ינואר השחור: עושים סדר בגזירות שהולכות ליפול עלינו

השנה האזרחית החדשה מביאה עמה לא רק תקוות וריענון, אלא גם שורת התייקרויות שמקשות על משקי הבית להישאר בתוך מסגרת תקציבית סבירה. גל המחירים הצפוי, שכולל עליות בתחומים מרכזיים כמו מיסוי, אנרגיה, תחבורה ומוצרי צריכה, מצביע על מגמה מדאיגה של יוקר מחיה הולך וגדל.

כל משפחה ומשק בית ירגישו את הכובד על העו"ש (עובר ושב), והמשמעות תהיה בעיקר פגיעה משמעותית באיכות החיים וביכולת החיסכון.

אחת הגזירות המרכזיות שתחול עם תחילת שנת 2025 היא העלאת שיעור המע"מ (מס ערך מוסף) מ-17% ל-18%. מדובר בשינוי שנראה לכאורה קטן ושולי, אך בפועל יש לו השפעה נרחבת ומכבידה על כל הוצאה ורכישה שאנו מבצעים. המע"מ, שמוטל על כל מוצר ושירות במשק, הוא מס אחיד שמחושב על בסיס העלות הכוללת, וכאשר שיעורו עולה - כך גם ההוצאה הסופית לצרכן.

• חשבונות חודשיים: חשבונות מים, חשמל, גז ותקשורת יתייקרו, שכן תוספת המע"מ תתורגם באופן ישיר לעלייה בעלויות הבסיסיות ביותר.
• מוצרים ושירותים: עליית המע"מ תשליך גם על מוצרי מזון, ביגוד, תחבורה ציבורית, דלק ושירותים יומיומיים נוספים, מה שיהפוך כל קנייה לשוחקת יותר לכיס הצרכנים.
• רכישות גדולות: בקניות יקרות כמו ריהוט, מכשירי חשמל או רכבים, ההשפעה תהיה משמעותית עוד יותר, שכן אחוז נוסף מהווה תוספת נכבדה לסכומים גבוהים.

השפעת השינוי אינה מוגבלת להוצאה חד-פעמית, אלא מדובר בהשפעה מתמשכת ויומיומית. אחוז נוסף שמתווסף על כל רכישה מתורגם למאות ואף אלפי שקלים בשנה, בעיקר עבור משפחות שמנהלות תקציב צפוף.

ביקורת על המהלך מתמקדת בכך שעליית המע"מ היא מס רגרסיבי. כלומר, הוא משפיע באופן משמעותי יותר על בעלי הכנסות נמוכות, שמוציאים חלק גדול יותר מהכנסתם על צריכה בסיסית. בתקופה שבה משפחות רבות מתמודדות עם עלייה ביוקר המחיה, מהלך כזה עלול להחמיר את הפערים החברתיים ולהעמיק את תחושת חוסר הביטחון הכלכלי בקרב הציבור.

התייקרויות במוצרי האנרגיה והמים הופכות לאחד האתגרים המשמעותיים ביותר למשקי הבית בשנת 2025. למרות שהרפורמות בשוק החשמל נועדו לעודד תחרות ולהוביל להוזלות, המציאות מכתיבה תוצאה הפוכה - עלייה של 3.8% בתעריפי החשמל, שמשפיעה ישירות על כל משק בית בישראל.

• החשמל מתייקר: חשמל הוא אחד המשאבים הבסיסיים בכל בית. עלייה של 3.8% בתעריף החשמל מתורגמת לתוספת של עשרות שקלים בחודש למשפחות רבות - ולעיתים אף מאות שקלים בתקופות של שימוש אינטנסיבי, כמו חודשי הקיץ או החורף ורפורמת פתיחת השוק לספקי החשמל מוביל אותנו שהמעבר לספק חדש רק ישאיר אותנו במחיר הנוכחי ולא נוכל לחסוך על המצב הנוכחי.
• מים יקרים יותר: לצד עליית מחירי החשמל, גם תעריפי המים צפויים להתייקר בכ-3.4%. מים הם צורך קיומי ואי אפשר להפחית משמעותית את צריכתם, מה שהופך את ההתייקרות למכבידה במיוחד.
• ארנונה: עלייה של 3%-5% בארנונה מוסיפה עומס נוסף על משקי הבית, שכן זהו מס קבוע שאינו תלוי בהכנסות. המשמעות היא שיותר משפחות ייאלצו להקצות חלק משמעותי מהכנסתן להוצאות בסיסיות.

