוחד: כסף שיושקע בישראל יתועל לשירותי הייטק המיובאים לארה"ב ללא מכס. כוורת השרים של טראמפ, כולל השגריר המיועד לישראל מייק האקבי, מבטיחים כי ישראל תצא נשכרת גם בתחום הכלכלי מעלייתו של טראמפ לשלטון, זאת טרם הבונוס, אם יבוא, בדמות התקרבות לערב הסעודית בהמשך להסכמי אברהם והשגת יציבות במזרח התיכון.