במאמץ אחרון להכניס את התוכנית למיגון הצפון לתקציב המדינה, שאמור לעלות לאישור הממשלה ב-31 באוקטובר, הציג הבוקר יו"ר פורום קו העימות, משה דוידוביץ', לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', את התוכנית שאימץ פרויקטור הצפון, האלוף במיל' אליעזר צ'ייני, ועיקריה מובאים פה לראשונה.
שווי התוכנית כולה עומד על 31.4 מיליארד שקל שייפרסו החל משנה הבאה ועד 2029. התשתיות ביישובים ישוקמו עד דצמבר 2025, כאשר ביישובים צמודי גדר (במרחק של עד שני קילומטר) ישוקמו התשתיות עד מאי 2025, זאת לפי התוכנית.
מדובר בסכום גבוה פי 1.5 מהכסף שהוקצה למנהלת תקומה בדרום ועומד על כ-18 מיליארד שקל. בדרום מרבית התושבים כבר חזרו לבתיהם, למעט קיבוצים צמודי גדר אשר חוו הרס נרחב.
בין מטרות התוכנית המוצהרות: שימור 90% מהאוכלוסייה הקיימת, משיכת אוכלוסייה חדשה של 100 אלף תושבים, ובניית 35 אלף יחידות דיור.
לתושבים יינתנו תמריצים שונים והקלות: ב-2025 סכום של 1.434 מיליארד שקל יוקצה לטובת תמריצי שיבה לתושבים ועסקים, ואילו תמריצים אחרים כמו הקלות בארנונה, הקלות למעסיקים, נקודות זיכוי לסטודנטים בצפון ועוד, יינתנו בהיקף של חצי מיליארד שקל בכל שנה עד 2029 כולל.
סכום של בין 550 ל-600 מיליון שקל בשנה יושקע בתיירות הצפון בכל שנה, וסכום של קרוב למיליארד שקל בשנה יושקע בחינוך. מאות מיליונים יושקעו בשיקום התשתיות - החל מ-609 מיליון שקל בב-2025 ובשנים שלאחר מכן 484 מיליון שקל בכל שנה.
סכום ההשקעה של המדינה יעמוד על כ-23.3 מיליארד שקל, וכן תוספת של כשני מיליארד שקל הטבות לתושבים ועסקים במצטבר. כסף שיועבר במסגרת הסכמי הגג יעמוד על כ-6 מיליארד שקל עד 2029.
מטרת העל של התכנית היא הפיכת הגליל לאזור משגשג ומתפתח, המקנה איכות חיים ליושביו בכל תחומי החיים המרכזיים, כשהמטרה היא להרחיב את היצע יחידות הדיור הקבוע והשכור באזור קו העימות.
כדי לחזק את הצמיחה הכלכלית, יוקמו מחדש מיזמי הפודטק ואגרוטק בגליל המזרחי, והמדטק בגליל המערבי, והשאיפה היא לייצר 30,000 משרות חדשות בעשור הקרוב, על ידי משיכת מפעלים ומעסיקים גדולים, הרחבת אזורי התעשיה בנהריה, כברי וקריית שמונה ושיקום העסקים הקטנים שנפגעו במלחמה.
התיירות תהיה עוגן כלכלי חשוב, וכדי לעודד אותה יינתנו הקלות רגולטוריות ויקודם תכנון סטטוטורי של מלונות, צימרים ומתחמים חדשים. יוקמו קמפוסי חינוך בגליל המזרחי והמערבי, וכדי למשוך לאזור מורים איכותיים באמצעות תמרוץ. היעדים בתחום החינוך הן הכפלת המוסדות היחודיים, תוספת של 20% בעובדי ההוראה בגליל, מתוכם כרבע שהוגדרו כ"טאלנטים".
בתחום הבריאות מסמנת התוכנית יעדים שאפתניים: הקמת צוות לחיבור בין בתי חולים במרכז לבתי חולים בגליל, פירוק בית החולים הפסיכיאטרי מזור ובניית מסגרות אשפוז בבתי החולים ובקהילה, הקמת כפר סטודנטים ובית ספר לרוקחות והרחבת איכות וכמות צוותי הרפואה באמצעות תגמול ושינוי שיטת המתמחים.
בצפון עדיין מחכים ל-3.5 מיליארד שקל הקודמים
התוכנית מתרכזת גם בשיקום ופיתוח מואץ של תשתיות. פיתוח מסילת הרכבת, קידום פרויקט תחבורה ציבורית בערים הגדולות בגליל המערבי והמזרחי, והכפלת משפר המשתמשים בה. החקלאות מקבלת תשומת לב מיוחדת, כשמטרת העל היא לפתח חקלאות יעילה וחדשנית בגליל ובגולן, והשקעה ממשלתית של מיליארד שקלים למשך חמש שנים, כפי שנעשה בחבל תקומה בדרום.
לצד האופטימיות, יש לזכור כי הצפון טרם קיבל את סכום הכסף המרכזי שכבר אושר לו עד כה, בהיקף של 3.5 מיליארד שקל, וכי עד כה הועברו מסכום זה 400 מיליון שקל בלבד.