נוטלי משכנתאות, חברות ועסקים התאכזבו אולי מכך שבנק ישראל טרם הפחית את הריבית, שממשיכה לעמוד על 4.5% מאז ינואר 2024 - עת הבנק המרכזי הפחית בפעם האחרונה את הריבית ברבע אחוז. בנק ישראל אכן לא יכול היה לבצע הפחתה בשבוע שעבר, מפני שהוצאות הממשלה ממשיכות לגדול בגין המלחמה המגדילה את הוצאות המדינה ופוערת גירעון תקציבי מעל הצפוי.
האכזבה היא גם על רקע היחס אל מול הפחתות הריבית בעולם שבאו עם הימשכות ירידת שיעורי האינפלציה בעולם (שהגיעה לשיאה בגלל משבר הקורונה, שהביא לירידה חריפה בהיצע של סחורות ושרותים מסביב לעולם).
הפחתות הריבית בעולם בעוד שהריבית בישראל על נשארת על כנה, הגדילו את פערי הריבית לטובת ישראל, מה שהביא מטבע הדברים להתחזקות השקל בשיעור חד. בנוסף לכך עלינו לזכור כי בסיס המשק הישראלי ממשיך להיות עם עודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים.
הבנק המרכזי של ארה"ב (הפד), שעל פיו יישק דבר בכל העולם הפיננסי, כבר הפחית את הריבית השנה ב-0.75%, העומדת כרגע 4.56%, והעולם בעקבותיו: הבנק המרכזי של גוש היורו הפחית אף הוא את הריבית, שירדה מספטמבר 2023 ב-75 נקודות ל-3.25%; הבנק המרכזי של אנגליה הפחית את הריבית מאז אוגוסט 2023 ב-50 נקודות ל-4.75%; הבנק המרכזי של סין הפחית את הריבית בשנה האחרונה ב-35 נקודות ל-3.1%; ואילו בנק ישראל הודיע לפני כשבועיים לאחר דיוני הוועדה המוניטרית כי לא היה יכול להפחית את הריבית אף שפרמיית הסיכון של ישראל ירדה (כלומר, חל שיפור במצבה של ישראל בזירה הבינלאומית).
אלא שממש יומיים לאחר מכן, ב-27 בנובמבר, נחתם הסכם להפסקת אש בלבנון. המשמעות היא רגיעה וירידה נוספת בסיכון של ישראל, והתוצאה המיידית הייתה המשך ייסוף השקל מול הדולר וסל המטבעות, מה שגורר שינוי חד משמעי במגמות האינפלציה, ובהמשך לירידה צפויה בריבית כבר ב-6 בינואר 2025 ל-4.25%, כך להערכתי.
האינפלציה החודשית בחודשיים האחרונים של השנה תהיה נמוכה ואף שלילית, גם אם האינפלציה השנתית (כלומר כל פעם ב-12 החודשים האחרונים) עדיין תהיה גבוהה ומעל לתחום העליון של יעד האינפלציה של הממשלה (3%).
בנוסף חלה ירידה בחשיפת המשק ליבוא שגרמה לעליית מחירים בשל המשבר מול החות'ים וההסגר בפועל על נמל אילת - כמו גם הירידה הדרסטית במספר הטיסות לישראל, המביאות עמן סחורות מכל העולם. גם היבוא מטורקיה, ספקית קרובה של סחורות באיכות גבוהה ובמחיר זול, אף הוא כמעט נעלם.
ייתכן שהאינפלציה השנתית אפילו תעלה בחודשים הקרובים, גם בגלל העלאת המע"מ ל-18%, העלייה בתעריפי התחבורה הציבורית והעלייה בתעריפי המים למשקי הבית - אבל עדיין אלה הם אירועים חד-פעמיים ושאינם רציפים.
אלה חדשות מהאתמול שאינן רלוונטיות בבואנו לצפות את שיעור האינפלציה ועליות המחירים שנה ושנתיים קדימה. יש צורך ממשי בהפחתת הריבית כבר בינואר 2025 בכדי לעזור למשק הישראלי להתאושש מתקופת המלחמה, שבחלקה נמשכת עד ימים אלה. למרות נתוני החודשים הקרובים, מגמת האינפלציה והריבית המשתקפות מכך תהיה שלילית, כפי שקורה בכל העולם.
ועוד נזכיר לכל אלה הטוענים לחולשתו המשק הישראלי, כי בשנה האחרונה בזמן המלחמה השקל דווקא התחזק ריאלית מול סל המטבעות בשעור של כ-5%. התחזקות זו תביא אף היא לדחיקת האינפלציה מטה.
בזירה הבינלאומית צפויה מלחמת סחר עולמית בשל המדיניות המוצהרת של הנשיא האמריקאי הנכנס דונלד טראמפ. המכסים שארה"ב תטיל על מרבית העולם, יחד עם ההאטה בקצב הפעילות במשק הסיני והקיפאון הכמעט מוחלט בפעילות המשקית באירופה, יביאו לירידה במחירי הסחורות - מה שיגרור לירידה במחירי הטובין שישפיעו גם על ישראל.
ההערכה היא כי תש כוחו של הקטר שהוביל את אירופה מתום מלחמת העולם השנייה, הלא היא גרמניה. הצמיחה בשנת 2025 תהיה פחות מחצי אחוז, וגוש היורו כולו יצמח פחות מאחוז. תשקיף זה, יחד עם רפורמת היבוא שמשמעותה הפסקת ההגבלות על יבואנים שאינם רשמיים, יביאו יחדיו לירידות מחירים בישראל.