השפעה מצטברת על ההוצאות השילוב בין התייקרות החשמל, המים והארנונה יוצר מציאות שבה ההוצאות השוטפות של כל בית גוברות משמעותית. משפחות ממוצעות צפויות להוציא מאות שקלים נוספים מדי חודש על הוצאות שאי אפשר להימנע מהן.

גם בתחום התחבורה, הציבורית והפרטית כאחד, צפויות עליות מחירים משמעותיות בשנת 2025.

• רכבים חשמליים: רכבים חשמליים, שנחשבו עד כה כפתרון חסכוני ואקולוגי, הופכים לפחות משתלמים עם עליית מס הרכישה ואגרות הרישוי. עלויות אלו פוגעות במיוחד בצרכנים שניסו להימנע מהוצאות דלק גבוהות וממסי זיהום האוויר על רכבים רגילים. (גם החשמל מתייקר)
• תחבורה ציבורית: גם התחבורה הציבורית, שעד כה היוותה אלטרנטיבה זולה לרכבים פרטיים, מאבדת מיתרונה. עלייה במחירי הנסיעה צפויה להכביד על משתמשי התחבורה הציבורית, כולל עובדים, סטודנטים ומשפחות המסתמכות על אמצעי תחבורה זה באופן יומיומי.

למרות ההצהרות על רפורמות שנועדו להקל על יוקר המחיה, בפועל הן מתקשות לממש את מטרותיהן ולעיתים אף מובילות לתוצאה הפוכה. דוגמה לכך היא רפורמת סימון מדינת המוצא של מוצרים מן הצומח, שהובילה לעלויות נוספות לסוחרים, אך אינה מיושמת כראוי, ומחירי הפירות והירקות נותרו גבוהים.

כיצד ניתן להפוך רפורמות לאפקטיביות?

• פיקוח ואכיפה: הגברת הפיקוח על יישום הרפורמות.
• צמצום בירוקרטיה לעסקים קטנים: יצירת מנגנונים פשוטים ונגישים לעסקים קטנים.
• חינוך צרכני: הסברה על זכויות הצרכנים לשימוש מושכל במידע.

הריכוזיות במשק הישראלי ממשיכה להיות אחד הגורמים המרכזיים לעליית המחירים. מספר מצומצם של חברות גדולות מחזיק בשליטה בענפים מרכזיים, כמו מזון ותוצרת חקלאית.

כיצד הריכוזיות פוגעת בצרכנים?

• מחירים גבוהים וקבועים: תחרות נמוכה מאפשרת לחברות לקבוע מחירים גבוהים ללא חשש.
• מגוון מוצרים מוגבל: הצרכנים נאלצים לבחור מתוך היצע מצומצם.
• פגיעה בעסקים קטנים: ספקים קטנים מתקשים להתחרות ונאלצים להתמודד עם תנאים מגבילים.

יוקר המחיה הפך בשנים האחרונות לאחת הבעיות המרכזיות שמכבידות על משפחות ומשקי בית בישראל. בשנת 2025 המגמה המדאיגה של התייקרות במוצרי הצריכה נמשכת, כשהעלייה במחירים כוללת מוצרים בסיסיים שכולנו צורכים מדי יום.

• עליית מחירי המוצרים הבסיסיים: מוצרים כמו לחם, חלב, גלידה ושוקולד, שהיו בעבר נגישים לכולם, מתייקרים באופן עקבי. גם מחירי הפירות והירקות בשיאם, והם מושפעים מתנודות בשוק המקומי והגלובלי.
• השפעה על עגלת הקניות: הצרכן הממוצע מוצא עצמו משלם יותר ויותר עבור אותם מוצרים, מה שמוביל לצמצום בעגלת הקניות או בחירה במוצרים זולים יותר על חשבון האיכות.