המלחמה טובה מאוד לבנקים, וזה נכון בעולם מאז ומתמיד. ממשלות זקוקות לכסף בכדי לנהל מלחמה; המנהיגים מלווים כסף מהמערכת הבנקאית; הממשלות מנפיקות אג"ח בשיעור מוגבר בכדי לנהל מלחמה - והבנקים נהנים מזרימת הון במערכת או מדמי הפצה. הממשלות קונות כלי נשק, צריך מימון לרכישה, אחזקה, הפעלה, וגם שכר לחיילים.
גם בשיקום ההריסות לאחר מלחמה הבנקים מעורבים, כפי שהיה עת ניהלו את קרנות השיקום של כוויית ועיראק לאחר מלחמת המפרץ. קודם לכן סיפקו הלוואות לקואליציה בראשות ארה"ב. במלחמת העולם הראשונה סניף הבנק הלונדוני של משפחת רוטשילד סייע לממשלת בריטניה להנפיק אג"ח עבור רכישת נשק ותחמושת.
הסניף בפריז סיפק מימון משמעותי לממשלת צרפת בשלבי המלחמה הראשונים ועשה שימוש בקשריו בארה"ב ובבריטניה. מאז ומתמיד בנקים הרוויחו הרבה כסף בזמן מלחמה, כך גם היום, בישראל.
מצעד הרווחים הגואה של הבנקים בישראל לרבע השלישי של 2024 הסתיים השבוע בקול תרועה: מעל 7.3 מיליארד שקל בכיסיהם התפוחים של הבנקים ומנהליהם, עם תשואה להון של בין 14%-19%.
גם בעלי המניות מקרב הציבור הרחב אינם יוצאים חסרים, אם ישירות או באמצעות השקעות המוסדיים המנהלים עבורם את הגמל, הפנסיה והחסכונות.
גם חלוקת הדיווידנדים חזרה - כאילו אנו לא נמצאים באחד האסונות הגדולים של מדינת ישראל. כ-420 יום למלחמת חרבות ברזל, עשרות אלפי עסקים נהרסים, חלקם לא יוכלו לשקם עצמם לעולם, מפעלים, מקומות עבודה, בתים וחצרות מופגזים ונהרסים, עזובה רבה ביישובים בצפון שחלק גדול מהתושבים כבר לא יחזרו אליהם - ובבנקים חגיגה.
כיצד אנומליה זו מתיישרת? מהם מנועי הצמיחה והרווח של מערכת הבנקאות בישראל, מערכת הבטוחה בעצמה גם בימים אלה, עם מבנה הון חזק ויציב, מבנה חיוני למשק המבקש לפעול בתנאי אי ודאות, בטח בזמן מלחמה?
ראשית, מערכת הבנקאות בישראל חזקה ממרבית מערכות הבנקאות בארה"ב ובטח לעומת אחותה באירופה, שלא הצליחה לשקם עצמה ממשבר הסאב-פריים של 2008 עד היום.
בנק ישראל קובע בדוח השוטף שלו בדבר היציבות הפיננסית לחצי הראשון של 2024 כי "המוסדות הפיננסיים, לרבות הבנקים וחברות הביטוח שמרו על איתנותם ואף שיפרו בחלק הפרמטרים את עמידותם בפני זעזועים. סביבת הריבית הגבוהה היא בין הגורמים המרכזיים שתורמים לכך". הדברים נכתבו עוד טרם נודע עד כמה שגשגו הבנקים ברבע השלישי של השנה.
למה לא כל יום אינפלציה
הריבית בישראל נשארה השבוע גבוהה (4.5%) בגלל המלחמה וסיבות נוספות, עולמיות. האינפלציה עדיין איתנו - ואינפלציה טובה למערכת הבנקאות, שתשמח אם היא תימשך עוד ועוד. הבנקים מרוויחים מהפער בין עלות גיוס המקורות מול השימושים במקורות שהבנקים מלווים, דבר הקרוי מרווח בנקאי.
הוא גדול יותר במונחים נומינליים וריאליים כאחד ככל שהאינפלציה משתוללת. איזה כיף לבנקים: הישראלים מחזיקים במערכת הבנקאית 2099 מיליארד שקל (כ-2.1 טריליון) במזומן ובפיקדונות, נכון לסוף יוני. זהו מזומן שמניב ללקוחות כקליפת השום. כספי הלקוחות נשחקים, בעיקר אלה השייכים למשקי בית חלשים בהם זקנים ועניים.
