הפיתה שעלתה מיליון שקל: הלקח שכולנו צריכים ללמוד

ענף המאפיות, ובפרט ייצור הפיתות, נתפס כתחום נוצץ עם שולי רווח מפתים. התשוקה לפחמימות היא לא טרנד חולף, ושום בינה מלאכותית לא תוכל להחליף את הנחמה שמספקת פיתה טרייה. אבל האם זה באמת עסק משתלם? דיון בערעור על שומת מס שנדון לאחרונה חושף את הנתונים הכלכליים שמאחורי הענף.

לפני שנצלול לסיפור, הנה מבוא קצר לחשבונאות: כל עסק מחויב להגיש דוח שנתי לרשות המיסים, הכולל פירוט של הכנסות, הוצאות ורווחים. הדוח מכיל נתונים כמו מחזור הכנסות, עלויות חומרי גלם, הוצאות תפעוליות (כגון שכירות ושכר עובדים) ורווח גולמי. רשות המיסים משווה את הנתונים הללו לקווי הנחיה כלכליים - ממוצעים סטטיסטיים בענפים שונים, שמספקים מדד לסבירות הדיווחים. בין היתר, נבדקים אחוז חומרי הגלם והרווח הגולמי בענף. כך הרשות מזהה דיווחים חריגים שעשויים להעיד על טעויות או על ניסיונות להעלמת מס.

כדי להבין את המונחים: אחוז החומר למוצר מתאר את היחס בין עלות חומרי הגלם לייצור המוצר לבין המחיר שבו הוא נמכר. לדוגמה, אם עלות ייצור סוכרייה היא 24% מהמחיר לצרכן, מדובר באחוז חומר של 24%. לצד זאת, רווח גולמי הוא ההכנסות שנותרות לעסק לאחר הפחתת עלויות חומרי הגלם. לדוגמה, רווח גולמי של 65% משמעו ש-65% מההכנסות נותרות בידי העסק לאחר הפחתת עלויות החומרים.

בשנים 2012-2014 ניהל המערער, בעל מאפייה בחולון שהתמחתה בייצור פיתות. כשבחנו ברשות המיסים את הדוחות השנתיים שהגיש, עלו שאלות סביב המספרים שהוא הציג. לפי הנתונים המקובלים בענף המאפיות, עלות חומרי הגלם אמורה להיות כ-28% מההכנסות, מה שמשאיר רווח גולמי נאה של כ-72%.

אבל המערער דיווח על עלויות חומרי גלם הרבה יותר גבוהות: 50% ב-2012, 55% ב-2013, ו-56% ב-2014 - נתונים שצמצמו משמעותית את הרווח הגולמי שלו לכ-44%-50%. בגלל הפערים האלו, רשות המיסים החליטה לפתוח בבדיקה מעמיקה יותר של הדיווחים שלו.

המערער טען כי מחיר פיתה במאפייה עומד על 48 אגורות, והלקוחות משלמים בצ'קים. הוא אף פירט את המתכון המדויק להכנת הפיתות: שק קמח במשקל 30 ק"ג, 15 ליטר מים, 2 ק"ג סוכר, 2 ק"ג מלח, 500 גרם שמרים ועוד 250 גרם שמרים נוספים. לדבריו, מתכון זה מניב בין 220 ל-230 פיתות, כשכל אחת מהן שוקלת 150 גרם, ובסך הכול מייצר המערער כ-8,500 פיתות ביום.

ב-31 בינואר 2016 בוצעה ביקורת פתע במאפייה על ידי רשות המיסים בליווי כלכלן. בביקורת נמצא כי במאפייה מייצרים חמישה סוגי מאפים: פיתות גדולות (לשימוש בפלאפל), בינוניות (לשיפודים), קטנות (לשווארמה), פיתות ביס ולאפות. הבדיקה העלתה כי משקל הפיתות השונות כמעט זהה, אך פיתות ביס לא נמצאו כלל, וכמות הלאפות הייתה מועטה. עוד נמצא כי משקל הבצק לפני האפייה עמד על 104 גרם, ואילו לאחר האפייה משקלן הממוצע של הפיתות עמד על 95.267 גרם. לאור זאת הוא קיבל הודעה על פסילת ספרים בטענה שלא ניהל את מערכת החשבונות שלו בהתאם להוראות מס הכנסה לניהול פנקסי חשבונות.

בתאריך 7 בדצמבר 2016, הוציאה רשות המיסים למערער שומה לפי מיטב השפיטה - הערכה המבוססת על נתונים עקיפים בעקבות דיווחים שלא נמצאו אמינים או סבירים. על פי השומה, חויב המערער לשלם קרן מס בסכום כולל של 1,021,468 שקל. בעקבות זאת הגיש האופה ערעור לבית המשפט.

לפני מספר ימים, קבע שופט בית המשפט המחוזי בירושלים אביגדור דורות, כי דין הערעור להידחות. בשורה התחתונה - הוא ייאלץ לשלם את הסכום שנקוב בשומה לרבות 25 אלף שקלים נוספים בגין הוצאת המדינה.

הסיפור שופך אור על סוגיה מעניינת נוספת: האם בעל המאפייה פעל בשכל, כאשר הגיש ערעור על השומה? לגופו של תיק, בפסק הדין נכתב כי המערער לא הניח תשתית עובדתית משכנעת לטענותיו לעניין משקל הפיתה, אולם יש לסיפור גם היבט מאקרו: מה כלל הסיכוי לזכות בערעור שמוגש בגין שומה?

רו"ח יורם שיפר, שותף במשרד רואי חשבון זיו, שיפר ושות', מסביר: מבלי לנתח את המקרה האמור, באופן כללי, על ציבור העצמאים לדעת: תהליך השומות במס הכנסה כולל שלב שנקרא "השגה", שבו נישום שלא הגיע להסכמה עם מפקח המס יכול לערוך דיון נוסף מול מפקח אחר. בשלב זה ניתנת לנישום הזדמנות נוספת להציג את עמדותיו, אך ההליך מתבסס על החומרים והנתונים שנאספו בשלב הראשון. בדיוני ההשגה קיימת לעיתים אפשרות להגיע לפשרה, אך אם לא מושגת פשרה וההליך המשפטי מתחיל, הצו שיוצא כולל את כל דרישות מס הכנסה, גם כאלה שהיו פתוחות למו"מ קודם לכן.

הליך זה נועד לוודא שכל מקרה שמגיע לבית המשפט מבוסס היטב, תוך שהוא עובר כמה שכבות של בדיקה ובקרה: המפקח מתייעץ עם רכז החולייה, שמקבל אישור מפקיד השומה או סגנו, שמציג את המקרה בפני הרפרנט במשרד השומה, המפנה אותו לעיתים למחלקה המשפטית ולמחלקה המקצועית של הרשות.

לדברי רו"ח שיפר, מנתונים שפורסמו לפני מספר שנים, עולה כי רוב הערעורים על שומות שמגיעים לבתי המשפט נדחים: כ-70%-80% בערכאות המחוזיות וכ-90% בבית המשפט העליון. עם זאת, בדיוני השומה וההשגה מול פקידי השומה, הנישומים מצליחים להפחית את חבות המס בכ-66% בממוצע, ולכן רבים בוחרים לסיים את ההליך בפשרה עוד לפני הגעה לבית המשפט.