בתחילת השבוע נכנס זאב אלקין חבר הקבינט, לתפקידו כשר במשרד האוצר, האחראי על שיקום הצפון והדרום, ומצא מצד אחד, את מנהלת תקומה, שניתן להמשיל למכונית שנוסעת איכשהו למרות התקלות, ומהצד הצפוני לרכב בלי גלגלים ועם מנוע בחוץ, שמוטל בצד הדרך ומחכה שמישהו יכניס אותו סוף סוף לטיפול במוסך.
אלקין, ביצועיסט עם קבלות בעבודה ממשלתית, חיפש עם מה אפשר להתחיל לעבוד ומצא החלטת ממשלה לתקצוב של 1.1 מיליארד שקלים, לרשויות שנמצאות עד ל-5 ק"מ מהגבול, שממנו מומשו עד כה כמה מאות בודדות. אם הכסף לא ייצא עד סוף השנה הוא יוחזר לתקציב או למשרדי הממשלה.
עוד הוא מצא את התוכנית הרב שנתית לשיקום הצפון, שהכינו ראשי הרשויות בעזרת "ג'וינט אלקה" ואומצה על ידי הפרויקטור, צ'ייני מרום, בהיקף של 31 מיליארד שקלים, שזכתה להתנגדות האוצר והשרים בליל אישור התקציב ונפלה.
אחרי מו"מ אושרו 15 מיליארד שקלים לכל יישובי הצפון, כ-80% ליישובי קו הגדר ו-20% לשאר יישובי הצפון, מה שהכעיס את פורום קו העימות המייצג את הרשויות שנמצאות בסמיכות לגדר שלא הבינו בשלב הראשון כי מדובר בכסף שייאלצו לחלוק עם יישובים שלא פונו וספגו פגיעות קטנות יותר.
עוד לפני שנכנס רשמית לתפקיד, לפני שבועיים, הבין השר החדש שאין למדינה תוכנית מסודרת ברמת הפרט, הרשויות והעסקים. מה שכן היה ברור, בניגוד למה שהתרחש בדרום, שמס רכוש הוא האחראי לתשלום על הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו כתוצאה מהמלחמה, ולכן אין צורך לכלול אותם בתקציב המנהלת. לכן, הוא החליט לחלק את העבודה לשני שלבים: טיפול בצרכים דחופים באופן מיידי, ובניית תוכנית ארוכת טווח.
עוד פרמטר שנכנס למערך השיקולים, הוא משך הזמן שבו היו המפונים מחוץ לביתם. ושוב בניגוד לדרום, שבו המפונים קפצו הביתה כדי לקחת בגדים ולבדוק שהכל בסדר בבית, בצפון יש יישובים שלמים שהוכרזו כשטח צבאי סגור שהכניסה אליו היתה אסורה, בגלל הסיכון לחיי אדם.
כשבית עזוב במשך שנה, ויש בו חלילה פיצוץ צינור או רטיבות שלא מטופלת במשך חודשים, הנזק גדול ומכיוון שמס רכוש לא בתמונה, המדינה תצטרך לתת את הפיצוי. אלקין מתכוון להילחם שזה יקרה.
עד סוף 2024 הוא מתכוון להעביר החלטת ממשלה דחופה שתתן מענה לשיבת התושבים, ותכלול את גובה הפיצוי שתקבל כל משפחה, ותקבע האם הוא יהיה תלוי מועד מסוים שאחריו הסכום ירד, כמו שהיה בעוטף. בסביבתו דוחים את הפרסומים לפיהם אמורה כל משפחה לקבל 150,000 שקלים. הסכום הזה גם לא מוכר באוצר.
במקביל קיים צורך דחוף להגדיר את המשך מימון הפינוי לתושבים, אם במלונות ואם במענקים, שכן פג תוקפו בעוד חודש, תקצוב הרשויות המפונות ל-2025, המשך מימון המנהלת של צ'ייני, שמסתיים בסוף דצמבר וגם אותו יש להאריך.
רק אחרי סיום השלב הזה, יפנה השר להכנת תוכנית ממשלתית מסודרת לצמיחה ושיקום, על בסיס התוכנית שהוצעה, שכבר ברור שלא תתוקצב ב-31 מיליארד שקלים כמו שביקשו הרשויות וצ'ייני, אלא תצטרך להתכנס לכשליש מהסכום - כ-10 מיליארד שקל.
התוכנית שהציע צ'ייני, שכעת תצטרך להצטמצם בכשני שליש, התכוונה להציע שורה ארוכה של הקלות ותמריצים - בארנונה, למעסיקים, נקודות זיכוי לסטודנטים בצפון ועוד, שהיו אמורות להינתן בהיקף של חצי מיליארד שקל בכל שנה עד 2029 כולל.
עוד שמה התוכנית דגש על התיירות בצפון, עם סכום של כ-600 מיליון שקל בשנה, והשקעה של מיליארד שקל בשנה בחינוך. מאות מיליונים היו אמורים להיות מושקעים בשיקום התשתיות - החל מ-609 מיליון שקל ב-2025 ובשנים שלאחר מכן 484 מיליון שקל בכל שנה.
סוגיה שיהיה צריך לפתור היא חוסר שביעות הרצון של דוד אזולאי ממטולה ואביחי שטרן מקריית שמונה, שטוענים שצרכי היישובים שלהם שונים במהותם מאלה של יישובים קטנים יותר ולכן אינם מקבלים את חלוקת התקציבים שהציע הפרויקטור.
אם נחזור רגע למטאפורה מתחום התחבורה, לאלקין, ולשר לפיתוח הנגב והגליל, יצחק וסרלאוף, שעובד אתו במוסך, יש הרבה עבודה: קודם כל בשיפוץ המנוע, כדי שתוכנית הצפון תתניע והתושבים יתחילו לחזור הביתה, ואחר כך להרכיב את הגלגלים, כדי שתוכל לשעוט קדימה לכיוון של צמיחה ושיקום.