מלחמת "חרבות ברזל" נמשכת כבר מעל 14 חודשים, האירועים מתגלגלים במהירות, אויבי ישראל נופלים בזה אחר זה כמגדל דומינו - ושערי המניות בבורסה התל אביבית, אולי לא שמתם לב, מציגים את הביצועים מבין הטובים בעולם בשנה האחרונה.
ב-12 החודשים האחרונים עד ליום שישי בשבוע שעבר עלו שער הנאסד"ק בכ-38%, מדד ה- 500P&S האמריקאי עלה בכ-32%, מיד אחריהם מדדי ה-35 וה-125 בבורסה התל אביבית עלו ב-30%, האנג סנג של הונג קונג עלה ב-25%, הדאו בניו יורק עלה ב-23%, באירופה הדאקס הגרמני עלה ב-22%, הניקיי היפני עלה ב-21%, המדד העיקרי באוסטרליה עלה ב-17%, סנסקס ההודי עלה ב-17%, מדד 50Euro Stoxx המניות הגדולות עלו ב-10%, הפוטסי הבריטי עלה ב-2.3% ובצרפת ירידה של מדד הקאק ב-1%.
רובכם מושקעים אם ישירות או בעקיפין הן בניו יורק והן בישראל באמצעות המוסדיים עבור קרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות שלכם.
הבורסות מגיבות לאו דווקא למצב הנוכחי אלא צופות גם פני עתיד, ומכאן צריך לבחון מדוע הבורסה של תל אביב עם הביצועים בצמרת מדדי המניות בעולם? זרים שרכשו מניות כאן, אלה שלא ברחו מהשקעות בישראל, נהנו בנוסף לכך גם מייסוף נאה של השקל באותה תקופה מול הדולר, ובטח מול שאר המטבעות בעולם שירדו מול המטבע האמריקאי.
מבחינתם זאת תשואה עוד יותר גבוהה במונחי דולר על ההשקעה בבורסה בתל אביב. היו גם ישראלים שברחו מהשקעה במניות בבורסה של תל אביב ואף מיהרו להוציא כספם אל מחוץ לישראל, הוצאת הכסף והמימוש של חלק מהישראלים היו בקרב אלה שהתחילו להאמין בתחזיות האפוקליפטיות שהם עצמם בנו ויצרו, ואף והפיצו, לבסוף סגדו לתחזיות המשבר שהם וחבריהם אמרו.
גם את תעשיית ההייטק ביכו מייסדי ובוני מיתוס ההרס של המשק הישראלי הנמצא לדעתם ממש מעבר לפינה, בגלל מאבקים פוליטיים. וראה זה פלא, נתון מדהים לפנינו: האקזיטים של החברות הישראליות, עלו השנה ל-6.3 מיליארד דולר לעומת 3.3 מיליארד דולר שנה קודם לכן.
נציין כי חברות רב לאומיות הפועלות בישראל הוציאו בשנת 2022, השנה האחרונה לגביה יש נתונים, 88% מסך הוצאות המו"פ של חברות בישראל במגזר העסקי שהיה 106.7 מיליארד שקל - עלייה של 14% לעומת שנה קודם לכן. כמעט כל הוצאות המו"פ של החברות הרב לאומיות התרכזו בענפיי ההייטק ובעיקר בתחום תכנות, ייעוץ בתחום המחשבים ושרותי מידע.
אצל חברות הזנק עיקר הוצאות המו"פ היו בתחומי התוכנה ובעיקר בסייבר וביישומי פינטק. החולשה המסתמנת של תעשיית ההייטק של ישראל היא ריכוז גבוה מאוד בתחום הסייבר, שנולד מצורכי מערכת הביטחון וצה"ל בעוד בתחום הבינה המלאכותית, AI, עדיין ישראל דווקא נמצאת מאחור.
חלק גדול מהמחקר נעשה במרכזי מו"פ בקרב 20 מרכזים, ריכוזיות גדולה, רוב מרכזי המו"פ בישראל שייכים לחברות רב לאומיות וברובן הן אמריקאיות. מבחינה זו תעשיית ההייטק מוגנת מפני זעזועים, בשל יחסי המסחר, ההשקעות, הקשרים המדיניים עם ארה"ב שיהיו אף חזקים יותר בתקופתו של הנשיא הבא דונלד טראמפ.
