הישראלים התעשרו ב-608 מיליארד שקל במשך השנה הראשונה של המלחמה, עד ספטמבר 2024 - התעשרות של כ-63,000 שקלים בממוצע לנפש, שהיא עלייה בעושר לנפש של מעל 9% (לאחר שלוקחים בחשבון את גידול האוכלוסייה). הונם של הישראלים, הכולל רק את תיק הנכסים הפיננסיים שלהם (מזומן, פיקדונות, חסכונות, קופות גמל, מניות, מט"ח, אג"ח, קרנות השתלמות וחסכון פנסיוני, ללא שווי נכסים כגון נדל"ן) הגיע ל-5.971 טריליון שקל, שהם 306% מהתוצר לעומת 285% מהתוצר בסוף ספטמבר 2023.
בתוך חמש שנים התעשרו הישראלים ב-1.952 טריליון שקל. כדי לבחון את היקף הנכסים במונחים ריאליים יותר, נבחן היקף הנכסים הפיננסיים ביחס לתוצר המקומי הגולמי: היקף נכסיהם הפיננסיים של הישראלים לפני חמש שנים היה 284% מהתוצר הישראלי, בדומה למה שהיה כאמור ערב המלחמה. כלומר, בשנת המלחמה חלה קפיצה אדירה בהתעשרותם של הישראלים במונחי תוצר בשל, בעיקר באמצעות עלייה בשערי המניות והאג"ח בישראל.
נזכור גם שבמהלך התקופה היו ועוד ישנן הזרמות אדירות של הממשלה בגין המלחמה שהביאו לעלייה בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור. בהגדרה, גירעון גדל של הממשלה מביא לעלייה מסוימת בנכסי הציבור. ההון הפיננסי לנפש בישראל הגיע בסוף ספטמבר 2024 ל-606,000 שקל. התעשרות הישראלים בנכסים כספיים בשנה האחרונה מהווה את העלייה השנתית המרבית זה שלוש שנים. שנה קודם לכן, לפני המלחמה, ההתעשרות הייתה בהיקף של 316 מיליארד שקל, כך עולה מנתונים רשמיים של הבנק המרכזי. השיא של נכסים הכספיים של הציבור ביחס לתוצר היה 327% בסוף 2021, מיד לאחר התפרצות שוק המניות בעולם לאחר היציאה ממשבר הקורונה.
מנגד, נזכיר כי גם חובות משקי הבית בעלייה: בסוף 2020 חובות משקי הבית מכל המקורות היו 611 מיליארד שקל וזינקו עד סוף הרבעון השלישי של 2024 ל-831 מיליארד - עלייה של 36%. לכאורה, היינו צריכים להפחית מההתעשרות של הישראלים את חובותיהם הפיננסיים הנמצאים בעלייה, אך עלינו לזכור כי בסוף ספטמבר אשתקד 597 מיליארד שקל מכלל חובות משקי הבית היו חובות משקי הבית לדיור (משכנתאות), לעומת 417 מיליארד בסוף 2020 - עלייה של 43%.
מול היקף העלייה בהלוואות לדיור, הציבור מחזיק בנדל"ן שערכו עלה באותה תקופה, בין סוף דצמבר 2020 וסוף ספטמבר 2023 בכ-36%, כך שהקיזוז הנדרש מהתעשרותם של משקי הבית בגין עלייה בחובותיהם הפיננסיים, שולי בהחלט.
הישראלים אכן מתעשרים, אך כמובן שלא כולם ולא באופן שווה. חלק מהישראלים נפגעו כלכלית מהמלחמה, נכסיהם נפגעו וחובותיהם הרקיעו שחקים. אחרים היגרו מישראל לפני העלייה בהיקף הנכסים וההתעשרות של הישראלים, ולא נהנו מהעלייה בהיקף הנכסים הכספיים של הציבור הישראלי.
מלחמת חרבות ברזל דחקה לחו"ל ישראלים רבים בהיקף ירידה שלא נודע כמותו: בשנת 2023 עזבו לחו"ל 55,300 ישראלים עזיבה לטווח ארוך, עפ"י ההגדרה החדשה של הלמ"ס. בשנת 2024 היגרו עוד 82,700 איש. כלומר, בתוך שנתיים איבדה ישראל 138,000 נפש.