שימו לב, שום מחוקק וגם בנק ישראל לא הצליחו עד היום לחייב את המערכת הבנקאית לשלם "ריבית זכות" סבירה על יתרת העו"ש. כסף רב שוכב במערכת הבנקאית כאבן שאין לה הופכין עבור הציבור, בעוד עבור הבנקים דווקא יש לה הופכין. חברי הכנסת עסוקים בעיקר בלהשמיץ איש את רעהו - לעזור לאזרחים שהם מייצגים? אל תצחיקו אותם.
פיצויים ונזקים
המצב גם לא הולך להשתפר. כרגע ישנם גורמים הלוחצים מחירים מעלה, כגון פגיעה בסחר הבינלאומי של ישראל, בעיקר עם טורקיה, ממנה ירד הייבוא השנה ב-51% כמו גם סגירת נמל אילת במשך שנה שלמה בשל המצור שהטילו החות'ים.
לכך נוסף הגירעון הממשלתי בשל מימון המלחמה שזינק בשנה האחרונה ל-7.9% מהתוצר, שהם 154.1 מיליארד שקל. הממשלה הנוכחית תתקשה להפחית הגרעון כפי שהיא מבקשת, ומבחינת מערכת הבנקאות מדובר בברכה.
סיבה נוספת לכך שיש הרבה כסף שעובר דרך המערכת הבנקאית, היא ההזרמה שהממשלה נאלצת לבצע לגופים שונים במשק, ממשרד הבטחון המגביר מטבע הדברים הזמנות לסחורות ושירותים, דרך פיצויים בגין נזקים עפ"י חוק קרן פיצויים של האוצר ועד לכסף עבור המפונים.
עוד מזרימה המדינה כספי מילואים שניתנים ביד נדיבה לא רק ללוחמים שמגיע להם הכל, אלא גם לכאלה שנקראים למילואים וחלק גדול מהימים הם רק בכוננות ולמעשה עורפיים המבלים בביתם ובמקום עבודתם - חוסר אחריות משווע ובזבוז של הצבא.
ישנם מקרים שמקבלים דמי מילואים לשבוע בעוד שהמילואימניק היה רק יום אחד בפועל במילואים. אין פיקוח, אין דיין, הכסף נשפך ללא בקרה והאוצר חסר אונים. אולי עתה תעזור למשק הפקדת חשב חדש מטעם האוצר למערכת הביטחון, לאחר עשרות שנים שמערכת הבטחון התנגדה ועשתה בכספים שלכם - משלמי המיסים - כבשלה.
כיום ההזרמה של הצבא היא צינור כספים ללא מעצור. הוצאות המלחמה על כל סעיפיה, עפ"י משרד החשב הכללי באוצר, הגיעו כבר ל-106.2 מיליארד שקל, כולל 17 מיליארד מ"קרן פיצויים" של מס רכוש.
על כל פנים, כל כספי הגירעון הממשלתי ותשלומיה מסתובבים במערכת הבנקאית, וככל שהם שוהים יותר אצל הזכאים שקיבלו תשלומים מהמדינה, כולל מהביטוח הלאומי, זה טוב יותר לבנקים, המריחים רווח הולך וגדל כפועל יוצא מהסיבוב שהכספים עושים במערכת שלה ומהם נגזרות עמלות בנוסף לשחיקת הכסף, שגם היא משחקת לטובתם.
ומה לגבי דירוג האשראי?
בנק ישראל אומר כי הרווחיות העולה של הבנקים בשנתיים האחרונות, שהונעה מהכנסות ריבית גבוהות, תרמה לחיזוק מבנה ההון של הבנקים. רווחיות עולה זו באה למרות מגמות שפעלו במהלך שנת 2023 ובחצי הראשון של 2024 לשחיקת הרווחיות, כגון האטה משמעותית בקצב הצמיחה של תיק האשראי, ירידה באיכות תיק האשראי ואף מעבר חלקי לפיקדונות נושאי ריבית.
שימו לב: עם פרוץ המלחמה לקוחות פרטיים העדיפו להשאיר הכסף במזומן בחשבונות עו"ש בכדי להיות מוכנים לכל צרה שלא תבוא. הרי לבני זוג במילואים ישנן הוצאות דחופות בלתי צפיות לתא המשפחתי - והצרות של המשפחות בישראל הגבירו מחדש את רווחיות הבנקים. אם בחצי השני של השנה שעברה הבנקים נבהלו, מטבע הדברים, והפרישו סכומי עתק לסעיף "הפסדי אשראי", בא החצי הראשון של השנה והראה כי לא כצעקתה, אין ממש הפסדי אשראי, רק 0.09% בחצי הראשון של 2024 בהשוואה ל-0.5% בשנת 2023, שאף הוא נמוך במונחים בינלאומיים. ברגע שהבנקים תיקנו את ההפרשות להפסדי אשראי בדוחותיהם, מיד זינקה רווחיותם.
