הכנסת אישרה אמש (רביעי) תיקון לחוק המע"מ, המפטר את המלצרים והשליחים ממע"מ על הטיפים שהם מקבלים. התיקון ייכנס לתוקף לאחר קריאה טרומית, ובכך יבטל את הצעד של רשות המיסים שהוכרז ביולי האחרון, המבקש להטיל מע"מ של 17% על טיפים.
לפני מספר חודשים הודיעה רשות המיסים כי תתחיל לגבות מע"מ על טיפים שהתקבלו בידי נותני שירותים. כך, לדוגמה, אם מלצר היה מקבל 117 שקל טיפ בסיום משמרת, 17 שקל היו נגבים על ידי המדינה, ויתר 100 השקלים היו נכנסים לתלוש השכר של המלצר לצורך קיזוזי ביטוח לאומי, מס בריאות, פנסיה ומס הכנסה.
ההערכות הן כי בישראל עובדים כ-40 אלף מלצרים בכ-15 אלף מסעדות, לצד כ-100 אלף שליחים, ששכרם הממוצע נע סביב שכר המינימום ומטה, בהתאם לנפח המשרה. על שכר זה מתווספים הטיפים היומיים, שכיום נאספים על ידי המסעדה ומחולקים בסוף היום שווה בשווה בין המלצרים.
סכום הטיפים המתגלגל בישראל אינו ידוע, ומוערך במאות מיליוני שקלים עד כמיליארד שקל בשנה. בהנחה ומדובר במספר הגבוה, החלטת רשות המיסים הייתה מכניסה לקופת המדינה כ-170 מיליון שקל נוספים מדי שנה. לאור עליית המחירים האחרונה במסעדות ברחבי הארץ, ונוהג אחוז הטיפ הניתן לנותני השירות הנע בין 12%-15% בממוצע, ניתן להניח כי המספר אף גבוה יותר.
כיצד תדע המדינה כמה טיפים קיבלו המלצרים? הטיפים נרשמים ב'ספר הטיפים' של המסעדות, וכל חלק מהסכום הכולל נרשם תחת שם המלצר שקיבל אותו. הסכומים שנרשמו למלצרים מוכנסים לתלושי השכר של האחרונים, ומחייבים אותם בתשלום מס, כאשר רשות המיסים, כאמור, רצתה לקזזם עוד יותר על ידי הוספת מע"מ.
אלא שהחלטת רשות המיסים מתבססת על פסק דין 'עמרי קייס' - מלצר לשעבר שתבע את ביטוח לאומי להכרת מלוא סכום הטיפים שקיבל לטובת קבלת דמי אבטלה. קייס זכה במשפט והחלטת בית הדין לעבודה במרץ 2018 הכירה בטיפים כחלק מהכנסה השייכת לעסק, ובכך הכניסה אותם למעגל המדווח לטובת תשלומי ביטוח לאומי, פנסיה ומיסים של מקבלי הטיפים. החלטת בית המשפט לעבודה, עם זאת, התייחסה לדיני ביטוח לאומי ומשפט העבודה בלבד, ולא להיבט המיסוי.
מה החוק אומר?
בדברי ההסבר לתיקון החוק, אותו יזמה לשכת יועצי המס בישראל, נכתב בין היתר כי "הצעת החוק מבקשת לקבוע כי תשר (טיפ) לא ייחשב כחלק מה'מחיר' לצורך חישוב המע"מ של בית העסק, בתנאי שהוא ניתן באופן וולנטרי לטובת שירות שנתן עובד שכיר ללקוח במסעדה, בית קפה, פאב, בית מלון, אולם אירועים וכיוצ"ב, ולא כלול בחשבון שמופק ללקוח ע"י בית העסק.
"התיקון המוצע יספק בהירות משפטית לגבי מעמדו של התשר וימנע מחלוקות עתידיות בין העוסקים והמלצרים לבין רשויות המס. יובהר כי ההצעה כאמור מבטאת שמירה על הסטטוס קוו המתקיים בפועל, ואת המצב המשפטי הקיים כיום כפי שנקבע בפסיקות בג''ץ ולכן אין לתיקון זה עלות תקציבית".
ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, אמר לוואלה כסף: "כבר לאחר יציאת פסק הדין מבית הדין הארצי לעבודה בעניין קייס, החליטה רשות המיסים לנצלו לטובת גביית מע"מ על טיפים. כבר אז הבהרנו לרשות המיסים שאין לה סמכות לעשות זאת לאור קביעות בית משפט העליון שהיו בנושא. ניהלנו משא ומתן עם מנהל רשות המיסים ושר האוצר אז, וחשבנו שסיימנו עם הפרשה. אלא שלפתע, במהלך השנה הנוכחית, רשות המיסים הודיעה שיש לשלם מע"מ על טיפים.
"מיד עם הודעת הרשות ביקשנו ישיבה דחופה עם מנהל רשות המיסים וראשי ארגוני המסעדנים, והגענו להסכמות במסגרתן גם אם הרשות תחליט לגבות מע"מ על הטיפים היא לא תעשה זאת רטרואקטיבית ותתחיל לגבות רק החל מינואר 2025. לאור כך, החלטנו ליזום ולכתוב הצעת חוק לפטור ממע"מ על טיפים, ויחד עם ח"כ אליהו רביבו, ששימש כרכז הקואליציה בוועדת הכספים ונרתם לנושא, הצעת החוק הוגשה, עברה בטרומית ועתידה לייצר וודאות אחת ולתמיד לענף שגם כך נמצא בתקופה רגישה ומאתגרת".
רו"ח אדי קופמן, יוצא רשות המיסים, הוסיף: "מסעדנות אינו עסק יציב ולראייה הכמות הגבוהה יחסית של עסקים חדשים בתחום המחזיקים מעמד עד כשנתיים בממוצע, עם אחוז תחלופה גבוה משאר הענפים. בנוסף, שולי הרווח של כ-80% מהמסעדות, כאשר אחוז זה מגדיר את כמות המסעדות המוגדרות כ'עסק קטן' בתחום, נאמד בעד 10%, וכל טלטלה עלולה להוביל אותם לגירעון".
"לפיכך", אומר קופמן, "אם צעדי רשות המיסים היו עוברים הן המסעדות היו נפגעות, והן, ובעיקר אנחנו, הצרכנים. זאת כיוון שהמסעדות היו נאלצות להעלות מחירים, בין אם כדי להכיל את המע"מ שנלקח על ידי המדינה, ובין אם כדי להשאיר את המלצרים בעבודה על ידי כיסוי האחוז שנלקח מהטיפים שלהם, וזאת בעיקר לאור מצוקת כוח האדם בתחום. יש לזכור כי עליית המחירים האחרונה שהובילה לביקורת ציבורית על המסעדות, ואף להדרת רגליים של חלק מהצרכנים, גם כך נעשית בתקופה רגישה של מלחמה. החשש הוא, לפיכך, שאם צעדי רשות המיסים היו מיושמים, עלול הדבר היה להוביל מספר מסעדות לאיבוד נתח מלקוחותיהן, לצד מעבר להפסד או העמקתו".