בשנת 2023 היו גם 27,800 ישראלים שחזרו לאחר שהות ארוכה בחו"ל, ובשנת 2024 שבו עוד 23,800 - בסך הכל 51,600. בממוצע עולה כי מדי שנה בין 2010-2021 ירדו מישראל 16,000 בני אדם. זאת, עפ"י השיטה החדשה של הלמ"ס, שהכניסה תקינה בינלאומית בסוגיית מהגרים.
אלה שעזבו לא ייהנו כמובן מהמשך התעשרות הישראלים הנובע מהמשך העלייה בהיקף תיק הנכסים של הציבור ברבע האחרון של 2024, שלגביו מטבע הדברים אין עדיין נתונים, אבל קל לעקוב אחרי ביצועי הרבע האחרון של 2024 בתחום שערי המניות בישראל, בעיקר לאחר הפסקת האש מול חיזבאללה, כולל העלייה בשערי האג"ח של החברות הישראליות. גם ההשקעות בחו"ל הניבו שפע פירות, ראו המשך העלייה בשערי המניות בחו"ל שכולכם שותפים לה באמצעות מנהלי השקעות המוסדיים, בעיקר הנאסד"ק.
ברבע השלישי של 2024, האחרון לגביו יש נתונים, עלתה יתרת הנכסים הפיננסיים של הציבור ב-4%, שהם 222 מיליארד שקל המורכבים מעלייה בשווי המניות בישראל של 10.5% ושל אג"ח חברות בשיעור של 5%. יתרת הנכסים המנוהלת ע"י המוסדיים (קופות הגמל, הפנסיה, קרנות ההשתלמות וקרנות הנאמנות) עלתה ברבע השלישי של השנה ב-114 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בתוך הרבע השלישי של 2024, ל-2.77 טריליון שקל.
המוסדיים, הנלחמים על ניהול כספכם, מנהלים 47% מנכסי הציבור. שיעור החשיפה של המוסדיים המנהלים את כספיכם לנכסים בחו"ל נשאר ברמה מאוד גבוהה, בגלל שאין באמת במשק הישראלי היכן להשקיע ביחס להון העצום של הציבור. ברבעון השלישי של 2024 החשיפה של המוסדיים לנכסים המשקיעים בשמכם בחו"ל הייתה 47% מסך הנכסים, כלומר מבלי שממש תדעו, כמחצית מנכסיכם הכספיים מנוהל מעבר לים.
למזלכם, חלו עליות בשווי הנכסים הכספיים בארה"ב, שם מושקע עיקר כספכם. שיעור החשיפה של המוסדיים למט"ח עומד על 24%. המשמעות היא בעיקר שהישראלים מתעשרים במונחי מט"ח שאינם דולר, כגון יורו (בשל המשך עלייתו של הדולר מול שאר המטבעות בעולם בכ-7% בשלושת החודשים האחרונים).
לא רק בריחה פיזית הייתה לחו"ל: הישראלים גם הוציאו מטבעות חוץ בכדי להרגיש בטוחים יותר. סוג של כסף במקום רחוק ליום סגריר. במשך שנים החזירו ישראלים מט"ח לישראל: בשנת 2022 הישראלים הכניסו לישראל 2.1 מיליארד דולר, לאחר שבשנת 2021 החזירו 1.3 מיליארד דולר.
ההפגנות נגד הממשלה, עקב הרפורמה המשפטית, הביאו בתשעת החודשים הראשונים של 2023, טרם המלחמה, לבריחת הון בהיקף של 1.6 מיליארד דולר. באה המלחמה ובשנה הראשונה למלחמת חרבות ברזל הישראלים הוציאו מישראל עוד 1.8 מיליארד דולר - קפיצה של 0.8 מיליארד דולר שישראלים הוציאו ביוזמתם לחו"ל ברבע השלישי של 2023. בסך הכל אפוא מתחילת הרפורמה המשפטית ועד לתום השנה הראשונה של המלחמה, קרי עד ספטמבר 2023, הוציאו הישראלים 3.4 מיליארד דולר לפיקדונות או למקומות אחרים בחו"ל.