יש לכך תוצאות בשטח. מספר עובדי ההייטק עלה בסוף ספטמבר ל-402,500, עלייה של 1.4% לעומת ספטמבר אשתקד, והכל בשיא המלחמה. השכר החודשי בענפיי הייטק עלה בשנה האחרונה ב-6% ל-31,237 שקלים בממוצע. יצוא שרותי הייטק הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב-54.4 מיליארד דולר - עלייה של 4.8% לעומת תקופה מקבילה שנה קודם לכן, שהם 2.6 מיליארד דולר.
כלל ייצוא השירותים העסקיים עלו בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב-3% ל-69.5 מיליארד דולר. שיעור זה נמוך יותר מאשר ייצוא שרותי ההייטק, היות והוא נכלל בתוך ייצוא שירותים עסקיים (בגלל הנסיגה ביצוא שירותי תיירות).
היחסים המתהדקים עם ארה"ב, בין המשקים הבודדים הצומחים היום בעולם, באה לידי ביטוי גם ביצוא הסחורות לארה"ב הנמצא בפריחה, ייצוא שעלה בשלושת החודשים לחודש אוקטובר בשעור שנתי של 32% לאחר עלייה בשעור שנתי של 21% בשלושת החודשים קודם לכן. כלל הייצוא המסחרי של ישראל עלה בשיעור שנתי של 20% בשלושת החודשים אוגוסט-אוקטובר לאחר עלייה של 10% בשלושת החודשים קודם לכן.
משק גמיש עם כוח נשי אדיר
המשק הישראלי צפוי לצמוח היטב בשנה הקרובה, לאחר המכות שחטף בזמן המלחמה. הסכם הפסקת האש עם חיזבאללה ונפילת הציר האיראני יחד עם ריסוקו המוחלט של הציוד הצבאי הסורי יבטיחו לישראל שקט יחסי לאורך שנים.
השינוי הגיאופוליטי באזורנו יביא להערכתי בתוך חצי שנה לצמיחה חזקה של המשק הישראלי, כפי שקרה לאחר משברים אחרים בעשורים האחרונים.
המשק הישראלי גמיש עם יכולות להתאים עצמו למצב החדש במהירות. שיעור האבטלה כיום בשפל היסטורי של 2.5%, מספר המשרות הפנויות בחודשים האחרונים - מעל 135,000. שיעור התעסוקה במשק - 61%. אחוז בכח העבודה - 62.6%. שיעור התעסוקה של בני 25-64 - 80.5%. שיעור המועסקים משרה מלאה - 78%.
בנוסף לכך, מעט שמים לב לכך כי סוד ההצלחה של המשק הישראלי, גם בתקופה זו של המלחמה, הוא הכח הנשי שעשה מהפיכה בעשורים האחרונים, ובעיקר בעשור האחרון. נתוודענו לכוחן של הנשים במלחמה בצורה שלא הייתה במלחמות הקודמות, החל מלוחמות ועד למפקדות. זוהי תוצאה ישירה מהמהפכה גם בתחום ההשכלה הנשית.
נשים כבר יותר משכילות מהגברים ויכולתן באה לידי ביטוי גם בשוק העבודה. שיעור התעסוקה בקרב נשים עומד על 56.7%, ושיעור האבטלה - רק 2.7%. הנשים מהוות מכפיל כוח למשק הישראלי, לעומת מדינות רבות - כולל באירופה - שלא הטמיעו את יכולתן של הנשים.
גם בפעילות המשקית חל שיפור. מאזני הנטו של החברות במרבית הענפים הפכו לחיוביים בחודש נובמבר, למעט ענף המלונאות הסובל ממחסור מובן בתיירים (ועוד מעט גם הישראלים המפונים שאכלסו מלונות במימון הממשלה, יעזבו). אפילו בענף הבנייה הצפי הצביע על עלייה בפעילות.
שימו לב: ההשקעה בבנייה למגורים עלתה בשיעור שנתי של קרוב ל-30% ברבע השלישי של השנה, כך עפ"י נתוני התוצר של הלמ"ס. בהשקעה בבנייה שלא למגורים - עלייה של כ-20%. עדיין ההשקעה בבנייה למגורים הייתה נמוכה ברבע השלישי של השנה ב-26% לעומת הרבע המקביל אשתקד. כלל לא ברור מהיכן כח האדם להגביר את הבנייה למגורים. האם, בניגוד להצהרות שר האוצר, בכל זאת ישנה כניסה של פועלים מיהודה ושומרון?
הייצור התעשייתי, כולל כרייה וחציבה, עלה ברבע השלישי של השנה בשיעור שנתי של 5.4%, ככל הנראה גם על רקע עלייה בביקוש הממשלתי עבור מערכת הבטחון. הייצור התעשייתי בטכנולוגיה עילית עלה בשיעור שנתי של כ-6%.
