ישיבת דירקטוריון התעשייה האווירית שתוכננה למחר בוטלה, על רקע המשבר סביב מינוי היו"ר הבא של החברה, שיחליף את עמיר פרץ, שמסיים היום (חמישי) את תפקידו.
בחודש ספטמבר האחרון החליט יואב גלנט, שעוד כיהן כשר הביטחון, שלא להאריך את הקדנציה של פרץ, בעצמו שר ביטחון לשעבר אבל מקורב לשר הביטחון הקודם בני גנץ, ולמנות לתפקיד את גלעד ארדן, שגריר ישראל באו"ם לשעבר.
ישראל כ"ץ, שהחליף בתחילת החודש את גלנט במשרד הביטחון, עצר את מינויו של ארדן, שנחשב למתחרה פוטנציאלי על ראשות הליכוד בעידן שלאחר בנימין נתניהו.
פרץ (72), שהוועדה לאישור מינויי בכירים סירבה לאשר את מינויו לתפקיד עקב קרבתו לגנץ וחוסר ניסיון עסקי, מסיים שלוש שנים שבהן רשמה התעשייה האווירית את התוצאות החזקות ביותר בתולדותיה, בהכנסות ורווחים. כמי ששימש בעברו כיו"ר ההסתדרות, ידע פרץ למצוא שפה משותפת עם יו"ר ועד העובדים הדומיננטי של התע"א יאיר כץ, והייתה לו גם מערכת יחסים טובה עם המנכ"ל בועז לוי, שצמח בתעשייה האווירית ואינו מזוהה פוליטית. ועם שקט תעשייתי התמקדה החברה בצמיחה.
בשנת 2023 הגיע הרווח הנקי ל-318 מיליון דולר, ובשלושת הרבעונים הראשונים של 2024 זינק ל-416 מיליון דולר, כאשר צבר ההזמנות עלה בתוך שנה ב-25% לכ-25 מיליארד דולר. נציין לזינוק במכירות וברווחים תרמו שתי מלחמות, הפלישה הרוסית לאוקראינה שעודדה בין השאר את גרמניה לרכוש את מערכת החץ-3 ב-3.5 מיליארד דולר, ופלישת החמאס ליישובי העוטף ב-7 באוקטובר 2023 שהביאה לפרוץ מלחמת חרבות ברזל ולהזמנות ענק ממשרד הביטחון.
עסקאות משמעותיות
עם זאת, בשלוש השנים האחרונות נרשמו עם עסקאות ייצוא משמעותיות גם עם מדינות נוספות, כמו עם מרוקו, שרכשה את מערכת ההגנה האווירית ברק 8 ב-500 מיליון דולר, ולפי מקורות זרים גם צמד לווייני ריגול במיליארד דולר. פרץ, יליד מרוקו ומי שנחשב לבעל קשרים טובים בחצר המלך, נחשב למי שסייע לקידום שתי העסקאות.
פרץ גם יזם פרויקטים חברתיים-כלכליים, כמו תוכנית "עוטף לעוטף" לחיזוק הפריפריה. התוכנית כוללת הקמת מרכזי חדשנות ברחבי הארץ והקמת מפעל חדש באופקים, שיעסיק כ-100 עובדים, תוך יצירת משרות באזורי עדיפות לאומית.
בנוסף, חיזקה התעשייה האווירית את נוכחותה בארה"ב עם הקמת מרכז מבקרים בוושינגטון הבירה ומרכז חדשנות טכנולוגי, שנועד לחבר צעירים אמריקאים לעולם הטכנולוגיה המתקדם של החברה, ולהעמיק את הקשרים עם שותפים אסטרטגיים.
הדירקטוריון בראשות פרץ הכריז על דיבידנד היסטורי למדינה, בגובה כולל של מעל למיליארד שקלים, כאשר במקביל הוביל פרץ מהלך שבו הכרזה על דיבידנד למדינה ילווה בחלוקת מענקים מיוחדים לעובדים. פרץ עצר ניסיונות של האוצר לדרוש החזרים מאלפי עובדי החברה שקיבלו העלאות שכר ללא אישור האוצר, אולם לא הספיק לסיים את המו"מ על אישור הסכם עבודה חדש בחברה.