במסגרת הרפורמה לא יהיה גם צורך לאישורי מכון התקנים הישראלי למרבית הסחורות, המכס יסתפק בהצהרת היבואן בדבר הטובין, כי הם עברו תקינה אירופאית. מהפכה זו, אפילו שאינה שלמה ומוחלטת, תביא להצפת ישראל בסחורות.
חשוב לזכור כי אירופה היא היבשת הקרובה ביותר לישראל מבחינת הסחר, ו-45% מייבוא הטובין לישראל מקורו באירופה. הרפורמה של שר הכלכלה ניר ברקת אומנם לא הצליחה לכסות מוצרים שמשרד הבריאות לא נתן להן אישור להיכנס על סמך הכרזת היבואן בלבד (כגון מוצרי חבישה, היגיינה נשית, חיתולים לתינוקות וכו'), אבל זוהי התחלה טובה לאחר עשרות שנים של מאבק מול היבואנים הרשמיים ויצרנים מקומיים.
משרד הכלכלה טוען כי הרפורמה מכסה 90% מהייבוא של מוצרי צריכה מאירופה. חידוש הטיסות הבינלאומיות עומד לעלות בהדרגה עקב הפסקת האש ויעזור להצפת ישראל בסחורות.
סיבה נוספת לירידה הצפויה בשיעור האינפלציה היא פנימית: הציבור מאס במחירים שהציבו בפניו היבואנים והיצרנים המקומיים, עת לא הייתה לו ברירה בלהט המלחמה והמצור על הכלכלה הישראלית. הנתונים מראים כי הציבור הפחית את הקניות והרכישות. כך פדיון ענפי המסחר הסיטונאי והקמעונאי עפ"י הלמ"ס, שעלו בשעור שנתי של 0.2% בלבד ברבע השלישי של השנה (יולי-ספטמבר) - קרוב לקיפאון לאחר עלייה בשיעור שנתי של 6.7% ברבע השני של השנה. במונחי קמעונאות, מדובר בצלילה של ממש.
רכישת מזון באמצעות כרטיסי אשראי בשלושת החודשים שבין אוגוסט לאוקטובר, כולל במסעדות, עלו בשעור שנתי של 0.9% בלבד - נמוך מאוד בהשוואה לעלייה בשיעור של 7.1% בממוצע של עשרת החודשים הראשונים של השנה (לעומת התקופה המקבילה אשתקד). בכלל סך כל הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי התמתנו לעליה של 1.1% לעומת 7.9% בתקופה האמורה. עד כאן, אומרים הצרכנים, שאינם מוכנים עוד לשלם מחירים מופקעים.
היצרנים המקומיים, שחסרו ידיים עובדות בשנה האחרונה בשל גלי המילואים, יוכלו עתה ביתר קלות לגייס עובדים הנמצאים היום במחסור, שהנחיל שכר גבוה, עליה בעלויות הייצור ועליות המחירים בצידן. הישראלים הכלואים יחד עם עליות השכר הגבוהות ובאין תחרות מחו"ל, הביאו לכך שמחירי המוצרים הבלתי סחירים מבחינה בינלאומית עלו בשנה האחרונה ב-3.9% - הרבה יותר מקצב עליית המחירים הסחירים מבחינה בינלאומית שעלו ב-3% בלבד, כך עפ"י הבנק המרכזי.
ההערכות בשווקים הבינלאומיים הן כי מרבית מחירי הסחורות החקלאיות יירדו, אולי למעט סוכר, והציפייה היא לירידה לפחות במחירי החיטה והתירס ב-2025. מעבר לכך ישנה ציפייה ברורה להורדת מחירי האנרגיה, מהרגע שטראמפ יאפשר לקדוח, להפיק ולייצא נפט וגז.
ההערכה היא כי מחיר חבית נפט בים הצפוני ירד ל-65 דולר לחבית. האמריקאים מעוניינים להפחית את מחיר הנפט גם בכדי לפגוע ברוסיה, הנסמכת גם בימים אלה על הנפט כמקור הכנסה עיקרי. מחירי האנרגיה מהותיים בכל מדד מחירים לצרכן בעולם, וגם בישראל הם צפויים למשוך את המדד מטה.
השקל החזק ימשיך להיות דומיננטי בהפחתת האינפלציה. ייסוף השקל, נניח ב-10%, יביא לירידה בשעור האינפלציה ב-2.5%, זהו מתאם הסנכרון. היצוא הביטחוני גובר, ההזמנות לציוד צבאי גדלות. בשלושת החודשים אוגוסט-אוקטובר היה קצב עליית ייצוא הסחורות בשעור שנתי של 20% לאחר עלייה בשעור שנתי של 10% בשלושת החודשים קודם לכן.
גם יצוא הגז לאירופה גובר, כך שהעודף בחשבון השוטף ימשיך לעלות, מה שיאפשר לבנק ישראל להפחית הריבית ללא חשש מהאינפלציה. למעשה, לבנק ישראל כבר אין ברירה אלא להפחית את הריבית, אחרת המשך הייסוף החד של השקל יפגע בכושר התחרות של ישראל, בעיקר לתעשיות מסורתית או שירותי תיירות, מה שיביא לפגיעה נוספת בתהליך ההתאוששות של המשק.
לשם כך דרושה יד מכוונת של בנק ישראל, שישמור מחד גיסא על ריבית שתהיה מספיק מספיק גבוהה יחסית לעולם בכדי להפחית האינפלציה בישראל, ויפחית מאידך גיסא את הלחץ על נוטלי ובעלי המשכנתאות ויתרום להמשך הצמיחה במשק.