מרגש, מצמרר, מפעים - תבחרו אתם את המילה, אבל קשה היה שלא להתרגש עת נזרעה שעורה בשדות קיבוץ בארי, אלה שעד לא מזמן עוד חנו בהם טנקים ותומ"תים.
לכאורה זריעה של שעורה בשדות הנגב המערבי היא מעשה כמעט שגרתי, אבל כשמדובר בשילוב בין קיבוץ בארי, שהיה לאחד הסמלים הכואבים ביותר של מתקפת ה-7 באוקטובר, עם תעשייה ישראלית (קטנה אך עטורת פרסים), אפשר לקוות שהרוח הישראלית היא זו שנושבת בין התלמים.
הפרויקט המרגש הוא שיתוף פעולה בין מזקקת הוויסקי הישראלית "מילק אנד האני" (שסינגל מאלט מתוצרתה הוכתר ב-2023 כטוב בעולם, על ידי התחרות הבינלאומית הנחשבת של ויסקי-מגזין), שמלווה את קיבוץ בארי לאורך השנה החולפת, לבין ענף גידולי השדה בקיבוץ, אותו מרכז אבידע בכר.
בשדות הקיבוץ נזרעה שעורה משני זנים שנבחרו בקפידה על ידי תומר גורן, המזקק הראשי של "מילק אנד האני" ונמצאו מתאימים במיוחד הן לייצור ויסקי והן לתנאי האקלים השוררים בחלקת השדה בה נזרעו. לאחר הקציר, בסביבות חודש מאי 2025, יצטרכו גרעיני השעורה לנדוד למלתתה באירופה, כדי לשוב לישראל כחומר גלם המתאים לייצור ויסקי.
"יבוא יום שבו בכל בית בישראל ולכל יהודי בעולם יהיה בקבוק שכתוב עליו 'סינגל בארי'", אומר חיים ילין, לשעבר ראש המועצה המקומית אשכול, כשהוא חופן בהתרגשות את השעורה בידו.
בהנחה שהמשקה ייכנס לחביות בקיץ הקרוב, הרי שלפי התקנות הסקוטיות (שנשמרות גם על ידי המזקקה הישראלית) הוא יצטרך לבלות בחבית לפחות שלוש שנים, משמע - אל תבנו על לגימה לפני קיץ 2028...
ולמרות שעדיין לא ניתן ללגום ויסקי שהופק מתבואת השעורה של קיבוץ בארי, לא ויתרו הנוכחים בזריעה על המשקה והשיקו כוסות להצלחת המיזם. אם תרצו, גם זו תמונת ניצחון.