משבר האקלים ממשיך לפגוע קשות בחקלאים הישראלים, בנוסף לנזקים שרבים מהם ספגו במלחמה - הן מפגיעות ישירות והן ממחסור בעובדים וקושי לגשת לשטחי החקלאות בצפון ובדרום.
מסיכום נתוני שנת 2024 שערכה קנט - הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי בשנה החולפת שילמה קנט לחקלאים פיצויים בהיקף של למעלה מ-400 מיליון שקל - שיא של תשע שנים. למעשה, במהלך 15 השנים האחרונות רק בשנת 2015 היקף הפיצויים ששילמה קנט לחקלאים היה גבוה יותר ועמד אז על כ-521 מיליון שקל.
מדובר כאמור בפיצויים הכוללים רק את נזקי מזג אוויר לגידולים השונים, ולא נזקים שנגרמו לחקלאים כתוצאה מהמלחמה. דבר נוסף שעדיין לא נכלל הם נזקי הבצורת, בעיקר בדרום, כאשר לפי קנט היא פגעה קשות בגידולי החיטה בדצמבר האחרון ותוצאותיה יתבררו רק במהלך שנת 2025.
בקנט הוסיפו כי כי על רקע ההתחממות הגלובאלית בשנים האחרונות, דווקא השנים "הרגילות" הופכות לשנים "חריגות".
במהלך השנה התקבלו בקנט למעלה מ-10 אלפים דיווחי נזק של חקלאים, מכל רחבי הארץ. 2024, המדורגת במקום השני מבחינת השנים החמות ביותר מאז 1950, התאפיינה בריבוי מקרי קיצון שגרמו לנזקים גדולים, בתוך זמן קצר. בחורף 2024 נגרמו לגידולים החקלאיים נזקים בהיקף של למעלה מ-150 מיליון ש"ח. בעיקר כתוצאה מאירועי קיצון של ברד שפגע בגידולים השונים ומגשמים עזים שגרמו, בין השאר, להצפות.
בהמשך נרשמה אחת מעונות הקיץ החמות ביותר שנמדדו כאשר חודש יוני היה החם ביותר מאז החלו המדידות בארץ ישראל. הטמפרטורות הממוצעות היו גבוהות ב-3 מעלות צלזיוס מהממוצע הרב-שנתי, עם שיאים של 48.1 מעלות בעמק הירדן. גם במהלך הלילות נמדדו טמפרטורות גבוהות במיוחד שהגבירו את עומס החום על הגידולים, באופן קיצוני.
רק עבור נזקי החום בחודש יוני בלבד פיצתה קנט את המגדלים השונים בלמעלה מ-30 מיליון שקל.
מסיכום נתוני קנט עולה עוד, כי את עיקר הנזק בשנה החולפת - למעלה מ-118 מיליון שקל, ספגו גידולי הירקות ובכללם אבטיח, מלון, תפוחי אדמה וגידולי ירקות לתעשייה כגון עגבניות, תירס ושעועית. הגידולים נפגעו בעיקר מהחום הכבד ששרר במדינה החל מסוף אפריל ועד לסוף יולי.
מגדלי הפירות פוצו במהלך השנה בכ-77 מיליון ש"ח, בעיקר עקב נזקי חום שנגרמו לגידולי המנגו, ברד שפגע בגידולי הקיץ, כמו דובדבן, אפרסק ונקטרינה, וכן חוסר יבול כתוצאה מתנאי אקלים קשים בשקד, אגס וגידולים רבים נוספים. את מגדלי האבוקדו פיצתה השנה קנט בכ-36 מיליון שקל, חלקם עקב חום וסערה ועיקרם עקב תנאי אקלים קשים שפגעו ביבולים.
נזקים כבדים בשנה החולפת נגרמו גם למגדלי ההדרים (כ-21 מיליון שקל פיצויים), גפן היין (כ-17 מיליון ש"ח), הבננות והכותנה (כ-7 מיליון שקל כ"א).נזקים גדולים נגרמו במהלך השנה החולפת למגדלי הפלחה להם שילמה קנט סכום שיא של כ-44 מיליון שקל, מתוכם שולמו כ-30 מיליון שקל במסגרת ביטוח הכנסה באזורים הדרומיים שסבלו בחורף הקודם מבצורת קשה ולעומתם בגליל הגידולים סבלו מעודפי מים קיצוניים.
לא רק הגידולים החקלאיים ניזוקים ממשבר האקלים, גם בעלי החיים ממשיכים להיפגע. בעיקר בשל התפרצות מחלות שונות שחלקן נובעות מההתחממות הגלובאלית.
את מגדלי הלול, ובכלל זה תרנגולי ההודו והרבייה, פיצתה השנה קנט בכ-40 מיליון שקל, את מגדלי הבקר והצאן בכ-17 מיליון שקל ואת מגדלי המדגה בכשמונה מיליון שקל.
שמוליק תורג'מן מנכ"ל קנט אומר כי "השנה החולפת הייתה אחת הקשות ביותר לחקלאות, הן בשל נזקי המלחמה וחוסר היכולת לעבד שטחים רבים, והן בשל הגידול הנמשך בהיקף נזקי משבר האקלים. יתרה מכך, בעקבות המלחמה הוטלו חרמות שונות על ייצוא לישראל ובכלל זה בתחומי המזון והחקלאות. ישראל חייבת להבטיח לעצמה, בעצמה, את ביטחון המזון והיכולת לספק לתושבי המדינה תוצרת חקלאית טריה, בכמות מספיקה".