שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם אמש (שלישי) על צווים המבטלים באופן קבוע את מסי הקנייה על כלים חד פעמיים ועל משקאות מתוקים. המסים היו אמורים להיכנס לתוקף עם תחילת השנה האזרחית, אך סמוטריץ' היה נחוש למנוע את כניסתם לתוקף. מסים אלו הוטלו בסוף שנת 2021 ובוטלו בראשית שנת 2023 בהוראת קבע שתוקפה פג בסוף שנת 2023 והוארך מאז עד סוף שנת 2024, וכעת בוטלו באופן סופי.
מס הקנייה על כלים חד פעמיים עמד על שיעור של 11 שקלים לק"ג על כלי פלסטיק ו- 3.3 שקלים לק"ג על כלים חד- פעמיים מנייר המכילים פלסטיק. על משקאות מותקים הוטל מס בגובה 1 ש"ח לליטר על משקאות מתוקים ו-6 ש"ח לליטר תרכיז של משקה כאמור. בנוסף, הוטל מס בגובה 0.7 ש"ח לליטר על משקאות מתוקים בהם שיעור הסוכר נמוך מ-5 גרם ל-100 מ"ל משקה, משקאות מתוקים המכילים חומר ממתיק אחר, וכן מיצי פירות בהם שיעור הסוכר גבוה מ-5 גרם ל-100 מ"ל משקה ו-4.2 ש"ח לליטר תרכיז של משקה כאמור.
מניתוח של נתוני צריכה בפועל עולה כי מאז ביטול המס חלה עלייה בצריכה של כלים חד פעמיים ומשקאות מתוקים, אולם רמת הצריכה לא חזרה למה שהייתה לפני הטלת המס. מנגד, עולה כי הירידה במחיר הממוצע לליטר של משקאות מתוקים הייתה נמוכה יותר מנטל המס שהוסר מהם. על פי הצווים, ביטול המס נעשה לאור השאיפה שלא להכביד את נטל המס המוטל על צרכנים בעת הזו, ומתוך רצון לתמוך במדיניות המשמרת את חופש הבחירה של הצרכנים ומצמצמת התערבות ממשלתית בשוק החופשי במציאות הכלכלית הנוכחית.
עוד בנושא: 15% מהוצאות קופות החולים הן בגלל מחלה אחת. את סמוטריץ' זה לא מעניין
כלים חד פעמיים המכילים פלסטיק הם קצרי חיים מטבעם והופכים במהירות ממוצר שימושי לפסולת הגורמת לנזק סביבתי משמעותי ואיום על המערכות האקולוגיות ועל בריאות הציבור אשר נחשף לחלקיקי מיקרו-פלסטיק שמתפזרים במים, בקרקע ובאוויר. הטלת המס נועדה לשנות את התנהגות הצרכנים באופן גמיש וכן תואמת את העיקרון של "המזהם משלם", כך שמי שיצרוך כלים חד פעמיים ברמות גבוהות יותר, יישא בעלות הנזק הסביבתי. לפי הנתונים, רמת הצריכה של כלים חד פעמיים בישראל גבוהה פי 5 ממדינות האיחוד האירופאי וישנה עלייה מתמדת בצריכתם.
ביטול המיסוי על שתייה ממותקת בישראל מנוגד למגמות עולמיות. מדינות רבות באירופה ובארצות הברית נוקטות צעדים להפחתת צריכת סוכר באמצעות מיסוי, סימון מוצרים וקמפיינים ציבוריים.
המיסוי על שתייה ממותקת שהוטל בעבר הוכיח את עצמו ככלי יעיל להפחתת צריכה. בישראל נרשמה ירידה של 16% בצריכת משקאות עתירי סוכר ושל 5% בצריכת משקאות דיאט בעקבות הטלת המס. נתונים אלו מראים שהציבור הישראלי מגיב למדיניות ומשנה את הרגלי הצריכה שלו בעקבות התמריצים. בעולם, מיסים דומים הצליחו להפחית משמעותית את צריכת המוצרים המזיקים הללו. כך למשל, בבריטניה, הונהג בשנת 2018 "מס הסוכר", שהביא לירידה בכמות הסוכר במשקאות ולצמצום הצריכה. בצרפת, שבה הוטל מס על שתייה ממותקת כבר בשנת 2012, נרשמה ירידה מובהקת בצריכה, ובהונגריה המיסוי על מוצרים מזיקים שימש למימון תוכניות לקידום בריאות הציבור.