הפחתות דירוג האשראי של מדינת ישראל, שמביאה אוטומטית להפחתת דירוג האשראי של המערכת הבנקאית, פגעה בבנקים, אבל הרווחיות הייתה מספיק גדולה כדי להתגבר על כך. כמו כן הייתה האטה בקצב הגידול של נכסי סיכון על רקע ההאטה בקצב גידול האשראי של הבנקים ללקוחותיהם.
לא אלמנים הבנקים, למרות ההאטה בקצב הצמיחה. יש להם מקור נהדר של רווחים מהבהלה של הישראלים: שוק הדיור. עם כל הכבוד למלחמה, הנהירה של הישראלים לבתים נמשכת. מספר הדירות שנמכרו ברבע השלישי של השנה היה 24,350 - זינוק של 31% (!) לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ועלייה של 4.3% לעומת הרבעון הקודם.
כ-44% מהדירות שנמכרו היו חדשות, וכ-21% מהן בסבסוד ממשלתי. מספטמבר אשתקד עד יוני השנה הייתה ירידה בשיעור חודשי של 3.4% במכירת דירות, אבל החל מחודש יולי נרשמה עלייה בשיעור חודשי ממוצע של 4% (מלבד ספטמבר, בו נרשמה ירידה קלה של 1.1%).
במחוז המרכז נמכרו רבע מהדירות החדשות, בדרום נמכרו 22% מכלל המכירות. המובילות הן אופקים, תל אביב וירושלים. מספר הדירות שנותרו למכירה בכל הארץ - 69,970, מספר אדיר שהבנקים מממנים ונותנים ליווי ורווח בצדו. בנק ישראל מצא כי ענף הבינוי והנדל"ן רווחי יותר עבור הבנקים מאשר ענפים אחרים. תופעה זו יכולה להסביר את שיעורי הצמיחה הגבוהים של מערכת הבנקאות לענף הנדל"ן.
בכלל, ניכר שהבנקים מנסים להתעסק מעט ככל האפשר עם משקי בית חלשים. מדובר בהרבה עבודה, הרבה כוח אדם, הרבה שטח של סניף בנק, הרבה ארנונה, הרבה שכר לעובדים - ורווח נמוך. עדיף לסגור סניפים לקהל הרחב ולתת אשראי לעסקים גדולים, שם מרוחה השמנת.
מאז 2020 חל גידול מואץ באשראי לעסקים גדולים, כך עפ"י בנק ישראל, בעוד שהאשראי למגזר העסקים הזעירים, יציב. מבין העסקים הגדולים העדיפו הבנקים את הנדל"ן, שם הם יכולים לחתוך קופון גדול יותר. הבנקים פשוט מקצים אשראי רב יותר לסוגי עסקים שמשיאים להם רווחיות גדולה יותר.
האשראי בתקופה שבין סוף 2016 לסוף 2023 גדל בשיעור שנתי ממוצע של 8.5%, כשהאשראי שהעמידו הבנקים לעסקים גדולים עלה בשיעור שנתי של 13.5%; לעסקים בינוניים - 6%; ולעסקים קטנים 2% בלבד. עפ"י חישובי בנק ישראל, הרווח מעסקים גדולים ובינוניים כפול מאשר אצל הקטנים.
אלא שעדיין העסקים הבינוניים צריכים לחיות, אז מה עושים? לשם כך נבראו ספקי האשראי החוץ-בנקאיים. שהם יתעסקו עם הקטנים. הידעתם שחצי מהאשראי של גופי המימון החוץ-בנקאיים מקורו במערכת הבנקאות? העסקים הקטנים והזעירים שנזקקים לאשראי חוץ בנקאי, פונים לחברות חוץ-בנקאיות שצצו בשנים האחרונות כפטריות לאחר הגשם.
לקוחות אלה משלמים ריביות גבוהות מאוד, קשות לעיכול. כך הבנקים לא יכולים להיתפס כספקי אשראי בריבית נשך לעסקים קטנים וזעירים שלבנקים אין מנגנון יעיל - וגם לא חשק - להתמודד עמם.
מאז ומעולם היו המלחמות אכזריות לאזרחים וטובות לחלק מהעסקים. המלחמה תיפסק יום אחד, הממשלה מעלה ועוד תעלה מיסים, ההכנסה הפנויה של הציבור תישחק, היכולת שלו לרכוש דירות תפחת, שוק הבינוי יגיע לשובע, ואז מערכת הבנקאות תידרש למצוא אפיק חדש לרכב עליו. עד אז פסטיבל רווחי הבנקים במלחמת חרבות ברזל רק תימשך.