אצל מפעלי טכנולוגיה עילית, היא תעשיית ההייטק, הפדיון ממכירות לשוק המקומי עלה ברבע השלישי של השנה בשיעור שנתי של כ-5%, כאשר הפדיון של כלל התעשייה לשוק המקומי עלה בשיעור שנתי של כ-9%.
פדיון ההייטק מייצוא עלה בשיעור שנתי של 1.5% וכלל הפדיון של התעשייה מיצוא עלה בשעור שנתי של 3.5%. אין עובדים, הרבה במילואים, ומספר המשרות עלה ברבע השלישי של השנה בתעשייה בשעור שנתי מזערי של 1.2% - אבל השעות המושקעות עלו בשיעור שנתי של 3.3%.
עקב האכילס
עקב אכילס של המשק הן ההשקעות בענפי המשק, שעדיין נמוכות בגלל המלחמה. עדיין ישנם אתגרים בפני המשק הישראלי, והעיקרי הוא הגרעון התקציבי, שאומנם פחת בנובמבר, אך עדיין מאוד גבוה יחסית לתוכניות, זאת בשל התארכות המלחמה. הגרעון ב-12 החודשים לנובמבר ירד ב-0.25 נק' אחוז ל-7.7%, הסתכם ב-150 מיליארד שקל בשנה האחרונה.
יעד הגרעון לשנת 2024 - 6.6%. גרעון זה מחייב הממשלה לגייס הון מהציבור, מה שיקשה על הפחתת הריבית בשווקים, שבא לידי ביטוי בתשואת האגרות חוב של הממשלה ושמכביד על פירמות וחברות ישראליות לגייס הון במחיר סביר.
הוצאות המלחמה מתחילתה, כולל קרן פיצויים, הסתכמו ב-130.5 מיליארד שקל, שהם 9.32 מיליארד לחודש. הוצאות מערכת הבטחון מתחילת השנה - 147.67 מיליארד שקל לעומת תקציב מתוכנן על שינוייו של 139.27 מיליארד.
במקום להשקיע בתשתיות שנפגעו בגליל ובנגב, במקום לעזור לעסקים שקרסו, הממשלה נאלצת בעל כורחה - ומשום שלא מטילה מספיק מסים במקומות הנכונים - לשלם ריבית הולכת ומעיקה על החוב של המדינה. הריבית על החוב שהממשלה שילמה מתחילת השנה הגיעה לשיא בנובמבר של 4.3 מיליארד שקל, ומתחילת השנה תשלום הריבית הסתכם ב-38.7 מיליארד.
לשם כך מתבקש גיוס מקורות עבור מימון הגרעון שלא באמצעות גיוס הון בשווקי הכספים. ממשלה אמיצה הייתה מטילה מיסים על ההון, כגון מס רכוש או ביטול הטבות לשכבות החזקות בחברה הישראלית, כגון על דירות להשקעה שמיועדות להשכרה. מקור מימון נוסף וצודק הוא גם ביטול קצבאות והטבות לאוכלוסייה שאינה תורמת מספיק את חלקה. כזו שאינה עובדת, או עובדת מעט, שאינה מתגייסת לצבא אך כן קובעת את מבנה הקואליציה.
חוק ההשתמטות משרות צבאי ותקציבים קואליציוניים אינם תורמים לחיזוק המשק. הנס של החברה החזקה היוצרת בכל התחומים - לימוד, הכשרה, עבודה, המצאות, מחקר ופיתוח, תשלום מסים ועד אקזיטים מבטיחים - לא יכול להתקיים לאורך שנים ללא שותפות של כלל האוכלוסייה. העול חייב להתחלק בצורה שווה יותר.
אם עתה אנו מנצחים את האויב, מבחוץ הגיע הזמן לזמן לדין אמת את המסרבים ליטול חלק בנטל. העימות מולם אולי יימשך יותר מאשר מול האויב מבחוץ. ובכל זאת, אפשר לסיים בבשורה: הוצאות הביטחון לא יצטרכו לזנק בשיעור חד כפי שנתפס עד ממש לפני שבוע, טרם נפל שלטון אסד. ישראל ניצלה ההזדמנות לשטח כמעט את כל מערכות ציוד הצבא הסורי, פעולה השווה לישראל מיליארדי שקלים בתקציב. שינוי זה יקרב את הפריחה המחודשת של ישראל.