הממצאים המרכזיים מהמחקר של פרופסור נונה קושנירוביץ' מהמרכז האקדמי רופין מצביעים על המשכיות מטרידה בגישה הסלחנית להעלמות מס, גם לנוכח המצב הביטחוני והכלכלי החדש במדינה. הסקר, שכלל 687 משיבים, חשף כי 80% מהנשאלים חשים שהם משלמים מס גבוה מדי ביחס לשירותים שהם מקבלים בחזרה מהמדינה. נתון זה מדאיג במיוחד לאור העלאת המיסים הצפויה בתחילת שנת 2025.
"אנחנו רואים נורמליזציה מסוכנת של העלמות מס בחברה הישראלית", מסבירה פרופ' קושנירוביץ'. "64% מהנשאלים סבורים שגם אנשים רגילים מהשורה מעלימים מיסים, ו-40% מהנשאלים אף מביעים הבנה לסיבות השונות להעלמת מס. מצב בו רק שני שלישים מהציבור רואים במעלימי מס עבריינים, מצביע על בעיה חברתית עמוקה".
המחקר חושף פערים משמעותיים בין קבוצות שונות באוכלוסייה. בעלי עסקים ועצמאים נותנים לגיטימציה גבוהה יותר להעלמת מס בהשוואה לשכירים. 31% מהנשאלים ביניהם גם שכירים וגם בעלי עסקים, מאמינים שעסקים קטנים לא היו מצליחים לשרוד במציאות הישראלית ללא העלמות מס. לעומת זאת, בעלי הכנסה גבוהה ורמת השכלה גבוהה נוטים פחות להצדיק את התופעה.
חשוב להדגיש שה-31% מתייחס לכלל האוכולוסייה. מה שמבליט את העובדה שכולם חושבים ומבינים שבעלי עסקים יכולים להעלים מיסים בנסיבות מסוימות, כל אחד לפי ההסתכלות שלו.
ממצא מעניין במיוחד הוא הקשר בין מידת ההזדהות עם המדינה ליחס להעלמת מס. המחקר מצא כי ככל שההזדהות עם המדינה גבוהה יותר, כך המוכנות להעלים מס נמוכה יותר. עם זאת, 57% מהנשאלים רואים בהעלמות מס חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית, וקושרים אותה לשחיתות ציבורית רחבה יותר.
"העלאת מיסים נוספת יכולה להגביר את הלגיטימציה להעלמתם"
המחקר מעלה סימני שאלה משמעותיים לגבי האפקטיביות של העלאת המיסים המתוכננת, כאשר 87% מהנשאלים כבר עכשיו סבורים שהמיסים גבוהים מדי. "העלאת המיסים המתוכננת בשביל לממן הוצאה גדלה לביטחון ותחומים נוספים שקשורים למלחמה. כבר כיום יש גירעון גדול בתקציב הממשלה אותו צריך לממן באמצעות מיסים. אך ללא טיפול בבעיית האמון בין האזרחים למדינה, העלאת מיסים נוספת יכולה להגביר את הלגיטימציה להעלמתם", מסכמת פרופ' קושנירוביץ'.
הפתרון לבעיית העלמות המיסים בישראל דורש גישה מערכתית כוללת המתמקדת בשיקום אמון הציבור במוסדות המדינה לצד הגברת האכיפה והענישה. נדרשת שקיפות מלאה בנוגע לשימוש בכספי המיסים שהציבור משלם והבטחה לחלוקה צודקת של נטל המס בין כל שכבות האוכלוסייה ובין כל המגזרים השונים המרכיבים את החברה הישראלית.
על הממשלה להראות לציבור משלמי המיסים באופן ברור כיצד כספי המיסים בסופו של דבר משרתים אותו, תוך שיפור השירותים הציבוריים והתשתיות. במקביל יש לפעול להגברת החינוך הפיננסי-אזרחי ולחיזוק תחושת השותפות והאחריות החברתית. אם נסתכל על הנעשה במדינות אחרות בעולם, ניתן לראות כי במדינות בהן קיים אמון גבוה של האזרחים בהנהגה שלהם תופעת העלמת המיסים קטנה יותר. לכן שיקום היחסים בין האזרח למדינה הוא המפתח לפתרון הבעיה.
"הממצאים שעלו במחקר מצביעים על פרדוקס מטריד בחברה הישראלית," מסכמת פרופ' קושנירוביץ'. "בעוד שהציבור מבין את הנזק העצום שנגרם למדינה מהעלמות מס, הוא ממשיך לראות בכך התנהגות לגיטימית ואף הכרחית, במיוחד במציאות של ימינו. העובדה שהמלחמה לא שינתה משמעותית את העמדות הללו, למרות המצב הביטחוני והכלכלי המאתגר שנכפה עלינו, מדגישה את עומק הבעיה.
"הקשר החזק שמצאנו בין הזדהות עם המדינה לבין נכונות לשלם מיסים מראה שהפתרון טמון בשיקום האמון בין האזרחים למדינה, אמון שבשנה האחרונה הלך ונסדק ועל כן למדינה יש עבודה רבה על מנת לשקם אותו ואף להעמיק אותו עוד יותר ממה שהיה לפני תחילת המלחמה, ולא רק בהגברת האכיפה שנעשית כנגד מעלימי המס. ללא טיפול שורש בסוגיה זו, העלאת המיסים המתוכננת עלולה רק להחריף את המצב שכן תופעת העלמות המיסים עשויה להתרחב עוד יותר".