חלק מהישראלים לא נהנו משווי העלייה החדה בהיקף הנכסים שהם מחזיקים, אם בגלל שעזבו ואם בגלל שהוציאו כסף לפיקדונות בחו"ל. מטבע הדברים, ההון שיצא לחו"ל לא יכול היה ליהנות מהרווחים העצומים שנוצרו בישראל ומהתשואות שהנכסים הכספיים השיאו בישראל גם באמצעות נכסים פנסיוניים ועד לכספים שמנוהלים ע"י המוסדיים.
נזכיר כי שערי המניות בארבעת המדדים האהובים והמושקעים ע"י הישראלים, כמובן גם באמצעות המוסדיים, היו במקומות הראשונים בעולם. בזמן כתיבת שורות אלה, נאסד"ק מעל 31%, מדד 35 ומדד 125 בישראל עם עלייה של למעלה מ-28% ומדד ה-s&p500 האמריקאי מעל 25%. כל שאר בורסות העולם נשארו מאחור, הרבה מאחור.
היקף תיק הנכסים המנוהל באמצעות קרנות נאמנות עלה ברבע השלישי של 2024 ב-40 מיליארד שקל ל-558 מיליארד, עלייה של 7.6%, בעיקר בקרנות כספיות ובקרנות המתמחות בהשקעה בחו"ל. יתרת המניות של הציבור עלתה ברבע השלישי של 2024 ב-10.5% ל-70 מיליארד שקל. יתרת ההשקעה בחו"ל עלתה ברבע השלישי של 2023 ב-3.5% ל-1.23 טריליון שקל, מהם יתרת השקעה במניות בחו"ל עם עלייה של 4.2% ל-700 מיליארד שקל. עוד עלו ההשקעות באג"ח סחיר בחו"ל ב-2.8% וקרנות השקעה ב-2.6%.
שיעור העלייה המזערי בהשקעות והחזקת הכסף של הציבור היה אצל הבנקים. יתרת המזומן והפיקדונות עלתה ברבע השלישי של 2023 ב-2% בלבד ל-2.14 טריליון שקל - עדיין סכום אדיר ולא מוצדק. המשמעות היא שהציבור השקיע יותר מנכסיו באפיקים חלופיים. זה עדיין רחוק מלהספיק, אבל נראה שהציבור הנעשק ע"י המערכת הבנקאית החל להפנים כי עליו לנטוש את המזומן והפיקדונות לטובת השקעות אחרות ולהפחית את יחסיו עם הבנקים.
הציבור הרחב עומד בפני עליות מחירים מתחילת השנה, כולל העלאות מחירים יוזמות על ידי הממשלה בהן העלאות מע"מ ומס על תשומות לייצור חשמל, העלאת מס הכנסה אפקטיבית בשל הקפאת מדרגות מס הכנסה ונקודות זיכוי לשלוש שנים. הציבור מתמודד גם עם העלאות מחירי מוצרים ושירותים.
הציבור צריך לשאת על גבו הפצוע והסדוק חלק גדל של החרדים, ששיעורם באוכלוסייה עומד על 11.3% וצפוי לעלות ל-16% בשנת 2030. אוכלוסייה זו אינה משתתפת במאמץ המלחמה, אבל זכאית להטבות מפליגות מצד המדינה, כמו סבסוד מעונות יום, קצבאות ילדים, תקציבים לחינוך ללא מינהל תקין על חשבונכם. הם גם זכאים למחצית מהיקף המגרשים המסובסדים בהגרלה האחרונה של "מחיר למשתכן", כך עפ"י פרסומים.
ומה נותר לציבור משלם המיסים? להתגונן לפחות בכך שינהל את כספו בצורה מיטבית יותר בכדי שיהיה לו ממה לשלם להחזקת המשפחה, לתשלום מיסים ולהחזקת קבוצות שאינן יצרניות ואינן תורמות.
קשה לעשות זאת כאשר מעל 2.1 טריליון שקל מונחים אצל הבנקים בריביות אפקטיביות ריאליות שליליות. קחו את הכסף לידכם, נהלו אותו בתבונה, הרחק מהבנקים. זהו צו השעה והברירה בידיכם. ההתעשרות בשנים הקרובות תהיה נחלת העבר, ראו הוזהרתם.